אהרון רוני שרון ז"ל

בן יהודית ויוסף
נולד בקרית טבעון
בכ"ו בתמוז תש"ח , 2/8/1948
התגורר בגבת
שרת בחטיבת גולני
יחידה: סיירת גולני
התגייס בנובמבר 1966
נפל בקרב
בג' בחשוון תשכ"ט , 25/10/1968
במלחמת ההתשה
מקום נפילה: בקעת הירדן
באזור בקעת הירדן
מקום קבורה: קיבוץ גבת
הותיר: הורים ואחיות
דרגה: סגן

 

קורות חיים:
נולד ביום כ"ו בתמוז תש"ח (2.8.1948) בקרית טבעון. כאשר עברו ההורים לקבוצת גבת למד בבית-הספר היסודי שם ולאחר סיום לימודיו בו למד בבית-הספר התיכון שבמקום. בהיותו בין תלמידי בית-הספר היסודי, בשנים הראשונות ללימודיו, נמנה רוני עם התלמידים הטובים בו. מחד גיסא היתה בו שובבות צברית שנתמזגה עם איש הספר והרצינות. הוא אהב להשתובב, לצחוק ולשמוח אבל גם לבנות מכשירים שונים, לקרוא הרבה ולהתעניין בחשמל. עוד בהיותו בכיתה ז' החל רוני לבנות דגמי מטוסים, כשאחיו עמוס (שנפל ארבע שנים לפני מלחמת ששת הימים) עוזר על ידו.
רוני אהב גם לטייל בשבילי הארץ ולצלם ממראות הטבע ולפתח את צילומיו. הוא גם נשלח לקורס לידיעת הארץ בשדה-בוקר מטעם בית-ספרו. בעודו תלמיד, הצטיין באחריות בעבודה בענף השלחין. חברו מילדות סיפר כי היה מתפנה לשחק עמו ברכבת חשמלית וכאשר היה מתפנה מכך היה נכנס לויכוח עמו ושיחות אלו היו רציניות, על בעיות עולם של אמריקה ורוסיה, ישראל וערב, וכל השקפותיו ומחשבותיו היו מאוזנות. היה נער ער וסקרן, בלתי אדיש לשום תופעה, אם אסתטית, אישית או חברתית, אהב מוסיקה והתחיה בה. מתחילה התנגד להצעה שינגן על איזה כלי, כשכשרונותיו למוסיקה נתגלו, אולי מפני שלא רצה לנגן – ולהיטיב לנגן כעמוס אחיו, אשר היה נערץ בעיניו, בכלל, רב-גוונים ומחונן מאד היה אהרן ומה שליבב במיוחד בדמותו היתה התסיסה המתמדת, החיפוש אחרי מה שעוד לא נמצא וחוסר ההשלמה עם האמת של הזולת. הוא רצה לבחון ולבדוק ולטעום כל דבר בעצמו.
בנובמבר 1966 גוייס לצה"ל. רוני, כאחיו, היה מסור למילוי חובתו למולדת; הוא כאחיו חלם על טיס — אולם רק עמוס אחיו היה טייס ואהרן זנח את המחשבה להיות טייס, הוא הלך לחיל קרבי, ורצה במיבצעים קרביים, וכאשר ניסו להשפיע עליו שלא יעשה כן והזכירו לו את אחיו שנפל היו הדברים לריק, הוא אמנם לא שאף לקריירה צבאית ורצה לעשות רק מה שצריך לעשות במסגרת השירות; הוא אמנם יצא לקורס קצינים וסיים אותו בהצטיינות מרובה. ואת כל שירותו עבר — עד שנפגע מרסיס פגז בפעילות מבצעית ביחידת הסיור כחייל פעיל ולוחם. ובדרך לבית-החולים בפוריה מת מפצעיו; זה היה ביום ג' במרחשון תשכ"ט (25.10.1968) בגיזרת עמק-הירדן מול אשדות יעקב, הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בגבת.
מפקד היחידה כתב למשפחתו במכתב-תנחומיו בין השאר: "רוני נפל בשעת פעולה מבצעית, שיחידי-סגולה בלבר זוכים לבצעה, ועל כתפיו הזעירות, כעל כתפי חבריו ליחידה, הוטלו משימות שעדיין לא הזמן והמקום להרחיב עליהן את הדיבור. רוני נפל בשטח אוייב בבקעת הירדן כאמיץ בין אמיצים, תוך חתירה בלתי פוסקת למילוי משימתו על אף מכשולים רבים, והוא עמד בכך בכבוד. זכה רוני להוביל את אנשיו שכה שאף לפקד עליהם, רוני התגייס ליחידה בנובמבר 1966 ובה שירת ברציפות עד שהגיע לדרגת קצונה, וכאן חזר לפקד על חבריו הוותיקים והצעירים כאחד. הוא עבר מבחנים רבים במשך שירותו ובכולם עמד בראש זקוף. יחידת הסיור עומדת דום על קברו".
דרגתו הועלתה ביום נפלו.

ב"שלושים" לנפלו הוציאה קבוצת גבת חוברת לזכרו בשם "רוני שרון".