מקטע מספר 2: מסמוך לנבי איליה ועד לכניסה לתל פאחר

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

  מסמוך לנבי איליה לתל פאחר

 

נקודת  התחלה: סמוך לנבי איליה, על הכביש בין הישוב נמרוד לעין-קיניא, נ.צ:  793795  נקודת סיום:  תל פאחר , נ.צ.: 792294 / 264804

מפת סימון שבילים מספר 1 (החרמון הגולן ואצבע הגליל).  אורך המקטע: כ 13 ק"מ.

מקטע זה מתחיל כקילומטר וחצי דרומית מערבית לנמרוד מתחת לישוב זה ומעל הכפר עין-קיניא, נקודת ההתחלה (1 )  היא בצומת שבו השביל שלנו המגיע מכיוון הישוב נמרוד (מאחורינו, צפון מזרח למעלה) נפגש עם כביש הבא מדרום. השביל שלנו התלכד עד כה עם שביל בסימון אדום. שביל זה שהוא למעשה כיום כביש סלול ממשיך לכיוון הכפר עין קיניא. אנו נמשיך במקביל אליו (ולא עליו ! שימו לב עוברים כאן רכבים כל הזמן) אך לפני שנעשה זאת נספר קרוב לנקודת ההתחלה יש מקום קדוש לדרוזים, זהו נבי איליא. הוא מצוי כ 200 מטר דרומית לצומת שממנו מתחיל המקטע ומי שמעונין לבקר יכול לגשת לשם. על פי אמונתם של הדרוזים, נביא בשם זה שהה בעבר במקום. נוכל להבחין בשני מבנים, האחד משמש לתפילה והשני המכיל את קברו של נבי איליא. מאחורי האתר (כשעוברים מדרום לו) וממערב, מצויה גבעה ובה מצפור יפה הצופה לכל האזור הוא מצפה חווארית. המקום נקרא כך על שם שרידי הישוב חירבת אל חורית שנמצאו כאן. על פי המסורות הרווחות בפי תושבי האזור, נגזר שמו של המקום מהשורש חרוש, ומשמעו – תלמים ואילו אחת המסורות העממיות מייחסת את שמה של חורבת חורית למלך נבטי. נוף מרהיב עין נשקף מכאן: שמורת נחל סער המיוערת היטב מונחת מתחתנו כעל כף היד. עקב היער הצפוף קשה לראות מכאן את המסלול בנחל סער עצמו אליו נגיע בהמשך. גם יופיו של הנוף המרוחק יותר אינו נפקד מהעין. מזהים את הכפר עין קיניא ממערב וממזרח את מסעדה והרכסים מאחוריה. מי שמעונין יצפה משם וישוב לתוואי השביל. נמשיך מנקודת ההתחלה כאמור עם השביל המתלכד עם הסימון האדום בירידה אל עין קיניא. קצת יותר מקילומטר מנקודת ההתחלה השביל פונה בין בתי הכפר בחדות דרומה (2).  עד מהרה השביל ייצא מאזור בנוי צפוף לדרך עפר שבהמשכה נבחין במצוק צמוד ממערב. האויר כאן צלול והאווירה פסטורלית. פרוש המילה קיניא הוא ברוש אך שמו של הכפר עין קניא בא מעצי הצפצפה הרבים המצויים בו שצורתם דומה לברוש. מחרסים שנמצאו בעין קיניא עולה כי המקום היה מיושב מאז תקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה הממלוכית. נראה כי היישוב הנוכחי הוקם בסוף המאה ה-17 או בתחילת המאה ה-18 בידי דרוזים מהגליל. גרעין הכפר ציורי, ובו שרידי כנסייה קדומה ומקאם סית שעוואנה (מקאם סית שהוואנה) – שהוא מקום קבורתה של שעבנה, ביתו של יתרו הקדוש לבני עדה זו.  הכפר שוכן על שלוחה היורדת אל נחל סער, והוא מוקף בוסתנים, מטעי זיתים ושדרות של צפצפות. תוך כמה דקות נגיע עם השביל לאזור ערוץ נחל סער. נרד לערוץ באזור גשר הידידות (3). גשר זה בכניסה הדרומית לכפר עין-קיניא קיבל את שמו לאחר מלחמת ששת הימים. הגשר נהרס במלחמה על ידי הסורים במטרה להקשות על כוחות צה"ל. לאחר המלחמה הורה שר הביטחון דאז משה דיין לשם אותו כמחווה של רצון טוב כלפי הדרוזים בצפון הגולן. הוא בנוי מעל נחל סער על הכביש המתפצל מהכביש הראשי 99 לכיוון הכפר. אם הטיול בעונת החורף ועד תחילת אפריל בערך, אפשר להבחין מתחתיו ממש בבריכה עמוקה שופעת מים. אפשר להמשיך עם השביל שלנו אבל אפשר גם לקחת פסק זמן ולנוע עם השביל המסומן בירוק כ 700 מטר בכיוון ההפוך (כלומר מזרחה) עד למפל רסיסים. בחורף המראה שם מלבב. מומלץ לבקר במפל זה שהוא גם מקום מצוין להפסקה.

נחל סער הוא נחל קניוני ובו מפלי מים , תופעות גיאולוגיות מעניינות וטחנות קמח עתיקות. הנחל חתור לאורך קו התפר הגיאולוגי שבין קמר החרמון הגירני לבין הגולן הבזלתי . ראשיתו של הנחל בעין סער , בקצה הצפוני – מזרחי של בקעת יעפורי . מכאן חוצה הנחל בערוץ רדוד את בקעת יעפורי בין מטעי התפוחים המכסים אותה. במבוא הצפוני – מזרחי לכפר מסעדה מתחתר הנחל לעמק צר ובו טחנת קמח . טחנה זו פעלה בעבר בכוח מי הפלג של נחל סער העילי , מים שמקורם בעין סער ; ספיקת המעיין חזקה למדי – כ – 150 מ"ק בשעה בקיץ וכ – ,1000  מ"ק בשעה באביב . מטחנת הקמח ואילך מתעמק הנחל לקניון של ממש , שצלעו הצפונית בנויה משכבות נטויות של גיר וצלעו הדרומית היא מתלול של שכבות בזלת אופקיות . באפיק יש מפל מים גדול – מפל רסיסים (שלאל אלמואברה) , שגובהו 23 מ'. מעט מצפון – מערב למפל רסיסים יש בצלעו הצפונית של נחל סער גלישה אדירה של גושי סלע גיר ענקיים. שכבות הגיר התלולות של מורדות החרמון גלשו כאן לעבר ערוץ הנחל על גבי תשתית של חול חרסיתי , שבגלל רטיבות הפך למעין משטח סיכה חלקלק. בקטע זה של הקניון מכוסים המדרונות בחורש של לבנה רפואי ואחירותם החרש מצדו האחד של העמק ועצי אלון מצוי ואלה ארצישראלית מצדו השני .כביש מסעדה – בניאס ( מס'99 ) סלול על צלעו הדרומית התלולה של עמק הנחל, בתוך חורש צפוף של עצי אלון ואלה.
נמשיך עם השביל הנכנס לערוץ הנחל. בתוך נחל סער השביל מתלכד עם סימון שבילים ירוק. השביל ממשיך מגשר הידידות לתוך נחל סער. הטיול בעונות החורף (ביום לא גשום) ובאביב בנחל זה הוא אטרקציה של ממש. מים זורמים בערוץ וממלאים גבים ובריכות בתחתית המפלים.  נחל סער הוא הגבול הצפוני של רמת הגולן: הוא חוצץ בין החרמון הבנוי מסלעי גיר לבין הגולן הבזלתי. זה בא לידי ביטוי לא רק באבחנה הברורה בין סוג הסלעים בשתי דפנות הנחל אלא גם בצמחיה הגדלה בו ובסביבתו. בקטע שבין עין קיניא למפל רסיסים נחשף מסלע חווארי ועליו גדל חורש צפוף בעיקר של אלון התולע הגדל במקומות הגבוהים ושל מיני צמחים ממשפחת הסחלביים. בגדה הדרומית הבזלתית אפשר למצוא מעבר לאלון התולע גם אלה ארצישראלית ואלה אטלנטית, אלון מצוי, עוזרר קוצני, אחירותם החורש, אגס סורי, ער אציל ולבנה רפואי. באביב נבחין כאן בשפע של פריחה נהדרת בגוונים של ורוד וכחול מתערובת של פרחים שונים. עקב שאיבת מי הנחל לצורך מילוי בריכת רם לצורכי השקיה אפשר למצוא מים בנחל רק בחורף ובאביב הקצר שלנו. יש לשים לב שבעונות אלה הטיול בנחל מחייב הליכה במים והוא מיועד למיטיבי לכת בלבד בעיקר אם בחרתם ללכת למפל רסיסים.

הקטע של השביל שלנו המוביל מערבה בתוך הנחל מיועד לכל המשפחה אך לא למתקשים בהליכה. בתחילת המסלול בנחל נבחין בטחנת קמח ישנה היא טחנת עין קניא ששימשה בעבר את הכפר. בהמשך, כ 400 מטר אחרי טחנת הקמח השנייה (4) (טחנת חושיבה) בנחל נבחין (בחורף) במפל מים קטן שאינו מסומן במפה ובתחתיתו בריכה. נמשיך להלך בזהירות על האבנים שחלקם עשוי להיות חלק במיוחד בתקופה שיש מים בנחל. לאחר עוד כ 400 מטר בתוואי הנחל, נבחין בבריכה גדולה. הירידה אליה קצת מסובכת לכן יש להיזהר ובכלל כדאי רק באביב כשאפשר גם לטבול במים. בחורף היא מלאה אבל המים קרים מאד וממש לא מומלצים לטבילה ובכלל, הזרימה בחורף עשויה להיות מסוכנת. נמשיך לאורך הנחל המרתק הזה כשמשני צדדיו גדלה צמחיי האופיינית ובאביב גם ניכרת כאן הפריחה. לאחר עוד כקילומטר וחצי נבחין בגב גדול מאד (5). באביב נראה כאן בדרך כלל אנשים הרוחצים במים.  בחורף הוא מלא מים אך עם בוא האביב וההתקדמות בו, הוא מתרוקן עקב השאיבה להשקיה. בשיא החורף עומק המים כאן עשוי להיות כ 4 מטר. לאחר שנשתהה זמן מה נמשיך בנופו המרתק של הנחל ובעונה המתאימה הנחל יזרום כאן בשצף קצף.  כקילומטר בהמשך הנחל נגיע למפל ארובה המרשים  (6), בגובה של כ 13 מטר. בחורף, המים יורדים ממנו בשצף קצף וממלאים  את כל הבריכה שבתחתיתו בקוטר 10 מטר. זהירות ! הירידה לבריכה מסוכנת. מעט אחריו, מפל סער המרהיב ששמו כשם הנחל. שני המפלים מהווים מקום טוב להפסקה והתבוננות. דפנות הנחל זקופים כאן, בעלי אופי מצוקי ומרשים, חלקם כהה למדי עקב ההרכב הבזלתי של המסלע. מפל סער (7)  משמש כנקודת יציאה מהנחל. נצא כאן לכיוון כביש 99 ולמעלה במרפסת התצפית נעצור ונתבונן עוד לרגע במימי המפל הנופלים בשצף קצף (במידה והגענו בעונה המתאימה).

בנקודה זו בה יצאנו מהנחל נעצור לרגע ונתבונן הן על מפל סער מגבוה והן על האזור מדרום שהוא שמורת הבניאס הכוללת את האתר הידוע בו מקדש שנבנה על ידי הורדוס לכבוד אוגוסטוס קיסר רומא וכן מסלולי הליכה. מומלץ בהחלט בהזדמנות אחרת לבקר בה.

מנקודה זו בעיקול הכביש ננוע עם השביל דרום מערבה בין שטחים מעובדים. לאחר כ 300 מטר נגיע לשביל רחב יותר. השביל חוצה אותו וממשיך לכיוון דרום מערב על גבי שטח מתון. מזרח. בכיוון מערב אנו רואים את עמק החולה וחלק מהישובים הממוקמים בצדו המערבי שלו כשקרית שמונה בולטת כישוב הגדול ברקע. מאחורינו רכס החרמון והר דב ולפנינו דרומה מישורי הבזלת המפורסמים של רמת הגולן. אנו מצויים כעת צפונית לכפר עין-פית. עין פית כמו גם בכפר זעורה המצוי דרומית מזרחית לכאן פחות מקילומטר, שכנו מוצבי קו ההגנה השני של הצבא הסורי במלחמת ששת הימים. לאחר כיבוש תל ל עזזיאת, תל פאחר ומוצבי הבניאס, המשיכו כחות חטיבת גולני לנצל את ההצלחה וכבשו גם את המוצבים האלה בדרך לכיבוש כל צפון הרמה. את תיאור הקרבות שהתחוללו כאן ניתן למצוא בפרק מורשת. נציין כאן רק כי בעת שהתחולל הקרב הקשה בתל פאחר שנמצא כקילומטר מערבית לנו, נפתחה אש מהכח הסורי שהיה ממוקם כאן על כוחות הסיירת שחשו לסייע לכח העיקרי מגדוד ברק של החטיבה שהסתער על המוצב ממערב. כוחות הסיירת ערכו איגוף במטרה להגיע לתל פאחר מכיוון צפון מזרח ועברו לא רחוק מכאן. אש זו עיכבה את הגעתם למוצב אך הכח התגבר עליה, הגיע לתל פאחר והכריע את הקרב. בכפר עצמו הקרוי על שם מעין בשם זהה הנמצא בתחומו, נותרו כיום שרידי מבנים שמשמשים כשטח אימונים ללחימה בשטח בנוי עבור כוחות צה"ל. הכפר עין פית  מצוי באגן הניקוז של נחל פרע והוא הוקם יחד עם זעורה על ידי כת העלוואים הסורים בתחילת המאה ה 17 ובמאה ה 19 ותחילת המאה ה 20 היו לו בוסתנים וגידולים חקלאיים שהתפרסו עד עמק החולה שהיה עדיין ברובו ביצה.  המעיין בכפר ששמו זהה, מכיל מים צוננים והוא כעין גומחה מקורה. בהזדמנות אחרת בהחלט מומלץ לטבול בו אם הטיול באביב והלאה אך יש לזכור שבמקרה של טיול כזה המעבר דרך הכפר מותר רק בשבתות שכן הכפר עצמו הוא בשטח אש צהל"י. בסמוך למעיין יש מרפסת של בית נטוש שממנו התצפית לעבר עמק החולה מרהיבה.

כל האזור כאן שבין הדרך לכפר ובין ציר הנפט משמשת כאדמה חקלאית הכוללת שטחים מעובדים ומטעים של כפרי הדרוזים באזור. בדרכנו נחצה עוד שביל שכיוונו הכללי צפון מערב – דרום מזרח ולאחר כ 300 מטר עם השביל עוד שביל ברור עם כיוון דומה. ממפגש השביל שלנו עם שביל זה נבחין כיוון דרום מערב (כיוונו של השביל) בחורשת אקליפטוסים המצויה בסמוך לנחל פרע. השביל נוטה כעת לצפון מערב וחוצה את הערוץ היפה של נחל פרע. בחורף הוא עלול לזרום ויש לשים לב לכך. השביל עובר בסמוך לערוץ שלו (8) . לאחר מכן השביל פונה לכיוון דרום ומתקרב לכביש הנפט ובשלב מסוים נלך ממש במקביל אליו מצדו המזרחי. כביש זה העובר ברמת הגולן אורכו כ 47 ק"מ הוא חלק מכביש ארוך , 1214 ק"מ מערב הסעודית ועד נמל צידון בלבנון. הוא נסלל בזמנו במסגרת יוזמה משותפת של מספר חברות אמריקאיות. ישראל השתלטה על כביש זה במסגרת כיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים ואפשרה את המשך פעולתו של צינור הנפט עצמו המונח לצד הכביש באדמה. במשך הזמן שובשה פעולתו של הצינור וכיום איננו פעיל עוד. הנוף הבזלתי בולט כאן והצומח די דליל. מרבית השנה השטח שומם וצהוב.

נסיים את המקטע בעלייה מתונה במקביל לציר הנפט לעבר מצפה גולני הוא תל פאחר (9).  במקום זה נערך אחד הקרבות הקשים והעקובים מדם במלחמת ששת הימים והוא נכבש על ידי לוחמי גדוד ברק של חטיבת גולני בסיוע כח שריון וכח הסיירת שהגיע למוצב באיגוף מצפון בדיוק ברגעים ההכרעה הקריטיים, כשלגדוד כבר היו אבדות כבדות ומספר רב של פצועים. על המקום והקרב אפשר לקרוא בהרחבה בפרק המורשת. נסתובב במוצב ונשמע הסבר ממדריך הקבוצה. נתבונן במיוחד בחלק הפונה מערבה לכיוון עמק החולה. כעת אפשר להבין באיזו קלות יכלו הסורים להטריד מכאן וממוצב תל עזזיאת הנראה מכאן בברור את יישובי העמק הנמצאים בשטח נחות מבחינה גאוגרפית. ההטרדות האלה נמשכו לסירוגין ממלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים וכללו מאורעות שונים. בין אלה זכורים הזמנים הדרמטיים בעת ניסיונם של הסורים להטות את מקורות מי הירדן ולמנוע את הגעתם לישראל. לאחר פעולות צה"ל והפצצת כלי העבודה שלהם חדלו מכך אך ההטרדות המשיכו ורק מלחמת ששת הימים הסירה מעל הישובים את עול הביטחון המעיק שהיה לשגרת יומם.

כאן מסתיים מקטע זה.

 


מידע כללי להולכים במקטע זה

  אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

 

זמן הליכה משוער:

בכיוון מזרח-מערב המקטע במגמת ירידה, כ 6 – 7 שעות כולל הפסקות.

דרגת הקושי 

תלויה בכושרו האישי של כל מטייל.

הוראות ביטחון למסלול זה:

  • בתיאור המסלול הופיעו כמה מקומות המצריכים ירידה משביל הטיול. מלבד מקומות אלה יש להישאר על המסלול.
  • מי שתיה: יש לקחת למסלול לפחות 3 ליטר מים. אין לשתות מהמים מהמקורות במסלול.
  • כפי שהוזכר בתיאור המפורט, ההליכה בנחל סער בחורף אינה מיועדת למתקשים.
  • יש להיזהר בעת ההליכה לצידי הכבישים המוזכרים בתיאור מקטע זה.

טלפונים לדיווח על מפגעים ( 24 שעות ביממה)08-9253321

מועצה אזורית גולן:  04-6969777

טלפונים לחרום:

תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007, משטרת טבריה, 04-6728444 , משטרת קריית שמונה:  04-6809444   מד"א 101, מכבי אש 102

אפשרויות חילוץ במסלול:

בנחל סער אין אפשרות חילוץ. בשאר הקטעים יש גישה לרכב בעל הנעה קדמית.

אפשרויות לינה באזור:

אפשרויות הלינה באזור הן בעיקר בצימרים בישובים סביב החל מנוה אטיב ונמרוד דרך שניר דן ודפנה שאר ישוב וכו'  כמו כן יש באזור מספר חניוני קמפינג כגון חורשת טל , הגושרים, חניון ירוק בבית הילל ועוד.

אתרים ששווים ביקור באזור:

מספר נקודות חן שחלקן הוזכר בתיאור. הנה כמה דוגמאות אבל בוודאי יש יותר:

  • מפל רסיסים, מפל ארובות ומפל סער.
  • אתר הבניאס – רצוי להקדיש לו יום טיול.
  • מבצר נמרוד.

מקומות קדושים באזור:

  • מקומות קדושים של הדרוזים בעיקר בכפר עין קיניא וסביבתו
  • מזאר איברהים בקרבת עתיקות הבניאס
  • שרידי מקדש / כנסיה נוצרים.