אהוד אודי מיכאלי ז"ל

בן רחל ומיכאל
נולד בחדרה
בכ"ג באדר תשכ"א , 11/3/1961
התגורר באחיטוב
שרת בחטיבת גולני
יחידה: גדוד "ברק" (12)
תפקיד: מפקד מחלקה – מ"מ
התגייס ב5.8.1979
נפל בקרב
בט"ו באב תשמ"ב , 4/8/1982
במלחמת שלום הגליל
מקום נפילה: ביירות
באזור לבנון
מקום קבורה: חדרה
חלקה: 03, שורה: 06, קבר: 01
דרגה: סגן

 

קורות חיים:
בן רחל ומיכאל, נולד ביום כ"ג באדר תשכ"א (11.3.1961) במושב אחיטוב שליד חדרה.
אהוד סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי האזורי "יכון" שבעמק חפר. הוא לא נמשך ללימודים עיוניים ובשלב מסוים החליט ללמוד מכונאות רכב. לאחר שנה מצא שזו לא היתה הבחירה הנכונה. הוא פנה להמשך לימודיו התיכוניים וסיים את בית-הספר התיכון החדש בנתניה במגמה העיונית.
אהוד היה חסון בגופו ואיתן ברוחו. מנעוריו ראה את עתידו כקצין בצה"ל. הוא אהב את הארץ ואת נופיה, הירבה לטייל ואף הוביל את חבריו לטיולים.
באוגוסט 1979 התגייס לצה"ל. שאיפתו היתה להגיע לשייטת, אך משנכשל בגיבוש התנדב לגולני. הוא עבר אימוני טירונות והוצב לסיירת כמקלען. במארס 1980 עבר קורס צניחה. חודשיים לאחר מכן עבר קורס נהגי נגמ"ש וקורס סיירים. בפברואר 1981 עבר קורס מ"כים. אהוד התגלה כלוחם אמיץ, בעל כושר גופני מעולה. ביוני 1980 הועלה לדרגת רב"ט. כעבור חודשים מספר הועלה לדרגת סמל. ביולי 1981 השלים קורס קצינים, הוענקה לו דרגת סג"ם והוא נשלח להדריך טירונים בחטיבת גולני. אהוד לא היה מרוצה מן התפקיד שהוטל עליו. הוא העדיף לפקד על יחידה לוחמת בשדה ולבסוף השיג את מבוקשו. בינואר 1982 חזר לחטיבת גולני וקיבל פיקוד על מחלקה, שאותה גיבש כיחידה לוחמת מעולה. הוא הצטיין הן כמפקד והן כחבר לפקודיו.
בצד אהבתו לצה"ל שמר אמונים גם לעבודת-האדמה. כאשר שירת בישובי הצפון התנדב לעבוד בזמנו הפנוי בקיבוץ כפר-גלעדי. בחופשותיו נהג אודי לטפח את הגינה שבביתו ולטפל במטע האבוקדו הצעיר.
כשהחל מבצע שלום הגליל עבר עם מחלקתו את כל מסלול הלחימה בציר המרכזי בלבנון, והגיע עד מבואות ביירות. את חופשותיו הקצרות בילה בביקורים בבתי-חולים, אצל חייליו הפצועים. גם במלחמה ידע להפיח תקווה, ידע לעודדם, כשם שעודד את רוחם במסעות המפרכים באימונים. תמיד היתה ידו מושטת לחייל שכשל בדרך ופקודיו העריצו אותו בשל חוסנו הגופני ונדיבות לבו.
ביולי 1982 הועלה אודי לדרגת סגן. כעבור שבועיים, ביום ט"ו באב תשמ"ב (4.8.1982), נפגע ונהרג מאש האויב בעת שניסה לחלץ פצוע מנגמ"ש בוער בביירות, מערבית לבורג'-אלברג'נה. בן 21 היה אהוד בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחדרה. השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ושני אחים. שר הבטחון אריאל שרון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "סגן אהוד נתן את חייו למען מולדתו. הוא נפל בביירות שבלבנון. בשירותו בגדוד חי"ר ידע לעמוד על רצונו והקפיד לבצע משימותיו בצורה מושלמת. היה ידוע בדאגתו לחייליו. שאף להתקדם במסגרת הצבאית. הוא גיבש מחלקה מעולה". מפקד יחידתו כתב עליו: "הוא אהב את הצבא וחשב להמשיך דרכו בשירות. השתתף במלחמת שלום הגליל למן היום הראשון ועד הקרב האחרון. עבר דרך ארוכה וקשה באומץ ובגבורה, תוך שמירה קפדנית על חייליו. היה מפקד אמיץ, שלא נרתע משום משימה".