מקטע מס' 11: מגשר אריק לחוף כורסי

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

נקודת התחלה: גשר אריק  נ.צ. 257890 / 756467. נקודת   נקודת סיום: בחוף הכנרת מול צומת קורסי, נ.צ. 748000 / 260698.

מפת סימון שבילים מספר 1 – החרמון, הגולן ואצבע הגליל. אורך המקטע: כ 13 ק"מ.

במקטע זה אנו צועדים בתחילה בבקעת בית-ציידה ששפע המים שבה משך את האדם לכאן עוד מימי קדם (אם כי הממצאים המרשימים הם בעיקר מהתקופה הרומית) ובהמשך לאורך חוף הכנרת במקביל לקו המים. המסלול מישורי כולו וקל ומומלץ במיוחד לימים החמים של האביב שבהם ניתן לשלב בדרך טבילה במימי הנחלים או במימי האגם בנקודות מפתות רבות. לאורך כל המסלול נבחין בקווי ההעתק של הנחלים הגדולים היורדים מהגולן לכנרת באזור המקטע, שנוצרו כתוצאה מפעילות טקטונית נמרצת של הבקע הסורי אפריקאי ויצרו נוף דרמטי בצורת קניוני ענק: נחל משושים, נחל דליות, נחל כנף , נחל סמך.

נתחיל מגשר אריק. הגשר המקורי שעדיין ניצב כ 30 מטר מצפון לגשר הנוכחי הורם בשנת 1972 לזכרו של סגן אריק שמיר, קצין מגדוד 202  שנפל באזור בעת אימוני צליחה. בתחילת שנות האלפיים נבנה הגשר המשמש את העוברים עליו כיום. מגשר אריק (1) נצעד קטע קצר במקביל לכביש לכיוון צפון מזרח ואחר כך מזרחה. נוף הנחלים דליות ויהודייה בולט ממול בשיפולי רמת הגולן. אנו בדרום פרק הירדן ובצדו המזרחי האתר ההיסטורי בית ציידה שעל שמה נקראת בקעת בית ציידה, עתירת המים כתוצאה מהנחלים העוברים בה. בית ציידא נזכרת רבות בברית החדשה , בכתבי יוסף בן מתתיהו ובספרות התלמודית . מהתיאורים עולה שהיה זה כפר דייגים ששכן ליד שפך הירדן לכנרת . לאחר מות הורדוס בשנת 4 לפסה"נ , ירש פיליפוס בנו את הגולן והכפר נמצא בתחום נחלתו בשנת 30 לסה"נ העניק פיליפוס בן הורדוס לבית ציידא מעמד של "פוליס" ושינה את שמה ליוליאס . יוליה , שעל שמה נקראה העיר , הייתה ככל הנראה ליוויה יוליה , אשת הקיסר אוגוסטוס ואם הקיסר טיבריוס היא נפטרה חודשים ספורים לפני כן , ופיליפוס שאף להצטרף לממלכות במזרח האימפריה הרומית שסגדו לקיסר ולאשתו כצמד אלים בפולחן שנקרא פולחן הקיסר האלוהי . ארבע שנים לאחר יסוד העיר מת פיליפוס בבית ציידא ונקבר ברוב פאר. 108 שנים לאחר היווסדה , השתתפה העיר במרד הגדול שבמהלכו היא נהרסה בחלקה וכנראה ניטשה . בספרות התלמודית נזכרת בית ציידא כעיר בנויה ליד הדרך הראשית מבבל לארץ ישראל ובאזור עשיר בדגה . שלוש מאות מיני דגים מנה באן ר' שמעון בן גמליאל בכלי אחד. בשעת ביקורו של הקיסר אדריאנוס בארץ ישראל 130-129  לסה"נ  הוגשו לו פסיונים שניצודו בציידן- היא בית ציידא .  מעניינת במיוחד לאור התגליות בבית ציידא , הערת המשנה האומרת , שבציידן נמצאים גלי אבנים שרידים לפולחנות פגאניים קבורים בתוכם  ציידא ( ציידן ) שוב אינה נזכרת מהמאה השלישית ואילך למעט בספרות הנוסעים. למן תחילת המאה ה 9 ו ניסו חוקרים ונוסעים שונים לזהות את בית ציידא וכיום מקובלת הדעה כי שרידיה הם התל כ 1.5 ק"מ מן החוף בפינה הצפונית של בקעת הבטיחה.
מהגשר נרד עם השביל שלנו לכיוון הכנרת מכאן נפנה על הכביש מזרחה ונלך לצדו קצת פחות מקילומטר, אז השביל נכנס לשטח תוך פניה חדה ישר דרומה אל תוך בקעת בית ציידה. חמישה נחלים נשפכים לכנרת דרך בקעה זו (מצפון לדרום): הירדן, נחל משושים הכולל גם את החלק הסופי של הזויתן, נחל יהודייה, נחל דליות ונחל שפמנון. שפכי היהודייה והמשושים ידועים בערבית כנחל זכי ושפך נחל דליות מוכר בשם המגרסה. נחלים אלה הם למעשה שברים שכיוונם (חוץ מהירדן) מזרח-מערב, והם נוצרו כחלק מהיווצרות השבר הסורי אפריקאי. הזויתן-משושים, היהודייה והדליות מכילים קניוני ענק שאותם מכסה שכבת בזלת הכיסוי ובזלת צעירה יותר. מרבית הבזלת צעירה יותר מזמן היווצרות השברים האלה. מי הנחלים האלה התחתרו בין השכבות ויצרו קניונים מרהיבים. באזורים בהם עוברים הזאכי והמגרסה יש מסלולי טיולים מסומנים ומומלץ מאד במיוחד בקיץ לטייל בהם גם ללא קשר לשביל גולני. השביל שלנו עובר כעת ביחד עם שביל בסימון ירוק בצמוד לזאכי (2) ובהחלט מומלץ לעצור להפסקה טבילה ואפילו לעשות קטע מהמסלול במים הנהדרים של הלגונות שבו. אבל יש לשים לב שחלק ממסלול הזאכי הוא ליודעי שחייה בלבד ואם אתם נושאים עליכם ציוד יש להשתמש בשקיות אטימה.

השביל שלנו ממשיך כללית דרומה ובשלב מסוים השביל פונה יותר לכיוון החוף כשהוא מתלכד עם שביל בסימון אדום שהוא שביל סובב כנרת. עד סוף המקטע הנוכחי, תוואי השביל שלנו הוא על שביל זה. אנו עוברים כאן בשולים המערביים של המגרסה. בבקעת בית ציידה עושר של צומח וחי עקב ריבוי המים בשטח. אפשר לראות כאן את הרדוף הנחלים, ערבה מחודדת ושיח אברהם לרוב, נענע משובלת, פטל קדוש ועוד. בין העצים אפשר לראות אנפה אפורה ולבנה ושלדגים. בתוך המים חיים צבי ביצות וסרטנים. ממשיכים עם השביל ומתקרבים יותר לקו המים. כעת, כשאנו ממש על שפת האגם כדאי להזכיר כי הכנרת היא בעצם שריד ל "ימת הלשון" , אגם שכיסה בעבר את בקעת הירדן והערבה. הוא השתרע מדרום הכנרת בצפון ועד לאזור חצבה בדרום. מקור המים האלה היה בחדירה של לשון ים בתקופת הפלאוקן (65- 56 מליון שנה לאחור) וכיסתה את עמק יזרעאל וסביבותיו, בקעת הירדן והערבה. מאוחר יותר התנתקה לשון זו מהים התיכון ועם השנים התעצבה כימה, שהתקיימה למעשה מ 60000  ועד 15000 שנה לאחור. לאחר זמן זה, עקב שינויי אקלים נוספים (יותר חם ופחות לח), התייבשו חלקים נרחבים ממנה ונותרו ים המלח וים כנרת של היום. מיקומה של הכנרת על פני השבר הסורי אפריקאי, גרם לפערים טופוגרפיים גדולים בינה ובין הסביבה. צורתה המקורית דמתה יותר למעוין והיא נעשתה מאורכת כצורתה כיום. כתוצאה ממיקומה על פני השבר, תנועות טקטוניות שלו השפיעו על צורתה הנוכחית:

  • תזוזות אופקיות לכיוונים צפון דרום שהחלו לפני כ 20 מליון שנה ונמשכו זמן רב
  • תנועות מתיחה מזרח-מערב שהחלו בפלייסטוקן (כ 1.8 מליון שנה לאחור) וגרמו לשקיה של האגם.

כתוצאה מהתזוזות צפון-דרום והמתיחות מזרח מערב, נוצר אגם שקרקעיתו אינה סימטרית: שיפועו תלול יותר במזרח ומתון יותר במערב. כמו כן צורתו המקורית של האגם דמתה יותר למעוין אך בלייה לאורך השנים הביאה אותו למצבו כיום. כאשר מסכלים סביב רואים שיש כאן גם הרבה מטעים של בננות ושל טרופים בעיקר (אבוקדו, מנגו). אדמת האזור הזה פורייה ושופעת מים ואידאלית לגידולים חקלאיים. חלק מהשטחים כאן מעובדים על ידי המושבים רמות, מעלה גמלא וכנף הסמוכים לכאן. כעת, עוברים בחוף מעלה גמלא – נא לא לגעת בגידולים שעליהם עמלו חקלאי המושב. ברקע ממזרח רכסי רמת הגולן והישובים מעלה גמלא ורמות דרומית יותר. בשלב מסוים אנו חולפים מתחת למקום בו מצויים שרידיה של גמלא העתיקה שבה מומלץ לבקר למי שעוד לא היה.  ממערב בולטת העיר טבריה ואזור כפר נחום הקרוב יותר. מעט אחרי חוף שפמנון דרומה, נעצור ליד אנדרטת גוליבר (3)לזכר הנופלים במבצע עלי זית או מבצע כנרת שנערך בדצמבר 1955 וכלל התקפה על גזרה נרחבת: הותקפו המוצבים הסוריים לאורך הכנרת כפעולת תגמול. בבקעת בית ציידה הותקף מוצב סורי ששכן בבית הבק. דרומה יותר הותקף מוצב נוקייב שיוזכר בתיאור המקטע הבא. בהתקפת מוצב זה נטל חלק גם כח מגולני ובו יסופר בפרק המורשת. ממשיכים דרומה לאורך החוף. פזורים כאן חופים של ישובים שונים הסמוכים לכנרת. חופי רחצה אלה פעילים באביב ובקיץ ומומלצים. נעבור בסמוך לתל הדר (4) ואפשר לסטות לרגע מהשביל ולבקר בה – במקום שרידי ישוב מתקופת הברונזה התיכונה ועד התקופה הישראלית ( מאות 16 עד ה 8 לפני הספירה). מיד אחריו חוף דוגית, עם הרבה צל ומקום למנחה והתרעננות במים. בהמשך, חוף צאלון, חוף אשלים וה"ראש של כורסי" (5), מיד אחריו הכולל תל קטן שעליו היה ממוקם כח או"ם עד למלחמת ששת הימים. לכאורה הוא אמור היה להיות ניטרלי ולהשגיח עלינו מהסורים כלומר לאפשר לישראלים דיג באזור זה לכל החפץ בכך מישראל. בקרבת מקום שכן הכפר הסורי כורסי, שמלבד חקלאים הכיל חיילים סורים ומשפחותיהם.  בשנת 1955 ביצע כאן צה"ל לראשונה פעולת תגמול על ההצקות של הסורים וכבש את המקום. במלחמת ששת הימים החרבו הבונקרים ומרבית הבתים שנותרו כאן וגם נתפסו כמה מסמכים שהעידו שכח האו"ם שישב כאן לא היה כל כך ניטרלי.

נמשיך הלאה ונעבור בהליכה נינוחה (ומידי פעם טבילה במים בעונה המתאימה) עד לאזור חוף כורסי (6). עם הגעתנו לקרבתו, נבחין בכביש המרכזי היורד מדרום רמת בגולן לכיוון צומת כורסי. כביש זה בולט בתוך תוואי נחל סמך היורד מאזור אום אל קנטיר (ובו שרידי בית כנסת עתיק) כשהוא מרשים במיוחד ואי אפשר לסיים מקטע זה בלי לומר עליו כמה מילים תוך התבוננות בו מלמטה למעלה. נחל זה הוא מגדולי הנחלים בגולן הדרומי , הנשפכים אל הכנרת . ראשיתו באזור הכפר החרב אלבע'לה כקילומטר וחצי ממערב לגבעת אורחה . מכאן נמשך הנחל בסדרת תעלות עפר – מסילים , ואוסף בדרכו מי מעיינות אחדים . ליד עיון אם א – טואחין מתכנסים היובלים הללו לערוץ מאסף אחד . מכאן נמשך הנחל באפיק רדוד , עד למאגר רויה – מאגר מים מלאכותי גדול הקולט את מי הזרימה העילית של הנחל . במרחק כ – 2 ק"מ מדרום – מערב למאגר רויה מתחיל הנחל את התחתרותו לעבר הכנרת , ובהמשך  הוא צונח במפל לא גבוה אל נקיק בזלת צר ויפה. לאחר כקילומטר פונה הקניון הזה בזווית חריפה לדרום , ומכאן הוא הולך ומתעמק אל תוך סלעי הגיר האיאוקני ועמקו מתרחב במידה ניכרת . כאן בולט בצלעו המערבית של הנחל צואר געשי – שריד להר געש שקונוס האפר שלו נסחף , ורק הבזלת שנקרשה בצינור ההזנה שלו נותרה כמעין גזע עץ ענק . הלאה במורד הנחל חוצה את האפיק גשר בטון שנבנה על ידי הסורים . הגשר נועד לשמש מתמך לסיפון שבאמצעותו התכוונו הסורים לקשר את תעלת ההטיה משני עברי קניון נחל סמך . את תעלת ההטיה החלו הסורים לבנות בראשית שנות ה – ,60 כדי להטות את מי החצבאני והבניאס , דרך מורדות הגולן – אל הירמוך . מכאן זורם בנחל פלג מים איתן מרבית חודשי השנה , ולאורכו עצי ערבה , הרדוף הנחלים , קנה ואשל . בקטע שמתחת לסיפון תעלת ההטיה יש ברכות יפות בערוץ הנחל . כ – 35 ק"מ מדרום – מערב לסיפון מתחבר אל נחל סמך יובלו החשוב – נחל אל על. מכאן נמשך הנחל מערבה , בעמק ענק שמפתחו בחלק העליון הוא 3 – 4 ק"מ ועומקו 350 – 400 מ'. זהו חתך הרוחב הגדול ביותר של עמק נחל בכל הגולן . מרבית עמקו התחתון של הנחל חתורה בסלעי קונגלומרט ואבן חול מן הניאוגן וסלעי גיר מתקופת האיאוקן . נחל סמך נשפך לכנרת בדלתא גדולה למדי . בשער המוצא של הנחל מן הגולן אל הכנרת נמצאת חרבת כרסי . אמות מים קדומות הובילו מנחל סמך אל סוסיתא

כאן מסתיים מקטע זה.

 

מידע כללי להולך במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

 

הוראות בטחון לקטע זה:

רחצה במי הנחלים בזכי מיועדת ליודעי שחיה בלבד בחלק מהמקומות.

אפשרויות חילוץ:  קיימות לאורך כל המקטע.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321 . תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007  

טלפונים לחרום:  מועצה אזורית גולן:  04-6969777.  משטרת טבריה,  04-6728444.

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

אפשרויות לינה באזור:

  • צימרים ביישובי האזור: רמות, מעלה גמלא, חד נס.
  • קמפינג בפרק באתר פרק הירדן.

מקומות השווים ביקור באזור:

  • תל בית ציידה
  • כנסייה בצומת כורסי

 

מקומות קדושים: עתיקות כורסי (כנסייה נוצרית מהתקופה הביזנטית).