–
נקודת התחלה: פסגת הר תבור, נ.צ. 732613 / 236565 נקודת סיום: סמוך לכפר קיש. אורך המקטע: כ 9 ק”מ.
מפת סימון שבילים מספר 3, הגליל התחתון , הגלבוע והעמקים.
מקטע זה מתחיל על פסגת הר תבור ליד המצודה הצלבנית (1) לכיוון מזרח כשהליכה במגמת ירידה. על הר תבור עצמו סיפרנו במקטע הקודם תוך אזכור הישובים הלא יהודיים הצמודים אליו. לפני שנתחיל את הירידה, נתבונן כמה דקות במרחב הפרוס מתחתינו בכיוונים שאליהם אפשר לצפות מנקודה זו. בכיוון צפון רואים בסביבה הקרובה את אזור בית – קשת, בית הספר כדורי , ומערבה יותר את אזור נצרת ועין-מאהל. רחוק יותר את הרי טורען ומזרחה מעט את אזור צומת גולני ולביא. רחוק ממש את הרי הגליל העליון , רמת הגולן והחרמון. אנו נפנה מזרחה, היישר בכיוון ההליכה המתוכנן נראה למטה את כפר תבור, עין דור, כפר-קיש, שדמות דבורה, גזית ועין דור. יותר רחוק נראה את אזור רמת סירין ויבנאל. בכיוון דרום ממש למטה בקעת כסלות וגבעת המורה ודרומית מזרחית את אזור רמות יששכר. הסתפקנו רק במספר דוגמאות מהמקומות אותם רואים סביב מהתצפית הנפלאה שיש כאן והמטיילים מוזמנים להתעמק יותר בפרטי הנוף. עתה נתחיל לרדת מזרחה. השביל מתלכד עם תוואי שביל ישראל כאן ובהמשך ולמעשה ברוב המקטע הזה. אין למהר בירידה – יש לשים לב שהיא תלולה למדי בקטעים מסוימים. אט אט אנו קרבים אל כביש 65 ובתי המושבה כפר תבור הולכים ונעשים ברורים יותר ויותר. זוהי אחת המושבות הראשונות שנוסדו בגליל התחתון המזרחי. שמו הערבי של המקום היה “מסחה” שפרושו האדמה השטוחה. בשלהי המאה ה 19, היה זה ישוב של אריסים שעיבדו את האדמה שהייתה שייכת למשפחת אלפאהום מנצרת. אריסים אלה הוחלפו כל שנה על מנת למנוע תביעות ביחס לקרקע. באוקטובר 1901 התיישבו במקום בני הדור השני של המושבות ראש-פינה, זיכרון יעקב ו מאיר שפייה והקימו שני טורים של בתים לאורך הרחוב הראשי. היו אלה בתים עם גגות אדומים ומסביב לכל בית גינה קטנה – בהחלט נוף יוצא דופן באזור באותם ימים. המתיישבים עסקו בחקלאות תוך שהם מעבדים את אדמת הפלחה החרבה ונעזרים במי מספר מעיינות שכבה עונתיים ומבארות שחפרו בערוץ נחל תבור על מנת להגיע למי התהום. בשנים הראשונות הם היו תחת חסותו של השבט א-צביח שממנו פרש פלג שבלי והתיישב בישוב בשם זה הממוקם כיום לאורך הכביש המקיף את הר תבור. לאחר סכסוך איתם ועם אלה שהופקדו אחריהם על הביטחון (תושבי כפר שכן אל מעדר שניטש ב 1948) נוסד במקום ארגון “השומר” הידוע, והשמירה עברה לידיים יהודיות. בכפר תבור נוסד בשנים הראשונות ארגון “החורש” שהתפתח לארגון ארצי “המרכז החקלאי”. מביתו של המורה אשר ארליך יצא קול קורא שנכתב על ידי יוסף ויתקין, מייסד בית הספר בכפר תבור והמורה הראשון בו בצורת מנשר לנער בגולה שבעקבותיו עלו ראשוני העלייה השנייה. בית מורים זה וכמה בתים נוספים מהגרעין הישן השתמרו ואפשר לראות ב”חצרות האיכרים” תצוגה של אורח חייהם של המתיישבים הראשונים. ממזרח לכפר תבור על גבעה קטנה באזור התעשייה של היום, מצוי קבר שייח, אתר קדוש לתושבי האזור הלא יהודים. בחפירות ארכאולוגיות שנעשו כאן על ידי רשות העתיקות התגלו שרידי מבנים ובהם רצפות פסיפס עטורות ציורים ומתקני גתות ובורות חצובים בסלע, המעידים על ישוב המקום בתקופה הביזנטית.
לאחר הירידה מההר נמשיך מעבר לצומת גזית (2) מזרחה, תחילה לאורך ערוץ נחל השבעה שהוזכר באחד המקטעים הקודמים. אנו הולכים בקטע די מישורי כשמדרום לנו בתי הישוב עין-דור. הנוף סביב טובל בירוק והוא טיפוסי לגליל התחתון. אנו עוברים לערוץ נחל תבור שכאן הוא די פתוח. ככל שנמשיך מזרחה , המסלע יעשה בחלקו יותר ויותר בזלתי. חלקים נרחבים בגליל המזרחי התחתון היו פעילים מבחינה געשית בתקופה הניאוגנית (5 מיליון שנה עד 1.6 מיליון שנה לאחור) . זה בא לידי ביטוי הן בלבה שהתפרצה ממוקדים שונים כמו קרני חיטים וגבעת המורה (הנראית מדרום לנו) והן בלבה שעלתה וכיסתה שטחים נרחבים כאן וברמת הגולן הנקראת בזלת הכיסוי. מרבית הסלעים הבזלתיים בשטח הם בזלת ומיעוטם הם סיקוריה, טוף וקונגלומרטים. רק עצים מעטים יחסית גדלים על אדמה מסוג כזה השיחים מוגבלים למקומות בהם יש תנאים מסוימים. לכן חברת הצומח העיקרית באזור היא של שיזף השיח, קייצנית צפופת עלים , קיפודן או שברק קוצני ושומר פשוט. מיעוט סוגי העצים והשיחים מעידים על חשיבות הקרקע ומשק המים שלה. קרקע בזלתית מתייבשת מהר יותר מסוגי קרקעות אחרים והיא גם מכילה מעט מאד סדקים שלא כמו האדמה הנוצרת מסלעי גיר וקרטון לכן בית הגידול על אדמה בזלתית דל יותר והתוצאה ניכרת. אותם סוגי שיחים מועטים ועצים בכל המרחב. אזור נחל תבור היה אזור פעיל ביותר מבחינה געשית אך בעיקר מדובר על עליית בזלת על פני השטח ולא על התפרצויות. בתוך נחל תבור בהמשכו יש קטעים בזלתיים מרהיבים שיוצרים תוואי קניוני.
אנו עוברים בנקודה הנקראת: הפינה של מלאכי ושחר (3) יש כאן צל וזה מקום טוב למנוחה בוודאי ביום חם. בהמשך מזרחה ,השביל מוביל אותנו לשרידי תחנת קמח או גשר מעל נחל תבור (4) עוד מעט נחצה את הכביש דרך גשרון הממוקם שם בתוואי השביל. אנו ממשיכים עם השביל בערוץ נחל תבור כשמצפון רואים את בתי כפר קיש, מדרום את כפר מצר והלאה מזרחה את קיבוץ גזית. עוד דקות ספורות של הליכה מביאות אותנו לקרבת בריכת יהלום (5). רצוי לעצור לכמה דקות במקום פסטורלי ומוצל זה שיש בו גם מים. יש להקפיד ולשמור על ניקיונו של המקום ולא כל המטיילים עושים זאת. מבריכה זו השביל פונה ישר צפונה ולאחר כמה מאות מטרים נגיע למפגש עם שביל מסומן אדום. השביל יפנה לדרום מזרח ויתלכד עם שביל זה (6). אנו ממשיכים לצעוד לכיוון מזרח ומתקרבים לחלק המרתק יותר של נחל תבור, בו נצעד במקטע הבא. לאחר כקילומטר וחצי נוספים, נחל תבור פונה לכיוון צפון מזרח וכאן אנו מזהים מפגש עם שביל בסימון ירוק. השביל פונה לכיוונו שהוא בעצם כיוון נחל תבור. אנו שבילנו מתלכד כעת עם השביל בסימון ירוק. כאן אנחנו מטפסים מעט על השלוחה בה מצוי מדרום קיבוץ גזית. אנו נגיע עד אזור חירבת טחבית (7) אך אפשר לראות כבר את תחילת האזור בו נעשה נחל תבור קניוני ובהמשך לקראת את מצפור נחל תבור – נקודה ממנה אפשר לראות את המראה המרהיב של חלק מקניון הנחל המצוי בהמשך ואת טירת אל עמרן. על הגבעה עליה מצויים שרידי הטירה נמצאו שרידים לבית כנסת שהיה במקום בימי קדם. בשנות ה 40, ישבו על גבעה זו אנשי ארגון בורוכוב, שעזבו והצטרפו לישוב רמת צבי. גם מייסדי עין דור וגם מייסדי גזית ישבו כאן לפני מעברם ליישובי הקבע. מהגבעה ניתן לצפות בנוף סביב ולראות את תל רכש המצוי למטה מצפון שעליו ובקרבתו נמצאו ממצאים ארכאולוגיים עוד מתקופת הברונזה. נרחיב על כך בתיאור המקטע הבא שבו המטייל עובר ממש מעליו.
כאן מסתיים מקטע זה.
–
מידע כללי למטיילים במקטע זה
אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
הוראות בטחון לקטע זה:
- זהירות בחציית כבישים במקטע.
- יש לשים לב לבורות עתיקים המצויים בשטח
אפשרויות חילוץ: אפשרית בכל המקטע
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה) 08-9253321
טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007, משטרת טבריה, 04-6728444 , משטרת העמק 04-6447444
דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.
אפשרויות לינה באזור
צימרים ביישובי הסביבה (אילניה, בית-קשת, כפר תבור)
מקומות השווים ביקור באזור:
- מוזיאון הראשונים בכפר תבור
- צריף יצחק בן צבי בבית-קשת