בן אסתר ומשה
נולד במרוקו – מרקש
בב' בטבת תש"ז , 25/12/1946
שרת בחטיבת גולני
יחידה: סיירת גולני
התגייס באוגוסט 1966
נפל בפעילות מבצעית
בכ"ג בחשוון תשכ"ח , 26/11/1967
במלחמת ההתשה
מקום נפילה: כפר רופין
באזור טבריה והעמקים
מקום קבורה: ברוש
דרגה: רב"ט

 

קורות חיים:

דוד הרוש נולד ב- ב' בטבת תש"ז (25.12.1946) במרקש אשר במרוקו, להוריו משה ואסתר הרוש, והוא הבן השני מתוך תשעה אחים ואחיות. המשפחה אשר דגלה בערך הציונות, עלתה לארץ בשנת 1951. עם הגעתה ארצה, המשפחה הגיעה לאזור הנגב והייתה מהמשפחות הראשונות אשר הקימו את מושב ברוש, שבתחילתו היה אוסף של צריפונים (מדונים). עם הקמתו של המושב, כל משפחה קיבלה משק חקלאי ופרנסתם הייתה בחקלאות. עם קבלת המשק משה הרוש, משפחתו ובמיוחד דוד, התחילו ללמוד איך לגדל תוצרים חקלאיים. דוד כבר מהיותו ילד צעיר התחיל לעבוד וללמוד מהי עבודת האדמה בה התאהב וראה בה את עתידו. דוד אומנם לא היה הבכור אך היווה דמות מגנה ואהובה במשפחתו. תמיד היה עוזר בבית לאמו ובשדה לאביו. בנוסף לעבודתו במשק, משפחתו הייתה אחראית על הדואר של המושב, אותו דוד היה נוהג לחלק עם אחיו ואחיותיו הקטנים. אחיו מספרים שהוא היה ממש כמו מגנט למשפחתו ולחבריו, עם חיוך ביישן וכובש.

בשנות ילדותו דוד חווה שני אירועים משמעותיים מהם ניצל. האחת הייתה כשניסה לאלף את סוס המשק של משפחתו, אשר בזמן שדוד רכב עליו, הסוס נבהל והתחיל לדהור ולהשתולל. דוד נפל מגבו של הסוס אבל רגלו נתפסה באוכף והוא נגרר מטרים רבים על האדמה ונחבט בכל גופו. התאונה השנייה הייתה כשהיה בן 13 לערך, כאשר דודו חזר לביקור מהצבא, הוא ישב והראה לדוד ויפה אחותו את הנשק שלו, ופלט כדור לקיר בדיוק לאותו המקום שדוד עמד שנייה לפני כן.

אסתר אם המשפחה דחפה את ילדיה ללמוד ולהשקיע על מנת שיזכו לחינוך והשכלה טובים אשר יעזרו להם בחיים. מתוך כך, כשדוד הגיע לגיל תיכון הוא נשלח בעקבות אחותו הגדולה ובעקבות אהבתו לחקלאות לבית הספר החקלאי בעיינות. בתיכון זה היה דוד יכול היה להמשיך ללמוד ולעבוד בחקלאות אשר הייתה תחום העניין המרכזי בחייו. בעיינות נהגו התלמידים לעבוד בנוי, ברפת ובלול. מלבד זאת הוא אהב ספורט וספרות. בזמן לימודיו בתיכון, דוד בלט בצניעותו, בהשקעתו בלימודים ועבודות המשק, ובכך שרכש חברים וחברות. שאיפתו של דוד הייתה להירשם לפקולטה לחקלאות ברחובות, אבל לא לפני התנדבות לשירות משמעותי בצה"ל.

באוגוסט 1966 כשהיה דוד בן 19 וחצי הוא התגייס לחטיבת גולני. דוד נבחר להגיע לסיירת גולני המפוארת, צוות אוגוסט 1966. בשירותו הוא עבר את טירונות היחידה של הסיירת, קורס מ"כים ולאחר-מכן קורס סיירים ומש"קי תול"ר. דוד היה חייל מופנם וביישן, אשר נרתם לכל משימה ותמיד שמר על שלמות ביצוע. חבריו לצוות מספרים שתמיד התנדב לעזור, "לשים כתף" והיה אהוב על כולם. במלחמת ששת הימים השתתף דויד בכיבוש רמת-הגולן והצטיין בפעולותיו.

בזמן מלחמת ההתשה, בתאריך כ"ג בחשוון תשכ"ח (26.11.1967), יצא הצוות של דוד לפעילות מבצעית בכפר רופין שבאזור טבריה והעמקים. באותה פעילות, בשל טעות בזיהוי, בוצע ירי כוחותינו על כוחותינו (דו"צ), ממנה נפגע דוד ונהרג. במכתב-התנחומים ששגר להוריו, כתבו מפקדי היחידה כי "היה מוכן תמיד לעזור לאחרים והיה אהוב על כל חבריו ומפקדיו".

דוד הרוש הובא למנוחות במושב ברוש בו גדל, בבית העלמין בין שדות המושב.

מסלול ניווט לזכרו הוקם בתל מלחתה, ומלגת לימודים על שמו כחלק מפעילות הדרכת נוער בצופים במושב ברוש.