–
נקודת התחלה: כוכב הירדן, נ.צ. 249212 / 722424
נקודת הסיום: כביש 71 מדרום לחירבת רודם, אזור התעשייה הצפוני של בית שאן, נ.צ. 713168 / 247654
אורך המקטע: כ 14 ק”מ.
מפת סימון שבילים מספר 3: הגליל התחתון, העמקים והגלבוע.
במקטע זה השביל שלנו מתלכד עם שביל עמק המעיינות. האזור בו אנו מטיילים עובר ברמת יששכר המחולקת לשני אזורים גאוגרפיים: הקטע שמצפון לנחל יששכר הנקרא רמת כוכב והקטע שמדרום לנחל הנקרא רמת צבאים. שמו של השטח הזה קשור בשבט יששכר שזו הייתה נחלתו לפני למעלה מ 3000 שנה. שיא הגובה כאן הוא בנקודת ההתחלה: כוכב הירדן המצוי ברום של 312 מטרים. בדומה לתאי שטח רבים במזרח הגליל התחתון וברמת הגולן, זו היא רמה בזלתית. שכבת בזלת הכיסוי הצעירה יחסית (כ 740000 שנה) המונחת כאן במשטחי האזור, היא תוצאה של פעילות וולקנית שבעטיה עלו תאים מגמתיים (לבה) מבטן כדור הארץ (ולא בהתפרצויות) והתקררו על פני השטח החיצוני. היו גם מוקדים של התפרצויות געשיות בגליל התחתון אך באזור זה הלבה הגיחה בקילוחים “שקטים”. הנוף באזור זה, בין נחל תבור לעמק בית שאן עוצב כחלק ממערכת השברים שכיוונם דרום מזרח – צפון מערב המאפיינים את הגליל התחתון המזרחי. אלה הועמקו והועצמו ב 3 מיליון השנים האחרונות עת הלך בקע שבר הירדן וים המלח (השבר הסורי אפריקאי) והעמיק ביחד עם תזוזתם האופקית של לוח אסיה ולוח אפריקה משני צדי השבר לא בצורה סימטרית ולכן כפי שהוזכר במקטעים קודמים, הנוף באזור זה מכונה על ידי העוסקים בגאולוגיה כ “נוף מנענעי פסנתר” שבו המטייל מדרום לצפון או להפך עולה ויורד בין הורסטים (התרוממויות) לגרבנים (שקעים). רמת יששכר מאופיינת בשטחים פתוחים המנוצלים לחקלאות ומרעה של עדרי בקר המסתובבים כאן לרוב. עונות השנה מיטיבות עם רמת יששכר- הן צובעות את השטח כאן בצבעים ייחודיים לכל עונה. שדות השלף הצהובים של שלהי הקיץ נוגעים בשדות הכותנה הירוקים שלפני הקטיף, ושדות התבואה בחורף ובאביב מכסים את הגבעות סביב. בין לבין אפשר להבחין במרחבים חרושים של אדמה חומה המוסיפים עוד גוון לעין הסוקרת את המרחב. האזור מהווה גם בית גידול לבעלי חיים רבים: צבי ים ארצישראליים וצבאים המתקיימים ממי נחל יששכר, שועלים, תנים, זאבים, צבועים וחזירי בר שחיים בעיקר באזור הנחל. כמו כן פעילים כאן דורסי לילה שונים. כמה מסיפורי התנ”ך קשורים לאזור זה אך גם לתקופות מאוחרות יותר. לא הרחק מכאן, דהר שאול המלך על סוסו בחשכת הליל אל בעלת האוב בעין-דור. הצלבנים והמוסלמים ניהלו קרבות על מצודת כוכב הירדן במחצית המאה ה 12 ובאזור זה, הוביל “הידיד” (אורד וינגייט) את פלוגות הלילה מבסיסן שבקיבוץ עין חרוד להילחם בכנופיות הפורעים הערביות בתקופת מאורעות 1936 – 1939. החלק הצפוני יותר של השטח שנחצה כאן מכיל מעט ישובים: מולדת, רמת צבי וטייבה שחלק מתושביהם עוסקים בחקלאות גם כיום: בשטחים החקלאיים מגדלים בעיקר תירס כותנה וחיטה.
נתחיל לנוע מכוכב הירדן (1) דרומה עם השביל. על כוכב הירדן סיפרנו בתיאור המקטע הקודם ובכל מקרה גם לפני תחילת הטיול הנוכחי כדאי לצפות ממנו סביב אל הנוף המרהיב, הן הקרוב המצוי למטה בעמק הירדן והן הרחוק יותר. בימים בהם הראות טובה ניתן לראות את הרי הגליל העליון, צפון רמת הגולן והחרמון כשמתבוננים צפונה. במזרח נראה רכס הגלעד והישובים הירדנים הפרוסים מצדו המזרחי של עמק הירדן ובכיוון דרום נראית בית שאן והמשך העמק דרומה. עם תחילת התנועה נבחין בשטחי רמת יששכר הפתוחים הפרוסים מלוא העין. מערבית לנו רואים את מושב מולדת שהוקם ביולי 1937 במסגרת יישובי “חומה ומגדל” ונקרא כך על שם ארגונם של המייסדים, חברי ארגון בשם זה שעלו מגרמניה. המייסדים קיבלו את הכשרתם החקלאית בנהלל, באר טוביה וכפר יחזקאל. הקרן הקיימת רכשה אז כ 8000 דונם קרקע מאדמות הכפר טייבה ובעלייה הראשונה להתיישבות השתתפו כ 20 – 30 מתיישבים. השביל הולך ומתרחק מאזור המצוק אל תוך הרמה לכיוון מערב. השביל שלנו כפי שהוזכר קודם מצוי כאן קטע תוואי “שביל עמק המעיינות” שהוא כשלעצמו שביל הליכה ארוך ( כ 145 ק”מ) שהיוזמה לסימונו באה מהמועצה האזורית עמק המעיינות והמכינה הקדם צבאית לחילונים ודתיים השוכנת במושב תל-תאומים שבעמק בית שאן. לאחר הליכה של כ 4 ק”מ עם השביל, נגיע לאזור נחל זיקה. המקום בו השביל פונה בחדות (2) ב90 מעלות לכיוון דרום מזרח, קרוב לעינות גבול שהיא פינת חמד ראויה להפסקת אוכל וקפה אך הביקור בה מחייב ירידה של כ 300 מטר מהשביל לכיוון דרום מערב. למעשה מעיקול השביל יש להמשיך באותו קו לפני שהשביל פנה מזרחה. כשמתקרבים ניתן להבחין בעץ שיזף ענק, סבך קנים, בית מעיין ושוקת צמודה. כאן מומלץ לבצע הפסקה אבל כדאי לוותר על מציאת המעיין עין-גבול המצוי בסמיכות (מעט צפונה) משום שסביבתו מלאה בסבך קוצים והוא יבש. בקרבת מקום ישנם שרידים לישובים מן העבר – כמו חירבת יוב וחירבת סהדה. אבל השרידים המעניינים ביותר נמצאו כקילומטר וחצי מזרחית מכאן בחרבת גבול. מומלץ בהזדמנות לבקר בה.שם התקיימה עיירה בתקופת התלמוד ועל האבנים הפזורות בשטח נתגלו חריטות של מנורת שבעת הקנים, שופר וארבעת המינים. חרבה זו מצויה בערוץ נחל גבול המחייב הליכה בו מהמפגש עם נחל יששכר
שבו אנו למעשה נמצאים. הנחל מנקז את רמות יששכר, בגליל התחתון המזרחי . ראשו של נחל זה הנקרא ואדי אלאישי במורדות המזרחיים של גבעת המורה . יובליו חתורים בנוף בזלת הכיסוי המכסה
את כל האזור . ערוצו המרכזי עובר לאורך קו שבר , המפריד בין רמת צבאים לרמת כוכב . בחלקו העליון של הנחל יובליו רדודים , וככל שהאפיק מתקדם מזרחה מעמיקה התחתרות הנחל , עד כדי יצירת מדרונות תלולים וזקופים . כאן נחשפים סלעי גיר הנמצאים מתחת לבזלת הכסוי , ובקו המגע בין הבזלת והגיר נחשפים מעיינות נחל יששכר : עין א – טיבה , עין יובלה ועינות יששכר . בחלקו התחתון חוצה הנחל את סלעי המשקע האגמיים של עמק הירדן , עד שפכו אל הירדן . הצומח בנחל יששכר מושפע מתנאי האקלים החמים והצחיחים של בקעת הירדן ומאופייה המדברי והערבתי . המדרונות היורדים אל אפיק הנחל עשירים בצמחי שיזף השיח , והמרווחים שבין השיחים מתאפיינים בחברת צומח של קיפודן וקיצנית . אפיק הנחל , שזורמים בו מים כל השנה , הוא בית גדול לצומח מים – עצי ערבה מחדדת וצפצפת הפרת , שיחי פטל קדוש וצמחי ערברבה שעירה , קנה מצוי וסוף צר – עלים . בנחל ובסביבתו חיה אוכלוסיית צבאים גדולה המתקיימת ממקורות המים שבנחל ומשפע הצומח העשבוני שעל המדרונות . כן חיים בנחל שועלים , זאבים , תנים , צבועים , חזירי בר ושפני סלעים . מבין העופות מקננים כאן חויאי , בז מצוי ודורסי לילה שונים . המעיינות שנחשפים במעלה נחל יששכר והאדמות החקלאיות הנמצאות בחלקיו העליונים אפשרו את התפתחותם של יישובים באתרים כגון יבלא , עיי כפרה , תל דאבו ותל יששכר ( תל עשה ) , ואולי גם נתיב מעבר שקישר את הגליל התחתון עם מעברי הירדן . כיום סביבת הנחל היא אזור לא מיושב , המשמש בעיקר לרעיית בקר . במוצא הנחל הקים קיבוץ גשר מחצבה לניצול משקעי הגבס במקום . מדרום לנחל הולך ומוקם פארק תעשייתי .
חוזרים לשביל וממשיכים מזרחה. לאחר פחות מקילומטר הוא שוב פונה בחדות לדרום-מערב ואנו יורדים אתו לכיוון ערוץ הנחל. עד מהרה נגיע לפיצול שבילים ונמשיך עם השביל שלנו הפונה מזרחה (3) ונמתח בתוואי השטח הבאים במקביל לנחל יששכר. בקטע זה נהנה מנוף נחל יששכר וסביבתו ההופכת למצוקית מידי פעם. בכיוון ההליכה מציץ נוף עמק הירדן במזרח אך אנו בשטח נחות מעט ולכן לא נראה זמנית את הנוף דרומה לכיוון בית שאן. נעלה במתינות וכקילומטר לאחר שנחלוף מתחת לקו מתח גבוה נגיע שוב לנקודה מספיק גבוהה ממנה נראה את החלק הדרומי של האזור – הלא הוא פרק צבאים (4) למי שכוחותיו עמו, מומלץ לסטות מהשביל מזרחה כמה מאות מטרים ולהגיע לתצפית קק”ל (תצפית ברנרד) , מקום מגודר עם נדנדה ועצי פרי שממנו יש תצפית פנורמית נפלאה על עמק בית שאן והרי הגלעד ממול. עם החזרה אל השביל, נמשיך אתו דרומה תוך הליכה על רמת צבאים בדרכנו לנחל חמדיה. ממערב לנו מצוי אזור התעשייה המקומי הנקרא פרק תעשיות צבאים. דרומית לנו העיר בית שאן וקיבוץ חמדיה שעוד מעט נחלוף ממערב לו. במזרח מבחינים בבריכות הדגים של יישובי האזור ובנהר הירדן. גני חוגה המשמשים כיום אתר תיירות פופולארי בעיקר בקיץ מצויים בצד המזרחי של כביש 90 ואפשר להבחין בהם. אפשר להבחין גם בישובים נוספים מרוחקים יותר וקרובים לירדן כמו נווה איתן ומעוז חיים שבהמשך לו מזרחה מצוי מעבר הגבול על גשר שייך חוסיין שהוא מעבר גבול פעיל בינינו לבין ירדן.
אנו יורדים מעט על מנת לחצות את נחל חמדיה. הנוף הקרוב מצוקי משהו. לאחר כ 800 מטרים נגיע להצטלבות עם סימון שבילים שחור שכדאי להתעכב בה מספר דקות ולצפות על הנוף המשגע (5) במזרח. מתקדמים דרומה. כעת פרוס עמק בית שאן לפנינו אך ניתן להבחין גם בנוף המרוחק: הגלבוע והישובים הפרוסים למרגלותיו באזור בית אלפא וניר דוד וגם בישובים מולו כגון בית השיטה. בית שאן ואזור התעשייה הצפוני שלה נראים מכאן היטב. סמוך חמדיה וממערב לקיבוץ, נבחין בביצורים שכנראה שייכים למלחמת ששת הימים. ממש סמוך לחמדיה נבחין בתחנת הרכבת המנדטורית. המבנה כאן נקרא: “הבית הלבן” ושימש כתחנת הרכבת של קיבוץ חמדיה. קיבוץ חמדיה עצמו נוסד ב 1939 כחלק מיישובי “חומה ומגדל” ושמו ניתן לו על סמך השם של הישוב הערבי הקודם לו : “אל חמידיה”. עקב קשיים ניטש הקיבוץ זמנית וב 1942 הוקם שנית על ידי גרעינים יוצאי המדינה שבדרך. בהמשך נעבור בקטע מצוקי משהו ונעבור ממזרח לגשר יפה (6) על תוואי מסילת רכבת העמק שעבר כאן. ניתן להבחין במספר גשרונים מרהיבים העשויים אבני בזלת ואבני גיר. מיד לאחר מכן נעבור ליד שרידי חירבת רודם (7) אנו מסיימים מעט דרומה על כביש 71 בשטח השייך לאזור התעשייה (8) של בית שאן סמוך לתחנת דלק. קיימים כאן מספר מפעלים ובתי עסק ולא הרחק מכאן, מוקמת בימים אלה תחנת רכבת חדשה כחלק מהחייאת קו רכבת העמק. במקום ההוא הייתה תחנה נוספת של רכבת זו והמבנה השייך לתחנה זו עמד נטוש שם שנים ארוכות. ממש מדרום ובסמוך ממוקמת העיר בית שאן כשבחלקה הקרוב אלינו מצויה העיר העתיקה שלה שהייתה בשיאה בתקופה הרומית באזור תל בית שאן, העתיקות והאמפי תיאטרון המפורסמים המושכים גם כיום קהל מבקרים גדול בכל שנה. האזור כולו מוקף בבריכות דגים סביב המצויות גם הלאה לאורך העמק מערבה ומשווים מראה של מים בכל מקום בו העין צופה. מכאן גם נראה היטב תוואי רכס הגלבוע ההולך מפאתי העיר בית שאן לכיוון צפון מערב. בהמשך נלך לאורכו ועליו ואף נחצה אותו מצפון לדרום.
בית שאן היא אחת הערים העתיקות בישראל, ראשיתה לפני כ 7000 שנה ולאורך כל ההיסטוריה העתיקה נודעה חשיבותה במיקומה על דרך הים שהייתה בין מצרים למסופוטמיה (באזור המשתרע בין הפרת והחידקל). מיקומה האסטרטגי כיושבת במפגש בין בקעת הירדן לעמק יזרעאל, וכן על הדרך הראשית מירושלים לטבריה הקנו לה חשיבות רבה. בית שאן נכבשה במלחמת העצמאות בסיוע כוח מחטיבת גולני. סיפור הקרבות על העיר מופיע בפרק המורשת.
כאן מגיע מקטע זה לסיומו.
–
מידע כללי למטיילים במקטע זה
אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
הוראות בטחון לקטע זה:
- זהירות בחציית כבישים במקטע.
- יש לשים לב לבורות עתיקים המצויים בשטח
אפשרויות חילוץ: בנחל יששכר וסביבתו אפשרית רק בסיוע רכב בעל הנעה קדמית.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה) 08-9253321
טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007, משטרת בית-שאן, 04-6067444 , משטרת העמק 04-6447444
דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.
אפשרויות לינה באזור
צימרים ביישובי הסביבה (גשר, מנחמיה, חמדיה)
מקומות השווים ביקור באזור:
- מוזיאון הראשונים במנחמיה
- גשר הישנה
- חרבת גבול