אילן טננבאום ז"ל

בן אטקה נחמה ואברהם
נולד בחיפה
בכ"ג בניסן תשט"ז , 4/5/1956
שרת בחטיבת גולני
יחידה: סיירת גולני
התגייס ב5.8.1974
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ"ד באב תשל"ה , 1/8/1975
מקום נפילה: ישראל
מקום קבורה: נהריה
חלקה: 03, שורה: 06, קבר:
דרגה: טוראי

 

קורות חיים:
נולד ביום כ"ג בניסן תשט"ז (4.5.1956) בחיפה.
שנתיים למד אילן בבית-הספר היסודי שבקרית-אתא. כאשר עברה המשפחה לעפולה, סיים שם את בית-הספר 'יזרעאל'. היה תלמיד טוב ונער חברותי מאוד, שהיה מוכן להקריב ולוותר משלו לזולת. היה הרוח החיה במסגרת החברתית של בית-הספר. עקב תפקידו של האב – עברה המשפחה לגור בנהריה, ושם למד אילן בבית-הספר התיכון המקצועי 'עמל' במגמת האלקטרוניקה. הוא עבר בהצלחה את בחינות הבגרות והתכונן לגיוסו לצה"ל. עוד מילדותו נתגלה, כי עיקר משאת נפשו של אילן הוא העיסוק בספורט על ענפיו השונים. הצטיין בשחייה וגם בענף הסייף. אהבתו הגדולה היתה נתונה לספורט הרכיבה על סוס. בעצמו גידל סייח, השתתף בסוסיאדה בעפולה מדי שנה בשנה, ובשנת 1971 זכה בסוסיאדה זו בפרס ראשון. קומתו התמירה וכושרו הפיסי גם הכשירוהו להיות שחקן כדורסל, ואמנם עסק בענף זה בהצלחה, במסגרת 'הפועל-נהריה'. הכשרתו במקצוע האלקטרוניקה הכתיבה לו, לכאורה, מסלול טכני באחד מחילות צה"ל. אולם, משהגיעה שעת גיוסו, באוגוסט 1974, החליט אילן לבחור בדרך הקשה והתנדב ליחידה מובחרת, במסגרת חטיבת גולני. כאן עבר את האימונים המפרכים אל היחידה המובחרת, אבל את כל הקשיים פתר, כדרכו, בחיוך לבבי. טוב-לבו ופתיחותו לאנשים באו לידי גילוי במסגרת המגובשת של היחידה הקרבית הנבחרת. הוא התחבב על מפקדיו וחבריו, שידעו כי על אילן ניתן לסמוך בכל עת ומבחן. אילן נפל במילוי תפקידו – ביום כ"ד במנחם-אב תשל"ה (1.8.1975), והוא בן 19 בלבד. אהב את החיים, וערנותו וחיוניותו שימשו סמל לכל הסובבים אותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בנהריה. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. שמו של אילן הונצח על-ידי הוריו במסגרות תחומי-הפעולה, שהיו אהובים עליו: הוריו תרמו מדי-שנה גביע על שמו למירוץ סוסים בסוסיאדה בעפולה; גביע אחר על-שמו נתרם למשחקי-גמר עונתיים במסגרת קבוצת הכדורסל 'הפועל' נהריה ששיחק בה. קבוצה זו גם נקראה על שמו 'אילן', ובגדי הופעתם של חברי הקבוצה, ששמו של אילן מתנוסס עליהם, אף הם נתרמו על-ידי המשפחה.
חבריו של אילן, הן מבית-הספר והן מהצבא שומרים על קשר הדוק עם משפחתו של אילן, ולא שוכחים שום אירוע הקשור לאילן ועל כך המשפחה אסירת תודה להם .
הן אחיו והן אחותו של אילן קראו על שמו של אילן את בניהם.
יופי תארו, חיוכו וטוב לבו עומדים לנגד עינינו.

 

מסלול ניווט לזכרו – שומרון-חוריש.