–
נקודת התחלה: החוף הדרומי של קיבוץ האון, נ.צ.: 258129 / 736388. נקודת סיום: מצפה אורון , סמוך לאכסניית פוריה, נ.צ.: 252275 / 739192
מפת סימון שבילים מספר 3: הגליל התחתון , הגלבוע והעמקים. אורך המקטע: כ 15 ק”מ.
כ 2/3 הראשונים של מקטע הזה הם הליכה קלה לאורך חופי הצד הדרומי של הכנרת ובסמוך לישובים הממוקמים שם. השביל מתלכד בקטע זה עם שביל סובב כנרת המסומן אדום. בשליש האחרון נטפס מאזור מושבת כנרת לכיוון רמת פורייה, שם הוא מתלכד עם שביל ישראל.
הכנרת ועמק הירדן הם חלק מהבקע הסורי אפריקאי שהחל להיווצר בתחילת המיוקן (כ 25 מ’ שנה לאחור) וממשיך להיות פעיל גם כיום. השקיעה של אזור הכנרת, עמק הירדן וים המלח התרחשה רק בפליוקן (במהלך 5 מיליוני השנה האחרונים). מסלולנו עובר בחיבור בין הכנרת לעמק הירדן ובמהלכו נעבור ממש בסמוך לנקודת החיבור דרומית בין האגם לנהר הירדן. האזור כאן עשיר במים – מלבד מי הכנרת המשמשים לצרכי חקלאות בישובים הסמוכים, יש גם מקורות נוספים דוגמת הירדן, נחל יבנאל שבחלק ממנו יש מים כל השנה ומספר מעיינות ברכסים שממערב לאגם (רכס פורייה, רכס אילות). האדמה כאן פורייה במיוחד ובשל כך יושב האזור כבר בימי קדם. ברחבי העמק ניתן להתרשם משפע של אתרים המצביעים על עברו המפואר, כגון יישוב האדם הקדמון בעבודייה ומזבחי התרבות הכנענית. ממצאי תל בית ירח למשל מעידים על ישוב מהתקופה הכלקוליתית ועל עיר הלניסטית ורומית חשובה. לכן ניתן לראות כאן סביב הרבה שטחים חקלאיים, בעיקר מטעי בננות הדרים וזיתים. בנוסף, התנועה הקיבוצית קרמה עור וגידים באזור בו נושק הירדן לכנרת. שם, בחצר חוות כנרת הוכשרו החלוצים לעבודות חקלאיות ובהמשך יישמו את שלמדו ביישובי העמק באזור. בראשון הקיבוצים דגניה א, נולדה “דת העבודה” ונולד רעיון הקיבוץ.
אנו מתחילים קטע זה בפינה הדרומית שלהישוב הקהילתי (לשעבר קיבוץ) האון, (1) על חוף הכנרת. הבריטים בנו כאן כמה מחסומים כנגד טנקים כחלק מהביצורים מול הצבא הצרפתי של ממשלת וישי במידה ויהיה צורך. לאורך כל ההליכה הסמוכה לכנרת, השביל שלנו מתלכד עם שביל סובב כנרת (סימון אדום). הולכים דרומה. הקיבוצים האון ותל קציר שנמצא ממזרח לכביש וכן מעגן ועוד ישובים באזור סבלו מהטרדות הסורים עד למלחמת שת הימים. רבים בעמק זוכרים מה רבה הייתה ההתרגשות למראה אורות של ישובים יהודיים (מבוא חמה , כפר חרוב) משהוקמו שהוקמו על המצוק הזקוף למעלה, בדרום הגולן. לאחר שנעבור בדרך כמה פינות נחמדות, נגיע לאנדרטה לזכר אסון מעגן (2). בשנת 54 נערך כאן טקס גילוי האנדרטה לזכר הצנחנים שנשלחו שלא שבו לקיבוץ. הכוונה לצנחנים שנשלחו להילחם באויב הנאצי במלחמת העולם השנייה. אחד מהם, צעיר הצנחנים, היה חבר בגרעין שהקים את קיבוץ מעגן.החל מכפר הנופש של מעגן, מתחילה טיילת עמק הירדן שאנחנו הולכים סמוך אליה. עוברים בסמוך למבנים הישנים של תחנת רכבת העמק בצמח (3). מדרום לנו נבחין בבניין שנבנה בשנת 1937 כחלק תחנות משטרה שנבנו על ידי המהנדס הבריטי טיגארט ובאמפיתיאטרון גדול שנבנה בשנות ה 50. נמשיך ונעבור סמוך לצומת צמח. זהו הצומת שסביבו וסביב בנין משטרת צמח הסמוך (המשמש כיום את החטיבה המרחבית) נערכו בתש”ח קרבות כבדים בין הצבא הסורי שפלש לארץ לבין כוחות צה”ל שהעיקריים בהם היו כוחות של חטיבת גולני מגדוד ברק (12). על הקרבות האלה ניתן לקרוא בפרק המורשת. בקיץ בעיקר המקום משמש לבילוי המוני כשחוף צמח על האטרקציות שבו מושך קהל רב. בצומת צמח יש מרכז חנויות ומסחר השוק חיים כל השנה. בסמוך לדגניה נבחין ב”עץ של המדינה” (5) – ברוש שניטע בט”ו בשבט בשנת תש”ח. מעבר לכביש לכיוון דגניה, מצוי הטנק הסורי שנפגע ונעצר על הגדר של דגניה במלחמת העצמאות. היה זה אחד משיאי מלחמת השחרור באזור צמח והקטע מעמק הירדן הסמוך. הסורים שפלשו לכאן במאי 1948 הצליחו לכבוש את משטרת צמח ולמחרת החלו בהתקפה של חיל רגלים משולב בשריון על הדגניות. בין הלוחמים בסורים היו גם חלק מחיילי גדוד ברק (12) של החטיבה. הלוחמים גילו נחישות ואומץ רב והדפו בקרב המכריע את הסורים, כשהם משאירים שם את הטנק שנפגע (4). תיאור מפורט של הקרבות באזור זה ניתן לקרוא בפרק המורשת. אם רוצים להתבונן בטנק מקרוב יש לסטות לכמה דקות מהשביל שכן הוא ממוקם מעט דרומית לתוואי בכביש הכניסה לקיבוץ דגניה א.
מערבית לאזור זה, מצויה חצר ראשונים (6), היא החצר של דגניה של מקימיה ב 1912 ששוחזרה בשנות ה 80 של המאה ה 20. אפשר להתרשם וללמוד איך חיו אז ראשוני ההתיישבות הקיבוצית בעמק הירדן. בצדו הדרומי של קיבוץ דגניה מצוי אתר אום ג’וני- המקום בו חיו מייסדי דגניה לפני שעברו למקום בו הקיבוץ ממוקם. מומלץ ביותר לסטות לזמן מה מהשביל, לבקר ולהתרשם מאורח חייהם ומהצריף בו גרה קבוצת המייסדים. עוברים את דגניה א ו – ב מצפון ומגיעים לסכר דגניה (7). הסכר מווסת את זרימת מי הכנרת לירדן והוקם בשנות ה 30 של המאה ה 20 על ידי רוטנברג כיחידת ויסות זרימת מי הירדן אל תחנת הכח בנהריים שפעלה אז. ממערב לו ובסמוך נזהה את בית המוטור – תחנת משאבות שנבנה בראשית המאה הקודמת במטרה לספק מים לחקלאות באזור. סכר דגניה שנבנה בשנות ה 30 של המאה העשרים על ידי מייסדה של חברת החשמל פנחס רוטנברג, כחלק ממערכת הסכרים על הירדן שנועדה לווסת את המים לתחנה ההידרו אלקטרית בנהריים המצויה בהמשך עמק הירדן, כ 8 ק”מ דרומית לצומת צמח מול המושבה מנחמיה. עם גידול צריכת המים של המדינה הצעירה בעשרות השנים הראשונות לקיומה ועקב כך גידול כמות המים הנשאבת מהכנרת לטובת המוביל הארצי, החל מפלס המים באגם לרדת בעקביות והגשם היורד בחורף לא הספיק על מנת להחזיר אותו לרמה הנדרשת. עקב כך החל הפכה סגירתו של הסכר לדבר קבוע והא נפתח רק לעיתים נדירות כמו בחורף של 1992, שבו ירדו כמויות חריגות של גשמים והיה חשש שהכנרת תעלה על גדותיה. בשנה זו הוזרם עודף המים לירדן שהוליך את המים לים המלח. מאז, הסכר סגור והתדלדלות המים בנהר הירדן מותירה היטב את אותותיה בים המלח ההולך ונסוג עם השנים.
סמוך לסכר ומעט מערבה מצוי אתר הטבילה “ירדנית” המשמש את התיירים הנוצרים בביקורם באזור. ממשיכים צפונה ממזרח לקבוצת (קיבוץ) כנרת. נסתכל מזרחה ונזהה את תל בית ירח (ובית הספר התיכון הנמצא בסמוך) המצוי בין שני אפיקיו של הירדן. בימים עברו, הגשמים שהיו מרובים יותר גרמו לכך שהתל יהיה אי של ממש. במקום שכנה אחת הערים העתיקות והמשגשגות בארץ. ממש בסמוך לכאן בית הקברות של קבוצת כנרת ובהם קבר רחל המשוררת שחיה כאן שנים אחדות.
השביל מוביל אותנו לתוך מושבת כנרת ובה חצר כנרת – חוות ההכשרה החקלאית הלאומית הראשונה. היא הוקמה ב1908. כאן הוכשרו פועלים יהודיים לחקלאים שעבדו עם תום הכשרתם בחוות חקלאיות וישובים שונים בארץ ישראל של טרם המדינה ותרמו תרומה חשובה לביסוס החקלאות ולאחיזת המתיישבים בקרקע. ממנה יצאו גם החקלאים שתיישבו לא רחוק מכאן באדמות אום-ג’וני והקימו את דגניה , אם הקיבוצים. בחצר כנרת מצוי מרכז הדרכה המספר את סיפורו של עמק הירדן. מעניין ומרתק כאחד. ממשיכים עם השביל צפונה בין בתי מושבת כנרת ומתחילים לעלות. העלייה מתמשכת והשביל עוזב את המושבה , מתעקל מערבה וממשיך בעלייה לכיוון איחוד עם שביל ישראל לקטע קצר. ממש בתחילת המיזוג, מזהים את מצפה תמר – בו יש תצפית מרהיבה על הכנרת. תוך כדי טיפוס נעיף מבט דרומה לכיוון האזור של קיבוץ אלומות המצופה אל אזור הכנרת. מומלץ לבקר שם במצפה שנבנה במיוחד לשם כך. מטפסים עם השביל עוד כמה מטרים ומגיעים לעין-פורייה (8). במקום שתי בריכות + צל של עצי תמר. זוהי נקודת הפסקה והתרעננות מצוינת למטיילים במיוחד ביום חם. במקום תצפית על שם המשוררת נעמי שמר שנולדה ונקברה בקבוצת כנרת הסמוכה ובה תצפית מרהיבה על דרום הכנרת. ממשיכים עם השביל שלנו שכעת מתלכד לזמן מה עם שביל ישראל. כעת הוא במגמה צפונה כשממזרח נראה נוף הכנרת המרהיב. לאחר זמן קצר מגיעים לחורבת קדש- שרידי מבנים ואבני בזלת. זוהי כנראה קדש של ברק בן אבינועם ולא קדש המפורסמת ליד גוש חלב. השביל מוסיף ומטפס צפונה לכיוון יער שוויץ לאורך כל הדרך אפשר ליהנות מהנוף המרהיב סביב ובעיקר לכיוון הכנרת. לאחר כמעט 2 ק”מ מגיעים לתצפית על שם אורון שאול ז”ל (9), לוחם גדוד 13 שנפל במבצע צוק איתן. את סיפור הקרב של לוחם זה וחבריו אפשר לקרוא בפרק המורשת. בנתיים, נתרשם ממקום יפה זה הצופה על כל דרום הכנרת, אזור צמח ועמק הירדן ונמצא בכניסה ליער שוויץ הממוקם מצפון. אכסניית פורייה מצויה כ 300 מטר צפונית לכן שהשביל המוליך אליה היא דרך נוף יער שוויץ המאפשרת להתרשם מהנוף סביב.
כאן מסתיים מקטע זה.
מידע כללי למטייל במקטע זה
אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
הוראות בטחון לקטע זה:
חלק ניכר מהשביל בקטע זה עובר בסמוך לכבישים, יש ללכת בזהירות.
אפשרויות חילוץ: אפשרי בכל המקטע.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה): 08-9253321
טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007, משטרת טבריה, 04-6728444
דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.
אפשרויות לינה באזור:
צימרים ביישובי סובב דרום הכנרת (דגניה א, ב, בית זרע, מעגן, תל קציר, האון) או בבתי מלון בטבריה.
מקומות השווים ביקור באזור:
- מרחצאות אל חמה
- חצר כנרת
- אום ג’וני
- בית גבריאל – מרכז תרבות סמוך לצומת צמח.
מקומות קדושים: אתר הירדנית, המשמש לטבילה לצליינים.