אלדד אליהו צפריר ז"ל

בן בתיה ואפרים
נולד בתל אביב
בג' בכסלו תשכ"א , 22/11/1960
התגורר בשער הגולן
שרת בחטיבת גולני
יחידה: סיירת גולני
התגייס ב19.10.1978
נפל בקרב
בכ"א בניסן תש"מ , 7/4/1980
מקום נפילה: משגב עם
באזור הגליל
מקום קבורה: חולון
חלקה: 03, שורה: 03, קבר: 09.
דרגה: סמל

 

קורות חיים:
נולד ביום ג' בכסלו תשכ"א (22.11.1960) בתל-אביב. אלדד למד בבית-הספר היסודי "אחד העם", והיה פעיל בתנועת "הצופים". אלדד אהב מוסיקה, ובצעירותו למד לנגן על אקורדיון, ולימים ניגן בחליל. רגישותו לצלילי המוסיקה הביאה אותו לכתוב שירים, מרביתם על בדידות ועל שכול. גם בצעירותו הייתה עצבות בשיריו. כשסיים את כיתה ח' בבית-הספר היסודי, הוא כיבד את מורתו בחוברת שירים שחיבר בתקופת לימודיו, בגיל הילדות. אחרי שסיים את בית-הספר היסודי, שכנע אלדד את הוריו לשלוח אותו להמשך לימודים בקיבוץ שער-הגולן, שבו היו לו קרובי משפחה. הוא התחנך כנער-חוץ במוסד החינוכי "בקעת כינרות", המשותף לשער-הגולן ולבית-זרע.
בתקופת לימודיו בקיבוץ, הצטיין אלדד בספורט והשתתף בתחרות על אליפות בתי-הספר העל-יסודיים באתלטיקה. הוא היה מהיר, חסון, השתתף בקורסים לרכיבה ואף הדריך חניכים ברכיבה. בקיבוץ עבד אלדד ברפת, ובכלל אהב את העבודה עם בעלי-חיים, פרות או סוסים. הוא גם אהב ילדים, והרבה לשחק עם ילדי הקיבוץ במעון שלהם. היום שבילה אלדד עם הילדים, היה להם יום חג. גישתו לגיל הרך הייתה מפליאה. הוא השתלב בהם, היה בעל דמיון, שובב, עליז, ובתכונותיו אלה כבש את ליבם.
לפני שהתגייס לצה"ל יצא אלדד לסיור ולביקור אצל אחותו בארצות -הברית ובקנדה. באוקטובר 1978 הוא התגייס לצה"ל, ושירת בסיירת גולני. אלדד עבר קורס חובשים קרביים וקורס סייר-לוחם. בספטמבר 1979, הוא עלה לדרגת רב"ט. חבריו ציינו את אופיו המיוחד כחייל. הוא הצטיין בפשטות הליכותיו, פעל לפי הכרתו, בלי להתחשב בדעת אחרים, אם רק לא הפריע להם. אלדד היה חבר מסור, לוחם מהיר, "פנתר", נווט מצטיין ומהיר-מחשבה, ביום כ"א בניסן תש"ם (7.4.1980) התבצרה חוליית מחבלים, שחדרה מלבנון, בתוך הפעוטון במשגב-עם. ילדי הפעוטון נתפסו כבני-ערובה בידי המחבלים. בפעולת חילוץ מהירה של סיירת גולני חולצו הילדים. אלדד, שהסתער על הבית, נפגע מאש המחבלים ונהרג.
בן 19 שנים הוא היה במותו. אחרי שנפל, הועלה אלדד לדרגת סמל. שר הביטחון עזר וייצמן כתב עליו להוריו: "אלדד (אליהו) צפריר נתן את חייו למען מולדתו. הוא נפל במשגב-עם בעת פריצה לבית, שבו התבצרו מחבלים. אלדד שירת ביחידת הסיור של חטיבת גולני. הוא היה חייל טוב, לוחם מצוין, אוהב שירה, חבר נאמן, אהוב על מפקדיו וחבריו לנשק". אלדד הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחולון. הוא השאיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר מותו, הופיעה חוברת שיריו וחוברת זיכרון, ובה העלו חבריו את דמותו כלוחם וכאדם בעל נפש רגישה. על-שמו נתרמו מערכת אורות ומעקה בבית-הכנסת בחולון, שבו נהגה משפחתו להתפלל. על-שמו התקיים מירוץ בפסח 1983 בגן-רווה, הסמוך לראשון-לציון. על-שמו נערך גם חלק מן "הסוסיאדה" השנתית בעפולה.

 

מסלול ניווט לזכרו – רמות מנשה.

ספר לזכרו – צפריר אלדד ז"ל

 

מותר ואסור – חגית

מותר ואסור

אלדד אהב את החיים
וכל דבר שקשור בדברים נועזים,
הוא אהב תקליטים,
סוסים וגם את ההורים.
היה לו אומץ –
הו בטח בעצמו
והתנדב לכל מכל ליבו.
המילה "אסור" לא היתה אצלו,
לאלדד הכל היה מותר –
היה מותר לנהוג באוטו בלי רשיון,
היה מותר לבקש גם אם אין,
מותר לאכול ביום כיפור –
ובפסח לאכול מה שאסור.
אז מותר היה לו לאהוב את החיים,
היה מותר לו לבטוח בעצמו,
היה מותר לו הכל,
אבל דבר אחד אסור היה לו –
אסור היה לו למות!

– חגית –

 

שיר פרי עטו של אלדד

"לבכות על יום שחלף,
לבכות במסתרים.
לבכות על על פרח שקימט ואבד
לחייך מול שמיים בהירים
לחייך למשמע זכרונות נעימים
על שטויות שעשיתי בחיים
לשיר שירים עצובים בלי לבכות
לשיר שירי געגועים ודמעות
לשיר כדי לשמוח
על מה שעבר ועתה כבר רחוק…
מילים: אלדד צפריר ז"ל
לחן: אמילי קרפל- האחיינית של אלדד צפריר ז"ל.