נקודת התחלה: על חוף הכנרת מול צומת כורסי, נ.צ: 748000 / 260698 נקודת סיום: חורשת גבעת יואב נ.צ.: 745199 / 263482 ממערב לישוב.
מפה מספר 1 – החרמון, רמת הגולן ואצבע הגליל אורך המקטע כ 10 ק”מ.
הפעם קטע לא ארוך אך למי שעושה אותו מצפון לדרום (כאן למעשה הכיוון הוא מערב מזרח) רובו בעלייה מאזור מצפה נוקייב, גובה 184- ועד לחורשה בפאתי געת יואב, גובה +295 כלומר עלייה מצטברת של כ 480 מטר. קרוב לקו המים השביל שלנו מתלכד עם שביל סובב כנרת בסימון אדום. מתחילים על השביל לכיוון דרום. באזור הזה, מתעקל קו החוף של הכנרת, ולשון יבשה ארוכה חודרת אל תוך המים. לשון יבשה זאת נראית למרחקים ומכונה ראש כורסי. זוהי בעצם בקעה צרה שארכה 3 ק”מ ולה המשך תת-ימי. הבקעה והלשון הינם למעשה הדלתא של הנחל האיתן הניזון ממימי מעיינות – נחל סמך. נחל זה נקרא בפי הערבים ואדי סמך ובתרגום: נחל הדגים. בקעת כורסי מצטיינת בשפע מים, אדמות פוריות ושדות דיג, והיא יושבה כבר בעבר הרחוק מאוד. פתחו של הנחל כאן הוא רחב וסימטרי ונראה כעין כורסה ענקית בעלת משענת, ומכאן אולי שם היישוב היהודי כורסי, שהיה מדרום לשפך הנחל מאז ימי בית שני. השם כורסי השתמר בפי הערבים עד ימינו. שדות הדיג של כורסי הם מהטובים שבכנרת. כבר בימים קדומים ידעו לשמר את דגי הלבנון. ההיסטוריון הרומי סטראבו העיד במאה הראשונה לסה”נ שהכנרת סיפקה את הדגים הטובים ביותר להמלחה והם באו מאזור זה. בסמוך לאתר כורסי הקדומה נתגלה בשנת 1970, בתוך הכנרת, מעגן קדום. סוללת שובר הגלים יוצאת מקו החוף בצורת קשת שטוחה, שארכה 150 מטרים, וחוזרת ומתחברת לחוף בהקיפה שטח צר של 1.5 דונם. מעגן כורסי עומד במרכזו של מכלול מתקנים אופייני ליישוב דייגים. מצפון למעגן בולטים שרידי בריכה רבועה מטויחת, ששימשה לאחסון דגים. הבריכה קיבלה את מימיה לא מן הימה, אלא מצינור חרס המסתעף מאמת מים של נחל סמך, שהובילה מים טריים ומתחלפים. בין הבריכה והימה נראים יסודות הרציף של שוק הדגים, שבו פרקו הדייגים את שללם ונשאו ונתנו עם הסוחרים. מצפון לבריכה נמצאים יסודות בניין ציבורי עם שרידי פסיפס, ששימש בוודאי את מנהלת המעגן ושוק הדגים. פנים המעגן שעל קרקעיתו נמצאו חרסים מהתקופה הרומית, מכוסה היום שכבת סחף. נראה שהמעגן הוא מהתקופה הרומית-ביזאנטית. על החוף, לאורך חצי ק”מ, מפוזרים שרידי היישוב שמלפני הכיבוש הערבי. כורסי מפורסמת בעיקר בגלל סיפורי פועלו של ישו במקום. לפי המסופר, ביקש ישו להתרחק מן ההמון שהקיפו והפליג עם תלמידיו מכפר נחום. משנקלעה ספינתם לסערה ביקשו התלמידים המבוהלים את עזרת רבם. ישו נזף בהם על היותם קטני אמונה, גער בסערה וזו שככה, והספינה הגיעה לחוף מבטחים. את השבר שיצר את נחל כורסי מזהים בברור ממזרח לצומת יורד לכיוון הכנרת. הוא מכיל את הכביש שמצדדיו במספר מקומות החזיקו הסורים מוצבים ועמדות והטרידו בירי את דייגי הכנרת. בחוף זה הוקמה כנסייה ששרידיה שופצו ונפתחו לקהל בשנות השמונים. שרידי הכנסייה והמנזר שנחשפו במקום הוקמו כנראה באמצע המאה החמישית לספירה. אולם התפילה בכנסייה נבנה בצורת בזיליקה, לה רצפת פסיפס מפוארת, בעלת שני טורים של אבנים, המחלקים אותו לאולם תווך ולשני מעברים (סיטראות) צדדיים. חדר טבילה וחדרים אחרים שירתו כנראה את הצליינים שנהגו לעלות לכאן לרגל. בקאפלה שמדרום לכנסיה נתגלו בחפירות כשלושים שלדי גברים וכנראה היו אלה הנזירים שחיו כאן. במאה השמינית הכנסייה חרבה בשריפה ורק ב- 1982 נפתח הגן הלאומי לקהל. בקיץ חם כאן כמו בגיהינום. בחורף אחרי ימי גשם קודרים הרבה יותר מתאים לחכות לנסים.
אנו צועדים דרומה עם השביל מנקודת ההתחלה (1) מזרחית לנו שטח מעובד ורכסי הרמה ומצד מערב הכנרת. לאחר קצת פחות מקילומטר, בסמוך לחוף לבנון נזהה את הכביש המגיע לחוף מהכביש הראשי. השביל פונה ועולה עליו ואחר כך ממשיך לאורך כביש 922. לאחר כקילומטר וחצי נגיע למצפה נוקייב (2) מקום בו מוצבת אנדרטה לזכר הנופלים בפעולה המוכרת כ”פעולת הכנרת” בדצמבר 19555, שבה פשטו כוחות של צה”ל על הכפר נוקייב והמוצב שלידו. בפעולה זו נטל חלק כח של גולני ואפשר לקרוא עליו בהרחבה בפרק המורשת. נעצור לתצפית במקום זה ונשמע תיאור ממוביל הטיול על הקרב. לאחר מכן נמשיך עוד כ 300 מטר לאורך כביש 92 ונחצה אותו בזהירות. השביל שלנו יתלכד מעכשיו ובמשך רוב העלייה עם שביל בסימון אדום שהוא למעשה השביל המטפס לבני יהודה הישנה. נעלה עם השביל ומידי פעם נעצור להרגיע את הנשימה ונסקור את הנוף המרהיב לאחור. הכנרת וסביבתה מלוא העין יחשפו לפנינו. בדרך אי אפשר להחמיץ את פסל הדייג היושב על המצוק. בנקודה זו הייתה לסורים עמדת תצפית ומשם הם הטריקו בירי את הדייגים בכנרת ואת קיבוץ עין גב. הגישה לשם אסורה בהחלט! יש באזור שדות מוקשים. תוך כדי עלייה נביט דרומה ונזהה את קרן עין-גב. זוהי גבעת גיר לבן בולטת מעל הסביבה ששימשה בעבר כנקודת גבול בין שטחי המנדט הבריטי והצרפתי ואחר כך כנקודת גבול בין ישראל לסוריה. אבל גבעה זו וסביבתה מהווים גם מעין “חלון ראווה גיאולוגי” בגלל השכבות השונות הנחשפות באזור כתוצאה מסחיפה שהתרחשה במשך הזמן במסלע הגיר והקרטון במורדות הרכס. השכבות שנחשפות מורכבות מחבורת עבדת (גיר קרטוני), מעליה תצורות פיק וסוסיתא העשירות במאובנים, עליה תצורת עין גב של חול מסביבת היווצרות יבשתית, מעליה תצורת הורדוס הבולטת בשטח, מעליה תצורת גשר (סלעי גיר עם חוואר ירקרק) ולבסוף שכבת בזלת הכיסוי ה”צעירה”, מסביבת 3.4 מיליון שנה טרם זמננו שהיא השכבה היציבה ומונעת במקרים רבים את היסחפות והתמוטטות מקומות רבים כאן ברכס.
לאחר כ 2.5 ק”מ נגיע לבני יהודה הישנה (3) רגע לפני שנטייל בין שרידי הישוב, נתבונן מלוא העין מערבה וכיוון נוף הכנרת וסביבתה הקרובה והמרוחקת יותר. בשנת 18877 נרכשו חלק מאדמות הכפר ביר א – שקום על ידי חברי אגודת ההתיישבות ” בני יהודה” מצפת , וכאן הם הקימו את היישוב בני יהודה , לאחר שנכשל ניסיונם להתיישב בא – רמת’ניה . חמש משפחות הגיעו לביר א – שקום ב – ,1888 אך המקום ניטש לאחר כמה חודשים . ב – 1890 עלו להתיישב בבני יהודה עשר משפחות נוספות , אך בשל מגפת כולרה שפשטה באזור , והסגר על יישובי מחוז דמשק שהוטל בעקבותיה , נאלצה גם הקבוצה הזאת לעזוב את המקום . עד לשנת 1920 נמשכו ניסיונות היאחזות של אנשי אגודת ” בני יהודה” ביישובם בביר א – שקום , כשהם נתמכים כספית על ידי אגודות יהודיות מחו”ל : אגודות “חובבי ציון” מלונדון ומרוסיה וחברת ” גזרה” מגרמניה . בימי מלחמת העולם ה – ו נטשו רוב המשפחות את היישוב , ובמקום נותרה משפחה יהודית אחרונה – משפחת ברנשטין . בשנת 1920 נרצח אחד מבני המשפחה – משה ברנשטין – בעת שעבד בשדה , ושאר בני המשפחה נמלטו מן המקום . בין בתי הכפר הסורי ביר א – שקום נמצאו שרידי יישוב מן התקופה הביזנטית וכן מצבה קדומה ועליה רשום אנטיוכוס ביוונית . שביל הטיול ממצפה אופיר לעין גב עובר בצד היישוב והמעיין בביר א – שקום .
בעקבות מלחמת ששת הימים הוקם הישוב בני יהודה מחדש ב 1972 במקום סמוך אך גבוה יותר וכיום הוא מהווה מרכז אזורי המספק שירותים בסיסיים לישובים באזור הכולל גם אזור תעשייה.
מבני יהודה הישנה נמשיך עוד כקילומטר וחצי עד לחורשת גבעת יואב (4) שבפאתי הישוב. מושב זה, שהוקם ב 1968, נקרא על שמו של יואב שחם, שנפל בפעולת סמוע בירדן בשנת 19666. השביל שלנו מתלכד בקטע זה עם שביל הגולן. זוהי נקודת הסיום ובהחלט מקום לעצירה והתבוננות אל נוף הכנרת לכיוון מערב. אפשר לראות את טבריה , יישובי הכנרת מצד מזרח ועמק הירדן ובצד השני את הרי הגליל העליון. בצדה מערבי של הכנרת אפשר לראות את פאתי הישוב רמות ואת אזור פרק הירדן.
כאן מסתיים מקטע זה.
מידע כללי להולך במקטע זה
אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
הוראות בטחון לקטע זה:
אין לרדת מהשביל במקטע זה. באזור יש שדות מוקשים, אמנם מגודרים אך רק השביל מותר להליכה.
אפשרויות חילוץ: בעלייה לכיוון בני יהודה הישנה – רק ברכב בעל הנעה קדמית.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה): 08-9253321
טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007, מועצה אזורית גולן: 04-6969777, משטרת טבריה, 04-6728444 .
דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.
אפשרויות לינה באזור:
- צימרים ביישובי האזור: רמות, בני יהודה, נאות גולן ועוד.
- קמפינג בפרק באתר פרק הירדן.
מקומות השווים ביקור באזור:
- כנסייה בצומת כורסי
מקומות קדושים: עתיקות כורסי (כנסייה נוצרית מהתקופה הביזנטית).