גיא-חיים שלו ז”ל

בן שרקה וטוביה
נולד בכפר מנחם
בא’ בניסן תש”כ , 12/4/1960
התגורר בכפר מנחם
שרת בחטיבת גולני
יחידה: סיירת גולני
התגייס בנובמבר 1978
נפל בקרב
בז’ באלול תש”מ , 19/8/1980
מקום נפילה: רמת ארנון
באזור לבנון
מקום קבורה: קיבוץ כפר מנחם
הותיר: הורים ושלושה אחים
דרגה: סמ”ר

 

קורות חיים:
נולד ביום א’ בניסן תש”ך (12.4.1960) בקיבוץ כפר-מנחם. גיא למד בבית-הספר היסודי בקיבוצו, עד כיתה ו’. בהיותו בכיתה ד’ התחיל לשחק כדור-יד, והוא התמיד בענף ספורט זה, הצטיין בו והשתתף במשחקים, עד גיוסו לצה”ל. גיא היה חבר בתנועת “השומר הצעיר”, כחניך וכמדריך. יפה-תואר הוא היה, שערו זהוב, עיניו צוחקות, רחב כתפיים, בעל חוש הומור, נבון, ספורטאי מוכשר, אהב בעלי-חיים ומכשירים מכניים. גיא היה דור שלישי בכפר-מנחם. אביו שירת בחיל הצנחנים והשתתף בקרבות נודעים, ביניהם הצניחה במיתלה במבצע קדש ובמרדפים בבקעת הירדן אחרי מלחמת ששת הימים.
לאחר שסיים את לימודיו היסודיים בכפר מנחם עבר גיא לבית-ספר בנגבה, ושם למד בחטיבת-הביניים. את לימודיו התיכוניים הוא עשה בבית-הספר האזורי בכפר-מנחם. בחופשה שבין כיתה ח’ וט’ יצא גיא לקורס בכדור-יד. בכיתה י’, הוא הדריך נוער בקיבוץ גל-און. בחופשה שבין כיתות י”א-י”ב יצא גיא לקורס רפתנים, בכפר רופין. הוא הצטיין בהתחשבות בזולת, בפשטות הליכות, בשלוות-נפש, בנועם הליכות ובחוש הומור. אלו תכונות, שחיבבו אותו על נערים בני גילו ועל מבוגרים. גיא הרבה לטייל בארץ, והאופנוע היה חביב עליו. הוא למד לפרק ולהרכיב את מנגנונו, ואת עבודת-הגמר שלו בבית-הספר התיכון ביצע בהרכבת מכונה לניקוי מנועים. עבודתו זו הוצגה בתערוכת עבודות-הגמר של בית-ספרו.
מאביו, שמע גיא רבות על הקרבות שבהם השתתף והסיפורים קסמו לו. כשהתקרב מועד גיוסו לצה”ל, היה ברור לו שיתנדב לאחת היחידות המובחרות. בין סיום לימודיו בבית-הספר ובין גיוסו, בחודש נובמבר 1978, יצאה קבוצת הכדור-יד שלו למסע משחקים בגרמניה. אבל גיא ויתר על הנסיעה. באותו זמן הורכבה יחידת מתנדבים לסיירת המטכ”ל, והוא רצה בכל מאוויו לשרת בסיירת זו. הוא פנה בבקשה ללשכת הגיוס להקדים את גיוסו, ובקשתו נענתה. גיוסו הוקדם, אבל בגלל ליקוי כלשהו בעמוד השדרה הועבר גיא לסיירת גולני, ובה שירת עד שנפל. גיא עבר בהצלחה את שלבי האימונים, עלה בסולם הדרגות, וכסמל בסיירת גולני לחם נגד בסיסי המחבלים בדרום לבנון.
ביום ז’ באלול תש”ם (19.8.1980), תקפה יחידתו בסיס מחבלים ברמת ארנון שליד מבצר הבופור. בקרב זה נפגע גיא ונפל. בן 20 שנים הוא היה במותו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-הקברות בכפר-מנחם. גיא השאיר אחריו הורים ושלושה אחים. אחרי שנפל, הוא הועלה לדרגת סמ”ר.
ראש הממשלה מנחם בגין כתב למשפחתו במכתב-נחומים; “סמל גיא שלו נתן את חייו למען מולדתו. הוא נפל בהסתערות על יעד מחבלים בכפר ארנון, שבדרום לבנון. סמל גיא שירת בחיל-הרגלים. מפקדיו וחבריו לנשק הגדירוהו כחברותי מאוד, חרוץ וחבר אמיתי, תמיד היה מרכז החיים החברתיים ונחשב לחייל מעולה וללוחם הטוב ביותר בצוות, נאהב ונערץ על הכול”.
מפקד יחידתו כתב למשפחתו: “בליל אמש ספגנו, אני וכל היחידה, את האבידה הגדולה ביותר שידענו עד כה – איבדנו את גיא שלכם, לוחם עז, ראשון בין המעולים, בעל לב זהב. גיא נפל כגיבור בקרב, שהוא אחד הקרבות הקשים והבלתי פוסקים במרצחים”. לזכרו הופיעה חוברת, ובה הועלתה דמותו של גיא על-ידי בני משפחתו וחבריו. בקיבוצו, בכפר מנחם, משק הילדים הוא לזכרו של גיא.
מסלול ניווט לזכרו – אלמגור.

*גלעד לזכר גיא שלו ז”ל בכפר מנחם
*ספר לזכרו – שלו גיא ז”ל

 

מאמר לזכרו – אחיו אהוד

גיא.
לראות אותו בתמונות
אני רואה אותך הולך בתל
אני רואה אותך יושב שואל.
אני צופה אליך מרחוק
האם אתה רוצה לבכות, אל לצחוק?
אני רואה אותך רחוק רחוק.
לא שב, ולא קרוב.
אני רואה אותך נלחם שם רחוק רחוק.
אני רואה אותך נופל
ולא יודע אם לצחוק או לבכות.
אני רוצה כבר להגיב
אך אין לי כוח.
העינים עצומות וקשה יותר לצחוק.
האם אתה תשוב? או שאתה כבר לא פה.
עכשיו ישנם רק שלשה
החסרת עולם אחד. אבל אי אפשר.
שלום לך

אחיך אהוד

 

מאמר לזכרו – אמא

אני לומדת לחיות מחדש
אחרת מאתמול.
אני לומדת לראות מחדש
לחשוב מחדש.
אני לומדת לצחוק מחדש, ואחרת…
אני לומדת להלך מחדש
בצידי המדרכות לאט לאט
ובלי להרים את הראש.

אמא

 

מאמר לזכרו – חברים

גיא,
אמרו לנו שאתה איננו, שנפלת.
אנו מביטים בעיניו של כל אחד מבני קבוצתנו – להבה
ואנחנו יודעים – אף אחד לא מאמין.
ואנחנו יודעים – עוד הרבה זמן לא נאמין.
כל כך הרבה חיים היו בך
ועכשיו כבר אין.
הרי תבין – שקשה להבין?

אמרו לנו שאתה איננו, שנפלת.
ואנו חושבים – יותר הוא לא יבוא,
יותר לא נשאל: “גיא הגיע השבוע?”
לא תגיע השבוע
והרבה שבועות
לתמיד.

אמרו לנו שאתה איננו, שנפלת.
וכולנו כל כך צעירים
וכבר מספידים
– אותך.

גיא, אמרו לנו שאתה איננו, שנפלת.
הרי תבין – שקשה לנו להבין???

קבוצת “להבה”

 

חבר מספר

בפעולה עצמה היינו מחולקים לשני כוחות. כוח גיורא וכוח אוהד. אני לא הייתי באותו כוח של גיא. אחרי שילון נפצע, נפרדו שני הכוחות ואני הייתי בבית השני. חזרנו לנקודה שבה ילון שכב פצוע. ואז בא הכוח של גיורא, ושמעון בקש מהרופא לגמור מהר כי יש בכוח שלו פצוע קשה.
שאלתי את אילן נאמן מי הפצוע והוא אמר לי שגיא. כששאלתי מה קרה לו? אילן נאמן אמר לי שאין סיכוי כי הוא קיבל בראש. לא יכולתי להתקרב לאלונקה של גיא. דחיתי, ככה, את הידיעה. הזמן עבר לאט מדי ולא יכולתי להבין למה לא הולכים יותר מהר? למה לא מגיעים המסוקים? ממש נצמדתי לאלונקה של ילון. ואז כששבנו וחיכינו למסוקים ידעתי והתחלתי לבכות. נשברתי לגמרי. אוריה ז”ל גרר אותי למסוק. ממש משך בכוח כי אי אפשר היה ללכת.

(אילן טולדו)

 

מכתב לחברה

לענבלי החמודה שלום!

אתמול בערב ישר שהגענו הלכתי הביתה לקחת תמונה בשבילך. תקבלי את התמונה בהמון המון אהבה ממני. אני מקוה שאת כבר לא חולה. יש לך ד”ש מההורים. הם שאלו אותי לשלומך ואפילו הציעו שתבואי לשכב בבית ושאמא שלי תטפל בך. גם “סטאר” מאד דואג לך. תגידי, מה עוד יש לכתוב הה? שאני אוהב אותך? זה את יודעת ובטח נמאס לך לשמוע. אז ענבלי אני אוהב אותך אימים, ואפילו יותר מזה. היה לי נורא נעים להיות איתך והייתי עצוב שהייתי צריך לנסוע. אני מקווה שקצת עזרתי לך ולא להפך. שתבריאי מהר ושיהיה לך הכי טוב שבעולם.

שלך גיא

נ.ב.
להתראות כמה שיותר מהר. מזה שבטוח שאת הכי חמודה בעולם. הכי יפה בעולם, והכי הכי הכי שבעולם.

שלך גיא