–
נקודת התחלה: סמוך לכפר קיש, נ.צ: 745199 / 263482 נקודת הסיום: מבואות הגן הלאומי כוכב הירדן, נ.צ: 722263 / 248850
אורך המסלול: כ 14 ק”מ. מפת סימון שבילים מספר 3 : הגליל התחתון , העמקים והגלבוע.
שני השלישים הראשונים של מקטע זה עוברים בנחל תבור ורק בחלק האחרון אנו הולכים מדרום לו באזור רמת כוכב ורמות יששכר. בכל מקרה, אזור הגליל התחתון המזרחי כבר הוזכר במקטעים קודמים כאזור שלעיתים אנשי טבע וגאולוגיה מכנים אותו “אזור מנענעי פסנתר”. זאת משום על שום היותו בנוי רמות וגאיות לסירוגין. כשמתקדמים מהגלבוע צפונה יורדים לעמק בית שאן, אחר כך מטפסים לרמת יששכר, יורדים לנחל תבור, מטפסים לרמת סירין, יורדים בהמשך לנחל יבנאל, מטפסים לרמת פורייה ויורדים ממנה צפונה לבקעת ארבל וכן הלאה. המבנה הזה הוא תוצאה של פעילות טקטונית שחלקה מוקדמת מאד ובאה לידי ביטוי בקימוטי הקשת הסורית (סוף הטורון תחילת הסנון 93-89 מיליון שנה לאחור) , המשך של הקימוט לאורך שדרת ההר של האזור לאורך השנים ולאחר מכן התרוממויות ושקיעות כתוצאה מהשפעת השבר הסורי אפריקאי בעיקר ב 5 מיליון השנה האחרונות. כך למעשה נוצרו מערכות של שברים בכיוון מזרח מערב שיצרו נופים של הורסטים וגראבנים (התרוממויות ושקיעות כתוצאה משברים). נחל תבור הוא אחד מקווי השבר האלה. הוא גם מרתק מבחינה נופית נוספת הקשורה בסוג הקרקע שבו. אפשר להבחין באזור זה בשני סוגי מסלע. סלעי משקע ימי שהורבדו באזור בקרקעיתם של ימים ואגמים שהיו כאן לפני כ 10 – 5 מיליון שנה הממוקמים מעל שכבת סלעי בזלת תחתונה מתקופת המיוקן ( כ 20 – 10 מיליון שנה לאחור) מעל סלעי המשקע הימים יש עוד שכבה של בזלת “צעירה” יותר – בזלת הכיסוי כתוצאה מהפעילות הגעשית שהייתה באזור לפני כ 4 מיליון שנה. בגליל התחתון היו אז הרי געש פעילים בגבעת המורה ובקרני חיטין למשל אך גם עלייה של לבה בזלתית ללא התפרצויות אלא מבעד סדקים באדמה, שאפיינה את כל הגליל המזרחי וחלקים נרחבים ברמת הגולן.
העונה המוצלחת ביותר לטייל במקטע זה היא האביב. מלבד מים בשפע שקיימים בתקופה זו בנחל תבור ושאפשר לטבול בהם בכמה נקודות, הפריחה מרהיבה ממש במיוחד. מרבדים של תורמוס ועכנאי יהודה צובעים שטחים נרחבים בכחול סגול וורוד, חגיגה לעיניים. המקטע מתחיל מדרום לכפר קיש(1) לכיוון מזרח ובשלב זה מתלכד עם קטע משביל ישראל. עוברים את מעלה קיש שהוא בעצם פרק מטיילים אך העצים בו עדיין צעירים והנוף שלהם אינו מספיק עדיין למתן צל. לאחר שנחלוף בהמשך על קו מתח גבוה השביל יפנה לכיוון צפון מזרח באזור חירבת טחבית שבסמוך לה מצוי מעיין עין-קשקבל שהוא למעשה בריכה קטנה להתרעננות עוד לפני הנחל עצמו. השביל יתיישר מזרחה כשאנו עוברים מצפון למאגר מים ובסביבתו נזהה אלה ארצישראלית בסמוך לעץ שיזף. מעט הלאה משם מצויים שרידי תחנת קמח מימים עברו. בדרך לערוץ נחל תבור אנו חולפים בסמוך לתל רכש ששמו המקורי הוא תל “מכרכש”. התל כמעט לא נחפר ואפשר לראות עליו שרידים של חומה עתיקה. התל סמוך לכמה מעיינות, ביניהם עין-רכש ועין טחבית. גובהו כ 34 מטר ושטחו כ 40 דונם. בסקר שנעשה בו התברר שהיה מיושב מתקופת הברונזה ועד התקופה הפרסית. אחר כך חודשה ההתיישבות בו בתקופה הביזנטית. זהו התל הגדול שבתילי הגליל המזרחי. מזהים אותו עם העיר הכנענית החשובה אנחרת המוזכרת בספר יהושוע כעיר בנחלתו של שבט יששכר. היא גם מוזכרת ברשימת הערים שכבש פרעה ה 3 ב1468 לפנה”ס. עדות על חשיבותו של התל היה שבר של מצבת ניצחון מצרית שנמצאה בו. הישוב ששכן כאן נהנה מכך שהיו לו מים בקרבת מקום והאדמה טובה לחקלאית וכן שהוא שכן בסמוך לדרך מסחר בינלאומית שעברה ליד הר תבור
לאחר שנעקוף את תל רכש מצפון השביל יורד ומגיע לערוץ נחל תבור, בקטע הבא השביל מתלכד עם שביל בסימון כחול. אנו הולכים כעת בקטע מפותל שלו המתחתר בהן בסלעי גיר והן במסלע בזלת קשה שדי מהר נבחין בהם. נחל תבור מנקז חלק ניכר מהגליל התחתון המזרחי. אגן הניקוז שלו משתרע על כ 230 קמ”ר. יובליו המערביים מתחילים ברכס נצרת ובאזור בו אנו צועדים כעת שני היובלים העיקריים שלו הם נחל דבורה ונחל ברק בן אבינועם שבבקעת כסלות, מערבית לכאן. בחלקו התיכון של הנחל היובלים הבולטים בערוצים צפופים הם נחל עין חדה ונחל אולם מכיוון רמת יבנאל ואילו מרמת כוכב שמדרום לנחל מתנקזים אליו נחל דנה, נחל חמוד ונחל בארה. אנו נמשיך עם הנחל במוסיף ומתפתל בין שיחים וצמחיה גבוהה ונגיע לאחר זמן לא רב לקניון הבזלת. (2) כאן המים עברו להתחתר בסלע בזלתי ויצרו בריכה גדולה שבאביב מלאה מתרחצים מקרב המטיילים. בהחלט מקום לעצירה, טבילה והפסקה.
הצמחייה לאורך הנחל כפי שנבחין בקלות עשירה ומגוונת. ככל שיורדים עם הערוץ מזרחה, נכרת השפעת האקלים החם בקרבת הבקע (השבר) הסורי אפריקאי. לאורך האפיק התפתחה צמחיית נחלים טיפוסית: עבקנה שכיח, שיח אברהם, ערבה מחודדת והרדוף הנחלים. השקדיות הפורחות בסביבות ט”ו בשבט, מעטרות את המדרונות בלבן בתקופה זו. כמו כן נמצא כאן עצי אלה וליבנה רפואי. גם מגוון של בעלי חיים מצויים בנופי הנחל המשתנים כגון צבאים, דרבנים וצבועים החיים במחילות באזור, שועלים תנים וחתולי בר. מבין העופות ניתן למצוא כאן מושבות גדולות של דרורים, ריכוזי חוגלות ואפילו שרקרקים המושכים את העין בצבעם הירקרק. המקום משך מתיישבים לאורך כל ההיסטוריה החל מתקופת הברונזה התיכונה ואילך. בנחל נמצאו חורבות שונות מהתקופה הרומית ביזנטית ומימיו נוצלו בתקופות שונות לפעילות תחנות קמח ששרידים מהן מצויים במקומות שונים בנחל.
נמשיך עם השביל שלנו ההולך במקביל לנחל ומתלכד עם שביל בסימון אדום. התחתרות הנחל במסלע חשפה סלעי משקע המצויים מתחת לשכבת הבזלת. ככל שמתקדמים מזרחה נחשפים רבדים של משקע אגמי שמקורו בימה מתוקת מים שהתקיימה כאן במיוקן (לפני כ 6 מיליון שנה). אנו מהלכים לעיתים ממש סמוך למים ולעיתים מעליהם או מרוחקים מהם. עד לפיצול השבילים מתחת לקיבוץ גזית יש הרבה מקומות בהם אפשר למצוא צל ולנוח בדרך. סמוך לפיצול שהוזכר קודם (שממנו עולה דרך עפר טובה לגזית) יש מקום כזה וכדאי לנוח שם לפני ההמשך. עתה, אנו ממשיכים מזרחה כשקיבוץ גזית מצוי מאחורינו ומערבית לנו על הרכס. השביל עובר כעת בסמוך לערוץ אך לא בתוכו כשמצפון מזרח השלוחה של חורבת זאב ומדרום מערב אזור גבעת חמוד. נוסיף ונלך עם השביל, בשלב מסוים הוא יורד וחוצה את נחל חמוד הנשפך לנחל תבור. כאן השביל מתפתל וחוצה את הנחל וממשיך בגדה הצפונית שלו תוך שהוא מתרחק מהערוץ, מבצע איגוף לכיוון דרום וחוזר לקרבת הנחל באזור עין שחל (3) ומערת שחל. עין שחל מוסתר בין השיחים וצריך לרדת מהשביל ולחפש אותו לפי המים המפוזרים באזור. ממשיכים עוד כמה מאות מטרים ומגיעים לפנינת התבור. מקום זה הוא מעין חניון יום ויש בו פינות נחמדות לשכשוך במים ולהפסקה. מכאן השביל מתרחק מנחל תבור ומטפס על השלוחה לכיוון דרום. הוא הולך במקביל (ממזרח) לערוץ נחל בארה. נמשיך לטפס במתינות ואט אט יתגלה לנו הנוף של רמת יששכר מדרום. ככל שנתקדם לכיוון עין בארה וחירבת אל-בירה, נוכל להבחין בבתי הישוב מולדת דרומית מערבית לנו ובכיוון ההפוך, במזרח נבחין ברכס כוכב הירדן. העלייה מסתיימת כשפונים . למעשה, הולכים כאן (4) ומתחילים ללכת לכיוון דרום על הרמה המישורית יחסית מדרום לעין בארה
גם במוצא הערוץ הרחב של נחל דנה. עוד כמה מאות מטרים עם השביל דרומה ומגיעים לחיבור עם שביל לא מסומן (5) המגיע ממערב שהשביל שלנו מתלכד עמו לקטע קצר לכיוון כוכב הירדן במזרח. סמוך למפגש יש מנחת מטוסים. עוד כקילומטר מסתיים המקטע במבואות כביש הגישה לכוכב הירדן. כאן מצוי הגן הלאומי כוכב הירדן (6) ואפשר לסייר בו ולהתבונן בנוף הנפרס לפנינו ממזרח בעמק הירדן. המבנה ההיסטורי המרכזי כאן הוא מבצר בלואר -מהמרשימים והשלמים שנותרו בארץ מכלל המבצרים הצלבניים. בתקופת ממלכת ירושלים הצלבנית במאה ה 12, עבר כאן הגבול המזרחי של הארץ. לפני בניית המצודה נבנו במקום חוות חקלאיות של משפחת אצולה מקומית בשם ולוס. עקב הקרבה לדרך חשובה שעברה במקום ועקב האיום המוסלמי המתמיד, נבנתה המצודה על ידי מסדר ההוספיטלרי לאחר שהקרקע נרכשה ממשפחת ולוס. חברי המסדר היו נזירים שעסקו בלחימה, בליווי שיירות ובמתן סיוע רפואי וארוח לנזקקים. הם כינו אותו: בלואר שפרושו: יפה נוף, למראה יפי הנוף הנשקף מהמקום האסטרטגי בו מוקם המבצר. המבצר לא נכבש על ידי הצלבנים לאחר קרב קרני חיטין ובשנת 1189 הציע צלאח א דין לצלבנים בכוכב הירדן להיכנע והם נטשו את המבצר ב 1220 נהרס המבצר על ידי המוסלמים. בתחילת המאה ה 18 הוקם שם הכפר הערבי כאוכב אל האווא. במאי 1948 נכבש הכפר על ידי חיילי גולני לאחר שגם היכו כח עירקי למרגלות הרכס. על הקרב אפשר לקרוא בפרק המורשת.
מדרום למבצר מצוי עץ אקליפטוס גדול שרצוי לעצור בו ולצפות מזרחה. נתבונן ונזהה את הירדן המתפתל בין שטחים חקלאיים, את יישובי העמק למטה קיבוץ גשר, מנחמיה, אזור נהריים והקיבוצים שצפונית לו – אשדות יעקב מאוחד ואיחוד והרחוקים יותר עד הכנרת. מדרום נוכל לזהות את נווה אור ואת המושבים ירדנה ובית יוסף ובריכות הדגים בשטחים החקלאיים. ממש בקרבתנו נבחין באחוזת שושנה (7) הלא היא החווה החקלאית שהוקמה על ידי מאיר הר ציון, לוחם הצנחנים שהיה לאגדה בחייו והתפרסם כלוחם נועז ביחידה 101 בראשית שנות ה 50 שלאחר מכן התמזגה בצה”ל. מאיר הר ציון הספיק גם להילחם ולהיפצע במלחמת ששת הימים וגופו הכיל כמות גדולה של פלטינות עדות לכמה וכמה פציעות במהלך שירותו כלוחם וכמפקד בצבא. שושנה הייתה אחותו של מאיר הר ציון שנרצחה על ידי בדואים בעת שטיילה מירושלים לעין גדי באותה תקופה. מאיר קברו של מאיר הר ציון נמצא בקרבת מקום. משפחתו התגוררה בחווה ועסקה שנים רבות בחקלאות. בניו ממשיכים כיום את מורשתו ומתגוררים בה
כאן מסתיים מקטע זה.
–
מידע כללי למטיילים במקטע זה
אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
הוראות בטחון לקטע זה:
- זהירות בחציית כבישים במקטע.
- יש לשים לב לבורות עתיקים המצויים בשטח
אפשרויות חילוץ: אפשרית בכל המקטע
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה) 08-9253321
טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007, משטרת טבריה, 04-6728444 , משטרת העמק 04-6447444
דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.
אפשרויות לינה באזור
צימרים ביישובי הסביבה (אילניה, בית-קשת, כפר תבור)
מקומות השווים ביקור באזור:
- מוזיאון הראשונים בכפר תבור
- גשר הישנה