מקטע מספר 13: מגבעת יואב למבוא חמה

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

 

נקודת ההתחלה: בחורשת גבעת יואב נ.צ.: 263482 / 745199.     נקודת הסיום: במבואות הצפוניים של קיבוץ מבוא חמה, נ.צ.:   738568 / 261698

מפה מספר 1 – החרמון, רמת הגולן ואצבע הגליל אורך המקטע: כ  14 ק"מ.

במקטע זה כמו גם בזה שאחריו אנו צועדים על רכס דרום רמת הגולן. במרבית המקומות נחשף לעינינו נוף הכנרת וסביבתה כמו גם הרי הגליל העליון והתחתון וכן עמק הירדן. בקילומטרים הבאים, עד לכביש 98 שבילנו מתלכד עם שביל הגולן. תחילת הצעידה (1) היא לכיוון דרום ואחרי כמה מאות מטרים השביל פונה לדרום מזרח ועובר על הרכס ממערב לישוב בני יהודה ובהמשך נאות גולן. מעט יותר מקילומטר מתחילת המסלול אנו מצויים מעל תל עטר ושמורת סוסיתא. נעצור כאן (2) לתצפית נהדרת על המרחב הפרוס מתחתינו. הרכסים באזור כולל זה שאנו הולכים בו חושפים היסטוריה גיאולוגית ואנושית מרתקת. קרן עין גב שהוזכרה בתיאור המקטע הקודם בולטת במרחב המשתפל כלפי מטה בגלל שכבת הגיר הלבן ממנה היא בנויה. ברום שבו אנו מצויים פזורים מסביבנו סלעי בזלת אך אלה הם רק חלק מהשכבה העליונה שמעל שכבות גיר וחוואר בעיקר מתקופות שונות החל מתקופת האיאוקן (56 – 29.3  מיליון שנה לאחור) כשהאזור היה מתחת לפני הים. סלעים רכים יותר של קונגלומרט (תלכיד נחלים) אבן טין וחול, חלקם צבעוניים עקב המצאות ריכוזים של עפרת הנחושת מצויים באזור זה ובכמות גדולה יותר בהמשך לאורך המצוק דרומה. האזור בו אנו מטיילים עתיר במסלולי טבע נהדרים שמומלץ לטייל בהם מעת לעת כגון נחל אל על המצוי בקרבת מקום ונחל מיצר שמסלולנו בהמשך יעבור ממש מעליו. מתחתינו הר סוסיתא שעליו הייתה עיר חשובה בתקופה ההלניסטית, הרומית והביזנטית וזכתה למעמד של פוליס (עיר מדינה). מחוז סוסיתא שבגולן היה הפוליס הרומאי החשוב באזור שממזרח לכינרת , וגם הוא כונה "היפוס" על שם הסוס ביוונית , (משום שבימים ההם גידלו בחבל זה סוסים) . דרך סוסיתא נשלחו בימי המרד הגדול ברומאים 3000 פרשים מצבא אגריפס השני לעזרת יהודי ירושלים , הניצים בינם לבין עצמם  מכאן הגיעה כנראה "דרך הסוסים" לפחל , השוכנת מזרחה לבית שאן , ולירדן ומשם לעכו . "פחל' משמעה בערבית 'סוס אביר' ובאשורית — "זכר בהמה". היא חרבה פעמיים ברעידות אדמה (363  ו 749 לספירה) ונבנתה שוב. עד מלחמת ששת הימים היה כאן מוצב של צה"ל שאמנם היה בנחיתות גובה לעומת המקום בו אנו מצויים עכשיו אבל לפחות יכול היה גבוה יותר (כ 115 מטר מעל הכנרת) מאזור הכנרת ואפשר תצפית לסביבת הגבול הקרובה ושליטה מוחלטת על אזור עין גב. עד היום אפשר לראות בחלקו הצפוני של המוצב את שרידי הרכבל שנבנה על ידי חיים לסקוב ב 1948 עם כיבוש המקום על ידי צה"ל על מנת לאפשר העלאת אספקה למקום לחיילים שישבו על ההר. במקום רואים גם תעלות קשר וחפירות רבות. בקצה המערבי  של ההר מוצבת אנדרטה לזכרו של מפקד המוצב סגן רמי זית שנהרג ביום העצמאות ב 1967, זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים.
לאחר סקירת הנוף וזיהוי הישובים סביבנו, נמשיך עם שהשביל שלנו. נעבור ממערב לנאות גולן, מושב שהוקם ב 19688, לאחר מלחמת ששת הימים.  באזור זה בסתיו פורחות חלמוניות מרהיבות עין. השביל ממשיך כאן לכיוון דרום מערב ואנו ממש מעל שמורת הר סוסיתא שהוזכר קודם. נבחין גם בנחל עין-גב המתחתר דרומית ומערבית לו. השביל משנה כיוון לדרום מזרח ועוד כמה מאות מטרים יותר מזרחה ולאחר מכן משנה שוב את כיוונו הפעם בחריפות לכיוון דרום מזרח. נרד איתו ונחצה את ערוץ נחל פיק (3) . נחל זה כשלעצמו, שווה ביקור בהזדמנות אחרת. כדאי ללכת בו מחורבות הכפר הסורי פיק הנמצא במעלה הנחל ובדרך להתעכב כמובן במעין עין פיק – פינת חמד של ממש. מעל ערוץ נחל פיק וממזרח לו משתרעת שלוחה מאורכת שעליה, כקילומטר מכאן שוכן קיבוץ אפיק. עוד לפניו לכיווננו, נמצא מצפה אפיק שסמוך לו יש מבנה ששימש את הצבא הסורי עד למלחמת ששת הימים ובו ביקר אלי כהן – האיש שלנו בדמשק. מכאן הוא צפה לכיווננו , הבין וראה את ההשלכות של השליטה הסורית באזורים אלה ואחרים והעביר ידיעות חשובות ביותר שסייעו לצה"ל במלחמת ששת הימים.

כ 700 מטרים לאחר חציית ערוץ נחל פיק, נעבור מתחת לתל סורג (4) שבהליכה לכיוונו, נעבור ליד חלקה של עצי זית עתיקים ויפים. בתל סורג נתגלו ממצאים ארכאולוגיים מתקופת הברונזה הקדומה, מהאלף השלישי לפני הספירה. מתקופה זו התגלו מדרגות חצובות במסלע הקרטוני הרך הקיים בסביבת התל ששימשו מעין בסיסים למבנה ארעי. לצידם נחצבה מערה , ששימשה למגורים בתנאי אקלים קשים יותר. מאוחר הרבה יותר, במאות התשיעית והשמינית לפני הספירה שינה הישוב כאן את אופיו בצורה דרמטית: מישוב חקלאי צנוע בתקופה הקדומה, הפך לישוב גדול וחשוב והוקמה בו מצודה. תל סורג חולש על הדרך היורדת מדרום הרמה לעין-גב שבה ירדו צבאות ארם להלחם בישראל בימי אחאב ויואש מלכי ישראל. במהלך המאה השמינית לפסה"נ נהרסו הביצורים בתל סורג והישוב ניטש כליל כחלק מחורבן ישובים באזור כגון עין גב של תקופת הברזל . מעשי חורבן אלה ונטישת הישובים קשורים ודאי למלחמות ארם בישראל ובאשור ולסיפוחה הסופי של ארם דמשק לאשור על ידי תגלת פילאסר בשנת 732 / 3 לפסה"נ . רק בעין גב ובתל סורג התחדש אחר כך ישוב פרזות , שהמשיך להתקיים גם בתקופות הפרסית וההלניסטית .
באזור התל השביל מזרחה ודרומה ומוביל אותנו דרך יער חרוב (ששווה לעצור בו להפסקה) עד כביש 988. עוד לפני הכביש נעצור במצפה לזכרו של סרן עמרי טל שנפל במבצע צוק איתן ואהב את  המקום. בחורשה הצמודה למסלול ההליכה מתאפשרת לינת לילה למי שמעוניין לשהות במקום בקמפינג. נמשיך במקביל לכביש 98. לא במקביל לשביל אחר כלשהוא. אנו עוברים עתה במקום שנקרא "המיצר" (5) – מקום ייחודי ומעניין בכבישי הארץ ששווה לעצור בו ולהתבונן סביב. הייחוד כאן שהוא שהכביש נמצא במקום צר בין ואדיות משני הצדדים והנוף לשני הכיוונים מרהיב. דרומית מזרחית לנו מצויה שמורת נחל מיצר שגם היא שווה בהחלט ביקור נפרד ומומלץ לטייל בה. נמשיך עם השביל – הוא מתנהל כעת במקביל לכביש אך כמובן לצדו עד הגיעו לכפר חרוב. ישוב זה  הוקם בשנת 1973 ותושביו הראשונים התגוררו זמנית במחנה אפיק עד שעברו לישוב הקבע ב 1974. הישוב הוקם על חורבות מוצב סורי שחייליו נהגו לצלוף על ישובי מזרח הכנרת והוא משמר את שמו של הישוב הערבי שהיה קיים כאן בשם כפר "חרב"  שהוקם על שרידי ישוב יהודי קדום. קשה לתאר את שמחתם של תושבי הישובים עין גב, האון תל קציר מעגן ושאר הישובים על שפת הכנרת בראותם לראשונה את אורות הישוב היהודי דולקים מעליהם לאחר ביודעם שתם עידן ההטרדות מהסורים שהיו מנת חלקם שנים רבות. השביל פונה מהכביש הראשי מערבה נגיע למצפה השלום הממוקמת מעל המצוק ונעצור לתצפית מרהיבה (6). לרגלינו פרוס כל אזור דרום הכנרת ועמק הירדן על שלל הישובים כגון האון, מעגן, הדגניות כנרת ופורייה על הרכס ממול. מבט צפונה חושף את רכסי הגליל העליון ואת אזור פרק הירדן וכל אזור מזרח הכנרת. זהו מקום טוב להפסקה. נמשיך עם השביל עוד כ 2 קילומטרים על המצוק לכיוון דרומה לכיוון מבוא חמה. זוהי אחת מהטיילות היפות ביותר בארץ והיא נקראת טיילת השלום. נוף הכנרת ועמק הירדן פרוס למטה לאורך כל ההליכה בקטע זה.  כ 700 מטרים לאחר תחילת ההליכה על הטיילת, מצוי מעין עין לשלום. צריך לעזוב זמנית את השביל ויש ויש מדרגות המובילות למעין שהוא בריכה קטנה. בתקופות רבות יש בו הרבה בוץ ופחות מים אז לא כדאי לטבול אבל יש בסמוך לו הרבה צל ופינות נוף שכדאי לשהות בהן.

נמשיך עוד עם השביל ונגיע לסיום המקטע באזור הצפוני של קיבוץ מבוא חמה (7). כאן מסתיים מקטע זה.

 

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

 

זמן הליכה משוער:

להולכים מצפון לדרום :  כ- 6- 7 שעות כולל הפסקות אוכל והסברים.

דרגת הקושי

תלויה בכושרו האישי של כל מטייל.

הוראות ביטחון למסלול זה

אין לרדת מתוואי השביל המתואר במקטע מחשש למיקוש ונפלים ישנים.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   

טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007,  מועצה אזורית גולן:  04-6969777, משטרת טבריה,  04-6728444 .

אפשרויות חילוץ במסלול:

אפשרית במרבית חלקי המקטע. הגבלה מסוימת קיימת באזור שבין נאות גולן לכביש 98.

אפשרויות לינה באזור:

למטיילים באזור אפשרויות לינה רבות בעיקר בצימרים ברמות, גבעת יואב בכפר חרוב ומבוא חמה

אתרים ששווים ביקור באזור:

  • תצפית על משולש הגבולות ישראל ירדן סוריה ועל הירמוך מלמעלה
  • נחל מיצר
  • עין פיק