מקטע מספר 1: מהחרמון לאזור נבי איליה

חזרה לעמוד שביל גולני

    למקטע הבא

מאנדרטת החרמון עד סמוך לנבי איליא


נקודת התחלה:   אנדרטת גולני בחרמון (באזור קופות הכניסה לאתר)   נ.צ.  799415 / 271353. נקודת סיום: סמוך לנבי איליה, על הכביש בין הישוב נמרוד לעין-קיניא, נ.צ:  793795 / 269719

מפת סימון שבילים מספר 1 (החרמון הגולן ואצבע הגליל). אורך המקטע: כ 11 ק"מ. זהו ראשיתו של שביל גולני בצפון.

הערה חשובה:

כשמשאירים רכבים בנקודת ההתחלה יש לדעת שכביש העלייה לקופות החרמון (98) נסגר בשעה 15:00 על ידי מחסום של צה"ל ביציאה ממג'דל שמס. מי שקיבל אישור מראש יכול להגיע למחסום גם לאחר שעה זו, למסור את פרטיו ויוכל להיכנס. בדרך כלל, אם מתחילים את הטיול בשעת בוקר (08:00 – 09:00) והולכים בקצב סביר (בהנחה שהטיול בירידה מצפון לדרום) אפשר לסיים את המסלול ולהגיע אל המחסום הזה גם לפני 15:00 אך במידה ולא והטיול כאמור תואם מראש אין בעיה. על מנת לקבל אישור להגיע גם לאחר סגירת המחסום יש להתקשר לאוגדה  בטלפונים: 6977224 / 6966336  – 04

בתחומי ישראל החרמון מורכב משלוש שלוחות: הצפונית – שיאון, המרכזית – שריון, והדרומית – חרמון, שמופרדות ביניהן בנחלים (שיאון וגובתא). החרמון כולו מופרד מהגולן על ידי נחל סער. הגשמים והשלגים הרבים היורדים באזור החרמון מחלחלים בסלע הגיר ופורצים לפני האדמה בעשרות מעיינות המזינים את מקורות הירדן והכנרת. התרוממותו הענקית של קמר החרמון מעל השטחים שלרגליו מגדירה את גבולותיו באופן חד וברור : א . מורדותיו הדרומיים – מזרחיים גובלים במישורי הבזלת של אגן דמשק . ב . עמק נחל שניר – החצבאני  והמשכו הצפוני – מזרחי – ואדי אלפטר , מתווים את גבולו הצפוני – מערבי של הרכס , עד לאזור סכר קרעון שבבקעת נהר הליטני . מכאן והלאה , לצפון – מערב , גובלים מורדות החרמון בבקעת הליטני – עד כביש בירות – דמשק . ג . בדרום מתווה עמק נחל סער , היורד ממסעדה למעיין בניאס , את הגבול שבין החרמון לגולן . מבניאס נמשך הגבול לאורך קו המגע שבין מורדות החרמון למישורי א – נחילה והכביש מצמת שיאון לכפר העלווי אלע ' ג ' ר עובר לאורך קו הגבול הזה . ד . גבולו הצפוני – מערבי של החרמון עובר באוכף המבני של ואדי א – זבדאני , המפריד בין רכס החרמון לרכס הרי מול הלבנון . שטחו של החרמון בתחום ישראל הוא כ – 50 קמ"ר . הוא מתנשא לגובה מרבי של 2224 מ ' במצפה שלגים , שהיא הנקודה הצפונית – מזרחית הקיצונית בחרמון הישראלי , על גבול סוריה . שלושה גורמים עיקריים עיצבו את נופו של החרמון : הטקטוניקה, תהליכי קימוט ושבירה, המיסלע והאקלים. רכס החרמון הוא קמר שהזדקר מעל סביבתו. תחילתו של תהליך זה היא בימים  בהם נוצרו קימוטי "הקשת הסורית" בתקופות הטורון  והסנון (93.9 – 65 מיליון שנה לאחור) שבהם התקמטה מרבית שדרת ההר של ישראל כתוצאת משנה של התנגשות הלוח היבשתי של אפריקה עם זה של אירופה. תנועת הלחץ האופקית שיצרה את קמר החרמון קימטה והרימה את שכבות ההר לגובה של אלפי מטרים . כך נוצר אחד האלמנטים עזי התבליט בכל הארץ – רכס ענק המתרומם מעל סביבתו לגבהים של 1000 – 1500 מטרים תחילה, כששכבותיו הגירניות נטויות בזווית חריפה ביותר למזרח ולמערב. הקימוט האינטנסיבי הזה של החרמון לווה בתהליכי שבירה , התורמים אף הם לעיצובו של החרמון – עמקו העצום של נחל שיאון , והמשכו הלאה לצפון – מזרח בבקע של א – שבעה – רשאיה – אלואד , מותווה לאורך אחד מקווי השבירה הללו . שבר זה גם יוצר מדרגת ביניים טקטונית בין רכס החרמון לבקעת החצבאני שלמרגלותיו המערביות . זמן רב לאחר מכן מכן, בעת היווצרות השבר הסורי אפריקאי (החל מ 25 מיליון שנה לאחור) , שהוא כידוע שבר תזוזה אופקי בו הלוח הערבי (המזרחי) נע יותר מהר מהלוח האפריקאי (המערבי) התווספה הזדקרות נוספת של הרכס, שאותה מייחסים לפיתול ימני שחל בשבר באזור זה. כתוצאה מכך, נלחץ לוח אפריקה אל לוח ערב  וגרם להזדקרות זו. בשיאו, היה גובהו כ 4000 מטר אך בלייה נמרצת ששחקה אותו לגובה בו הוא מצוי כיום. ברוב שטחי החרמון נחשף סלע גיר קשה מתקופת היורה, הרבה לפני יצירת השבר. סלעי הגיר הורבדו כאן בתקופות הארוכות בהם כל האזור (ומרבית הארץ למעשה) הייתה מכוסה ים, בסידרה של הצפות חוזרות ונישנות.  רק למרגלותיו קיימת רב גוניות במסלע (כמו באזור מג'דל שמס) שבו נחשפים גם אבן חול, חוואר ובזלת. ככל שיורדים במדרון המזרחי התלול עוברים לתקופות עתיקות יותר. המדרון המערבי מתון יותר ועם הירידה נשארים באותה שכבת סלע. מסיסותם של סלעי הגיר הקשה במים גבוהה . עובדה זו , בצירוף כמות המשקעים הרבה על החרמון , עיצבה על פני החרמון את הנוף הקרסטי המפותח ביותר בארץ . למעשה ניתן למצוא כאן את כל צורות הקארסט האופייניות: נופי טרשונים – שדות של טרשי סלע גבוהים ומחודדים, בקעות קארסטיות – דולינות פזורות לעשרות במרחב כמו בקעת מן, עמק בולען ועוד, מערות ומחילות המסה – מספר רב של מחילות קרסטיות , מערות ובהן משקעי גיר – נטיפים , זקיפים וכדומה – מסתתרות מתחת לסלעי החרמון . אחדות ממערכות תת – קרקעיות אלו נתגלו ונחקרו ורבות עדיין נסתרות . יש קשר בין עמקי ההמסה – דולינות – שעל החרמון לבין המערכות התת – קרקעיות הללו , באמצעות הבולענים – אותם "צינורות" ניקוז טבעיים שבאמצעותם נבלעים המים שבדולינות אל תת – הקרקע . גורם ליתולוגי נוסף התורם לעיצוב הנוף בחרמון הוא קיומם של מחדרים – דייקים – של חומר געשי אפור שפרץ לתוך סדקים . מחדרים אלו עוברים תהליכים הדרגתיים של בליה וסחיפה, תוך פתיחה מחדש של הסדקים ברכס לפעולת המים ולעיצוב עמקי נחלים . כדוגמה לעמקי נחלים כאלה שהתפתחו לאורך קווי תורפה של דייקים רכים וסחיפים , אפשר לציין למשל את  " העמק הנעלם ", קטע מנחל ערער , קטע מנחל גובתה וקטע מנחל שיאון העילי .

החרמון על שלוחותיו הוא האזור המכיל את הצמחייה הנדירה ביותר בארץ. יש כאן מאות צמחים שניתן למצוא אותם רק כאן, מהם כמה שגדלים כאן באופן ייחודי ואינם נמצאים בשום מקום אחר בארץ ובעולם. לצד חורש ים תיכוני מפותח אפשר למצוא בחרמון סחלבים חלקם נדירים כגון אצבעונית רומאית וסחלב סורי וכן יקינתון מזרחי, צבעוני החרמון, כחלית ההרים ועוד. חלקם מינים צפוניים הנדירים מאד ממערב לירדן. זוהי תופעה מרתקת שכן הגם שאזור זה מקבל משקעים רבים בעונת החורף, הוא למעשה אזור חצי מדברי במיוחד בחלקיו הגבוהים. מי המשקעים אינם נותרים על פני הקרקע או יורדים כנגר, אלא מחלחלים ונעלמים מהר במעבה האדמה עקב הרכב המסלע כפי שהוזכר קודם. כתוצאה מכך, אין כמעט מעיינות  ומקורות מים קבועים ברכס. אמנם, המסלע בשמורת החרמון עשיר בתופעות קרסטיות ובכללן מערות נטיפים אך תלוי היכן. עינות שיאון המצויים בנחל שיאון למשל למטה, נובעים רק בעת הפשרת השלגים למשל, אך למרגלות ההר פורצים  מספר מעיינות גדולים כגון חצביא, ווזני בנחל שניר והדן והבניאס. לצד מעיינות אלה גדלה צמחיה טיפוסית כגון פטל קדוש ערבה ועוד. לכן, הצומח כאן ובכלל זה אותם מינים הגדלים רק כאן, הם כאלה שהסתגלו עם הזמן למעט מים בחלקים נרחבים של השנה , במיוחד באזורים הגבוהים יותר.

בנקודת ההתחלה נתעכב ליד האנדרטה (1) לנופלים בקרב על החרמון. נזכור ונזכיר את סיפור הקרב. אתר החרמון הוא אתר מורשת של חטיבת גולני וניתן לקרוא עליו בהרחבה בפרק המורשת. הנקודה בה אנו מתחילים  מצויה כקילומטר מערבית לרכס שעליו התוואי הנודע בכינויו "מעלה גולני" שלוחמי החטיבה טיפסו עליו בדרכם לקרבות במלחמת יום הכיפורים. בתחילת המקטע אנו מטיילים כקילומטר על שלוחת שריון בכיוון מזרח ולאחר מכן בנחל גובתא שהוא קו הגבול בין שלוחת שריון ושלוחת חרמון, שם השביל מתעקל דרומה. בכל מקטע זה, שבילנו יתלכד עם שביל הגולן ובקטע מהישוב נמרוד ועד סוף המקטע גם עם שביל בסימון אדום. אנו במגמת ירידה, לעיתים תלולה למדי ויש לשים לב לכך וללכת בזהירות במקומות אלה. הנוף כאן דרמטי ונחוש אותו היטב ברגלינו. לאחר זמן לא רב כשנתבונן לאחור ונראה כמה דרמטית הייתה ירידתנו, ננסה לתאר את לוחמי חטיבת גולני בכיוון ההפוך: מטפסים כאן בחשכת הליל במעלות תלולים כשהם נושאים איתם נשק, תחמושת וציוד בדרכם למוצב החרמון הכבוש על מנת לשחרר אותו.

נרד עם השביל לנחל גובתא אליו ניכנס לאחר קצת פחות מקילומטר מנקודת ההתחלה. בנקודה זו הוא עובר סמוך מאד לכביש. כבר במהלך הירידה כאן וביתר שאת בהמשך, נראה נופים נהדרים הן במרחבים הקרובים יחסית: דרומית למג'דל שמס, באזור הר אלון ונווה אטיב ורכס הר דב במערב והן במרחבים הרחוקים יותר באזור התילים הצפוניים של הרמה. בשלב מסוים נגלה לעינינו נופו המרהיב של עמק החולה והרכסים המערביים שמעליו. רואים גם את נווה אטיב, עין קיניא ואת מבצר נמרוד ונושמים אויר הרים נהדר מלוא ראותנו. בניגוד לאזור שמתחת לנווה אטיב, שבו נחל גובתא מלא בבולדרים ואבנים גדולות יחסית המחייבות משנה זהירות, באזור זה הוא קל יחסית להליכה. הוא מכיל שביל נוח, לעיתים תלול אך ההליכה בו בקצב סביר אפשרית. אנו ממשיכים לרדת ואם קודם ראינו חלק מהבתים המערביים של מג'דל שמס, הם נעלמים מעינינו שכן אנו יורדים נמוך יותר מהרכס שממזרח לנו. השביל יורד כאן מתחת לתוואי של קו מתח כשבשלב מסוים הוא מתיישר ממש דרומה ולאחר עמוד מתח נוסף הוא נפרד מקו החשמל (2). אמנם אנו במגמה כללית של ירידה, אך תא השטח שלפנינו מחייב דווקא עליה כשהשביל מתקרב לכביש 98 ובשלב מסוים נעים ממש צמוד אליו קטע של כחצי קילומטר. כשחוצים את הגובה של 1240 מתחילים שוב לרדת והנוף הנפלא בכל המרחב שמדרום לנו נגלה לעין שוב. מג'דל שמס נמצאת מזרחית לנו וכעת אנו מתחילים לרדת לכיוון כביש 989. זהו קטע של אדמת טרשים טיפוסית לחרמון והצמחייה כאן דלילה יחסית, אם כי יש בשטח הזה גם עצים בתפזורת המאפשרים מנוחה מוצלת. הוא מכיל הרבה נקודות יפהפיות המתאימות להפסקה ומנוחה כשמכל אחת מהן שנחליט לעצור נשב אל מול הנוף. בחלק הקרוב בולטת כעת במיוחד מצודת נמרוד שאותה ראינו מרחוק יותר מהקטעים העליונים. מבצר זה, שקיבל את שמו מהדמות התנכ"ית נמרוד המוזכרת בספר בראשית כבנו של כוש (בנו של חם בן נח) הוא כיום אתר ארכאולוגי מתקופת ימי הביניים אשר נבנה, שופץ ובוצר במשך השנים על ידי שליטים איובים וממלוכים ומוזכר רבות בתולדות הארץ במקורות שונים החל מהמאה ה 13. מחקרים שנערכו בסוף המאה העשרים ותחילתה של המאה הנוכחית הוכיחו כי המבצר נבנה לראשונה על ידי האיובים בשנת 1227 כחלק ממערך הגנה שלהם מפני התקפות הצלבנים בראשות קיסר גרמניה ורומא פרידריך השני. מטרת הכח ששהה בה הייתה להגן על הדרך העולה לדמשק שבה שלטו בעת ההיא האיובים. עם סיום שליטתה של השושלת האיובית , נכבש המבצר על ידי המונגולים אולם חודשים ספורים אחר כך נכבשה מרבית הארץ על ידי האיובים בראשותו של מצביאם בייברס אשר שיפץ ופאר את המצודה והבליט את חשיבותה בהגנת האזור. לאחר תקופה מסוימת המבצר שימש כבית כלא לאצילים שמרדו בשלטון האיובים. כשמתקרבים למבצר נמרוד, שהוא אתר השווה ביקור בפני עצמו, אפשר להתרשם מהמבנה העצום שניצל היטב את ממיקומו על צוק תלול כמגן טבעי למבצר וליושביו. בתקופת השלטון העותומאני ניטש המבצר ועמד מאז בשיממונו. כיום הוא מהווה אתר ארכאולוגי למבקרים. מומלץ לבקר במבצר בהזדמנות אחרת.

נמשיך עם השביל הפונה יותר ויותר לכיוון דרום מערב. בטרם נגיע אל צומת הכבישים 9898 ו 98, נתחיל לטפס שוב לאחר שחצינו ערוץ נחל. ונעבור עם השביל את צומת זה (3) ממזרח. באזור הצומת ודרומית לה בכיוון השביל, השטח כאן מיוער בחורש צפוף ויש גם שטחים המעובדים על ידי התושבים המקומיים. החורש המצוי מיד לאחר מעבר הצומת הוא יער נמרוד (יער קק"ל) המשיק לבתים הדרום מערביים של  העיירה מג'דל שמס. סמוך מאד לצומת מעט מזרחית לשביל מצוי מעיין עין-פיזל המכיל בריכת מים קרים וצלולים במידה והגעתם בחורף או באביב. ממש סמוך ודרומית לו מצויות מספר נביעות המשמשות את אנשי העיירה. השביל שלנו ממשיך דרום מזרחה מתחת לשלוחת נקודת גובה 1216 כאשר בשלב מסוים הוא מתיישר ממש דרומה. סמוך מאד לכאן,(כמה עשרות מטרים) הוא פונה מזרחה ומטפס לאחר זמן קצר על נקודת גובה זו לכיוון דרום (4). הפסגה כאן מהווה נקודת תצפית מרהיבה לכיוון מזרח ודרום מזרח, לטווחים הקרובים יחסית ואך גם הרחוקים יותר. נתמקד כעת במיוחד באזור התילים הצפוניים תל ורדה, החרמונית הר רם והר כרמים וכן את התילים אביטל ובנטל. זהו אזור בו לחמה החטיבה בקרבות קשים במלחמת יום הכיפורים. על כן זהו בדיוק המקום להזכיר כי מלבד קרבות החרמון שנצרבו בתודעה של כולנו שבהם נטלו חלק גדודים 51 , 17, גדוד  8 ,(מאולתר) לקחה החטיבה גם חלק פעיל וחשוב בקרבות הבלימה  (גדודים 12, 13) והפריצה (גדוד 12) . גדוד 13 החזיק אז את המוצבים בקו התילים הנראה מכאן ואף מוצב בקו זה לא נפל במלחמה. בין היתר זכורה עמידתו האיתנה של מוצב 113 שכוחות מגדוד גדעון (13) החזיקו בו למרות שהסורים בעצם עברו אותו, ניסו לכבוש אותו אך נהדפו. גדוד 12 סייע בתחילת הבלימה למוצבים , ניהל קרב קשה כנגד כח קומנדו סורי בקרבת בוקעתה ולאחר מכן השתתף בפריצה לאורך ציר הצפוני, כשהוא מגיע עד לכפר מזרעת בית-ג'ן , כובש אותו , מתמקם בו ומנהל בתוכו קרבות מרים נגד גלי התקפות נגד של שריון וקומנדו סורי במהלך כמה ימים רצופים. על כל אלה אפשר ומומלץ לקרוא בפרק המורשת.

לאחר ההפסקה בנקודת התצפית נמשיך עם השביל דרומה. אנו יורדים ובקרבת כביש 9898 השביל פונה מזרחה. רואים בברור את בתי הישוב נמרוד המצוי גבוה מאזור מפגש השביל עם כביש זה. נעבור צומת זה ונמשיך לכיוון הישוב לצד הכביש העולה אליו. באזור זה הנחשב כבר מרגלות החרמון, נחשפות שכבות סלע צעירות יותר מאלה הנחשפות בחרמון התיכון והעליון. בתא השטח שבין מג'דל שמס לנווה אטיב הכולל את תוואי השביל שלנו באזור, נראות שכבות אבן חול וחרסית מתקופת הקרטיקון התחתון , הבולטות בגונן הוורוד – אדום. חול זה נחצב בשנים האחרונות על ידי תושבי מג'דל שמס. הגבול שבין היורה לקרטיקון התחתון קשור לפעילות טקטונית וגעשית חזקה, ולפעילות ארוזיבית חזקה . עדות לפעילות הזו יש במחשופים של דיקים בזלתיים ובשכבת בזלת לא עבה שנראים יפה בכביש העולה לישוב נמרוד. חשיפתם של משקעי אבן החול (חוואר וחרסית) התאפשרה עקב הבלייה של הבזלת העתיקה מתקופת הקרטיקון התחתון. על מחשופים אלה גדלים כמה מיני צמחים שבדרך כלל הם צפוניים יותר וניתן למצוא אותם רק צפונה הרבה יותר, במעלה החרמון אך הם נדדו גם לכאן. נטפס עם השביל. נמרוד, הממוקמת על פסגתו של הר קטע בשיפולים הדרומיים של החרמון הוקם כהיאחזות נחל ב 1982 ועבר להיות ישוב אזרחי ב 1999. הוא מתהדר בתואר: הישוב היהודי הגבוה ביותר בארץ ישראל, בגובה של כ 1100 מטרים מעל פני הים. כשנגיע למקום הגבוה באזור הכניסה לישוב (5) נפנה מבט שמאלה. מזרחית לנו ובמרחק כמה עשרות מטרים מהשביל יש רחבה ממנה המאפשרת תצפית נהדרת של כ 180 מעלות, מצפון מזרח לדרום מערב המאפשרת גם עצירה למנוחה. בתצפית הקודמת התמקדנו בתאי שטח רחוקים יותר וכעת נתרכז במקומות הקרובים יותר, בעיקר ברכת רם ועמק יעפורי. הברכה נוצרה כתוצאה של פעילות געשית : התפוצצות של הר געש רדום , שהעיפה את ראשו החרוטי והותירה מכתש התפוצצות בבסיסו. חלק ממימיה נשאבים על ידי מקורות לטובת צרכים חקלאיים של יישובי הגולן הצפוני. בקעת יעפורי התפתחה בתהליכי סחיפה לאורך התפר הגיאולוגי שבין מורדות החרמון הבנויים גיר , לבין אזורי הבזלת של הגולן הצפוני . את הבקעה מנקז ערוצו העילי של נחל סער. לאורך הבקעה , המכוסה כולה בצפיפות במטעי תפוחים , יש כמה מעיינות . הגדול שבהם הוא עין סער,  שהוא מקור המים העיקרי של נחל סער. המעיין אינו נכלל בתחום הטיולים , שכן הוא נמצא מעבר לקווי המערכת הצבאית. בשוליה המערביים של הבקעה נמצא מכלול מעניין של בתי גת , שאותם הפעילו הדרוזים עד למלחמת ששת הימים, לצורך הפקת דיבס ( משרת ענבים מבושלת וסמיכה , מעין "דבש ענבים") . בדרום הבקעה , כחצי קילומטר מצפון לברכת רם, נמצא בית תפילה על קברו של א נבי יעפורי.
נמשיך עם שבילנו היורד בצורה מתונה במקביל לכביש לכיוון הכפר עין קיניא. תוך כדי כך נתבונן מעת לעת בנוף המרהיב מזרחית לנו. בדרך נעבור ליד עין רותם שבה יש בריכה המכילה מים קרים וטובים לטבילה (לאמיצים שבכם) אך אם תטיילו כאן בקיץ תמצאו אותה יבשה. קצת פחות מקילומטר הלאה לצד השביל כ 5 מטרים מזרחית לו, חבוי לו בור דובדבן, שגם הוא מכיל בריכה המשמשת להשקיה אך החל מאמצע האביב המים בה כבר מעופשים. כ 400 מטר משם בהמשך השביל, הוא מתחיל להתעקל תחילה מערבה. מיד לאחר מכן, בנקודה בה הוא מתחיל לפנות בחדות צפונה מגיע כביש מדרום שנפגש עם השביל שלנו (6). בצומת זה נקודת הסיום שלמקטע זה. כמה מאות מטרים דרומית לצומת מזהים מבנה שהוא מקום קדוש לדרוזים: נבי איליא, אותו נזכיר בתחילת המקטע הבא.

 

 

מידע כללי להולכים במקטע זה

1  אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול
  • בכל מקטעי השביל האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך. לגולני, לעמותה ולמי מחבריה הקשורים בפרויקט שביל גולני אין שום אחריות בנושא זה.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
  • הליכת המטייל בכל מקטע או חלק משביל גולני מהווה הסכמתו ללא סייג לנאמר כאן.

 

  1.  זמן הליכה משוער:

להולכים מצפון לדרום במגמת ירידה:  כ- 6 – 7 שעות כולל הפסקות אוכל והסברים.

  1. דרגת הקושי

תלויה בכושרו האישי של כל מטייל.

  1.  הוראות ביטחון למסלול זה:
  • בתיאור המסלול הופיעו כמה מקומות המצריכים ירידה משביל הטיול. מלבד מקומות אלה יש להישאר על המסלול.
  • אין ללכת לבד במסלול. המטיילים יוודאו שברשותם טלפון סלולארי על מנת שניתן יהיה להזעיק חילוץ במקרה של היווצרות בעיה.
  1. טלפונים לתאום בחטיבה בגיזרה זו:04-6977224,6966336
  2. טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   
  3. טלפונים לחרום

תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007, מועצה אזורית גולן:  04-6969777, משטרת טבריה,  04-6728444,  משטרת קרית שמונה 04-6809444

 

  1. אפשרויות חילוץ במסלול:

אפשרויות החילוץ במסלול הן מוגבלות. הקטע שבין נקודת ההתחלה ועד כביש 9898 מכיל נקודות רבות שבהן אין גישה לאף כלי רכב ובחלקים אחרים הגישה אפשרית רק עם רכב בעל הנעה קדמית. מהכביש ועד סיום המקטע אפשרית גישה לכל כלי רכב.

  1. אפשרויות לינה באזור:

למטיילים באזור אפשרויות לינה רבות בעיקר בצימרים, בבתי מלון ובחניוני קמפינג. הנה כמה אפשרויות:

  • צימרים בנוה אטיב
  • צימרים בישוב נמרוד
  1. אתרים ששווים ביקור באזור:

באזור היפהפה הזה יש נקודות חן אטרקטיביות רבות. להלן כמה דוגמאות:

  • מבצר נמרוד – אתר היסטורי מעניין שהגן על הדרך לדמשק בימי קדם.
  • הבניאס (נחל חרמון) – אתר רשמי שכולל בתחומו מקדשים שנבנו על ידי הורדוס, סיור בקרבת המפל הגדול והליכה על גשר מעל למי הנחל הסוערים. מי שלא מעונין להיכנס לאתר הרשמי ימצא המון נקודות לאורך הנחל מעט יותר מערבה בהן אפשר לשהות ולטבול במים הצוננים.
  • בירכת רם – בריכת מים בסמוך לעיירה מסעדה שהיא למעשה לוע של הר געש שהתפוצץ לפני כ 130,000 שנה והתמלא במים המשמשים כיום להשקיה. גם תצפית מהר כרמים הסמוך לכיוון הבריכה מומלצת מאד.
  • יער אודם, חורש יפה מדרום למסעדה לטיולים ופיקניקים.

מקומות קדושים באזור:

באזור מספר מקומות קדושים בעיקר לדרוזים:

  • המקדש היאטורי בהר סנאים כמוזכר בתאור הקטע.
  • מזאר סולטאן איברהים – באתר הרשמי של הבניאס.