מקטע מספר 24: מכביש 71 דרומית לחרבת רדום (מבואות בית שאן) ועד לעין-מודע

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

נקודת התחלה: כביש 71, דרומית לחרבת רדום, מזרחית לאזור התעשייה בית-שאן,

נ.צ:   713168 / 247654      נקודת סיום: עין-מודע , נ.צ.: 709960 / 242840

אורך המקטע:  כ 12 ק"מ. מפת סימון שבילים מספר 3: הגליל התחתון, העמקים וגלבוע.

בקטע זה מטיילים המסלול עובר בעמק חרוד שהוא חלק מעמקי הצפון שהם שקעים (גראבנים) טקטוניים – רצועות ששקעו בין קווי העתק (שבר)  שכיוונם דרום מזרח -צפון מערב. קווי שבר אלה נוצרו כתוצאת משנה של הפעילות הטקטונית העיקרית שהתרחשה (ועדיין מתרחשת) בשבר הסורי אפריקאי. כתוצאה מהשברים והשקיעות האלה, מתנשאים מעליהם מתלולים דרמטיים שנוצרו מהרמה אנכית של גושי רכסים מעל העמקים. המתלול הדרמטי של המקטע שלנו הוא הגלבוע המתנשא בצדו הדרומי של העמק. עמק חרוד שונה מבחינה מורפולוגית משאר העמקים הצפוניים. הוא לא שטוח כמו עמק יזרעאל אלא מישור מדורג בעל כמה מפלסים היורדים ממרגלות הגלבוע במערב אל הירדן שבמזרח. המפלס העליון המצוי בגובה של כ 100 מטר לרגלי הגלבוע, הוא משטח רחב של טרוורטין (משקע מעיינות) . על מפלס זה נמצאות שכבות של אדמת סחף צעירה שנסחפה ממורדות הר הגלבוע. כמה עשרות מטרים מתחת למדרגת הטרוורטין נמתחת שכבת חוואר הלשון שנוצרה באזור כתוצאה ממשקעיו של אגם קדום שהציף את האזור ובשיאו, לפני כ 50000 שנה השתרע מהכינרת עד חצבה של היום. השכבה יורדת עד ערוץ הירדן. קרקעות אלה המכסות את עמק בית שאן (ועמקים צפוניים נוספים) הן הצעירות ביותר בין סוגי הקרקעות בגליל התחתון והעליון. עמק חרוד הוא עמק צר הגובל בהעתק הר הגלבוע מדרום וברמות הנטויות של הגליל התחתון המתנשאות מצפון.

את המקטע שלנו לכל אורכו מאפיינים מים רבים והוא משופע גם בשרידים היסטוריים עתיקים או מהעת החדשה. כבר בתחילת ההליכה במקטע (1) , ממזרח לאזור התעשייה הצפוני של בית שאן על כביש 71, אנו צועדים דרומה ולאחר כמה דקות נעבור בסמוך ל"גשר הקטוע" (2) , המצוי מעל אפיקו של נחל חרוד בקצה הגן הלאומי בית שאן. הגשר נבנה בתקופה הרומית ודרכו נכנסו לעיר העתיקה "סקיתופוליס" ששכנה כאן. בדרומו של הגשר הוסיפו את "שער דמשק" בתקופה הצלבנית. הגשר קרס בינואר 749 לספירה ברעידת האדמה שפקדה את האזור. הגשר שוקם במסגרת עבודות השימור שהתבצעו כחלק מהסדרת שביל נופי לאורך נחל חרוד. כשנגיע לנחל חרוד נפנה עם השביל מערבה. כאן אנו צועדים ממש בסמיכות לתל בית-שאן (3)  שלרגליו עתיקות בית שאן שמומלץ לבקר בהם בהזדמנות אחרת על מנת שניתן יהיה להקדיש להם את הזמן הראוי. שרידיה של בית שאן מגיעים עד בערך 7000 שנה לאחור ובימי האימפריה הרומית הייתה בשיאה בעת העתיקה. כשהולכים מערבה לאורך נחל חרוד חולפים על פני שכונת חלוצים, הנמצאת בחלק הצפוני של העיר. זו הייתה השכונה הראשונה שהוקמה בעיר המחודשת וזה מעלה שוב זיכרון מקום המדינה עת השתתפו כוחות גולני בשחרור העיר (את התיאור המלא אפשר לקרוא בפרקי המורשת).

נחל חרוד שאנו הולכים כעת קטע לאורכו הוא הנחל המרכזי המנקז את עמק חרוד. הנחל ויובליו מנקזים את מורדות גבעת המורה, את אזור עפולה ויזרעאל, את המורדות הצפוניים של הגלבוע ואת המישורים הדרומיים של רמות יששכר. הנחל ניזון ממספר מעיינות שבר קבועים כגון עין יזרעאל, מעין חרוד, עין עמל, עין שוקק ומעיינות נחל הקיבוצים. לכן יש בו מים כל הזמן ובחודשי החורף הוא עשוי לזרום לפתע בספיקה חזקה פי כמה וכמה מהמראה הרגוע שלו בשאר עונות השנה ואכן התרחשו בנחל מקרים של אובדן חיי אדם כתוצאה מסחיפת רכב. בחלקו העליון הוא זורם בערוץ רדוד יחסית. אך כשהוא מגיע לקו שדה נחום – מסילות, הוא יוצר מפל עקב התחתרות בשכבת טרוורטין ובאותו מקום עוברת "אמת הקשתות" שנגיע ונתייחס אליה בהמשך. במורד הנחל יש כמה טחנות קמח שפעלו עד מלחמת העצמאות וחלקן באזור בו אנו צועדים כעת.  לאחר זמן לא רב נגיע למקום מעבר הנחל מתחת לכביש הגישה לעיר. זהו הגשר הרומי המערבי (4). למעשה זה גשר תורכי העומד על פני שבעה נדבכים רומיים מקוריים. לצד הגשר מצויים שרידיה של תחנת קמח שנקראה "טחונת א תום" שפרושו תחנת התאומים, על שם צמד הארובות היוצא ממנה. מעט צפונה מכאן מצוי תל נהרון  על שם גשר הקנטרה הנמצא ממערב לו. בתל זה נמצאו שרידים היסטוריים  מהתקופה בה רומא שלטה בארץ ישראל. הממצא החשוב שנמצא בתל הוא פסל ראש ענק של האלה אתנה מהמאה ה 2 לספירה. מהגשר נמשיך מערבה לאורך נחל חרוד. אנו הולכים מערבה אך צפונית לנו נראה המבנה ששימש כתחנת רכבת במסלול של רכבת העמק. המבנה הוזנח מאז אך בשנת 2010 בוצעו חפירות ארכאולוגיות בסמוך לו על מנת להכשיר אותו להיות חלק ממתחם התחנה החדש של קו הרכבת חיפה בית-שאן. כעת אנו צועדים לאורך נחל חרוד, בין בריכות דגים של הישובים באזור. מצפון מבחינים בשלוחות צבאים ומדרום בגלבוע. לאחר כ 2 ק"מ בתנועה לכיוון מערב נגיע לגשר הנמתח מעל תעלת המים. השביל פונה אליו וממשיך בכיוון דרום מערב. כשתגיע הפנייה , כדאי להמשיך ישר כמה עשרות מטרים על מנת לראות את "גשר הקנטרה" (5). זהו גשר עתיק מהמאה ה 12 שעליו עברה  אמת מים שתפקידה היה להטות את מי מעיינות הגלבוע (בעיקר הסחנה) ונחל חרוד לכיוון השדות באזור שדה נחום ותחנת הרכבת של תקופתנו ששימשו באותה תקופה לחקלאות. הגשר הוא מעל נחל חרוד אך אסור לטבול במקום זה בגלל סיבות בריאותיות.  בצד הדרומי של הנחל יש חניון עם שולחנות קק"ל וצל, בהחלט מקום נחמד להפסקה.

נמשיך עם השביל העובר כאן קטע על גשר הבטון שמעל הבריכות. לאורך הקטע הזה יש ספסלים מוצלים וגם מגדל תצפית שממנו נשקף נוף מרהיב. קצת לפני שמגיעים לכביש 6667 מבחינים בקיבוץ מסילות מדרום לנו. נוסד ב 1932 בנקודה זמנית באזור ולאחר שחבריו התאחדו עם קבוצות "במסילה" מפולין ובולגריה עלו לנקודת הקבע ב 1937 במסגרת "חומה ומגדל". השביל מתחבר לכביש ממשיך לאורכו קטע קצרצר וחוצה דרומה אל נחל שוקק הנשפך לנחל הקיבוצים. באזור זה נבקר בכמה מעיינות ובעונה המתאימה (אביב או קיץ) יהיה זה אך מתבקש לטבול בהם. דקות ספורות בהמשך יביאו אותנו אל בריכת המשולש (6)  המדופנת באבני בזלת ובה מים בגובה של כ 1.2 מטר – מתאימה במיוחד למשפחות וילדים. השביל פונה בהמשך לנחל הקיבוצים שהוא נחל איתן הנקרא כך על שם הקיבוצים באזור. הנחל הפך לאתר טיולים פופולארי שמסלוליהם מאפשרים ללכת הן לצד המים והן בתוך המים. מקור מי הנחל ממעיינות חומה ומגדל כלומר עין מגדל ועין חומה (7),  שני מעיינות באזור. נחל הקיבוצים זורם מאזור המעיינות האלה שנגיע אליהם בהמשך לכיוון דרום מזרח באפיק שרוחבו 5 – 10 מטר עד לסכר קטן על תל שוכה וממנו זורמים בתעלה למפעל המיהול האזורי, שם הם מתערבבים עם מי עין מודע שהיא נקודת הסיום של מקטע זה. המים המתקבלים בתחנת המיהול הם בעלי איכות טובה. הצומח על גדת הנחל טיפוסי לצמחיית נחלים למשל פטל קדוש, גומא לסוגיו ועצי תמר. הזכרנו את תל השלושה, הלא הוא תל שוכה (8)  שממש מתחתיו חלפנו קודם בדרכנו מערבה לאחר בריכת המשולש. זהו תל קדום (תל שוק בערבית) שבעידן שלנו ניתן לו השם הנוכחי לזכר שלושה נוטרים שנרצחו לרגליו בשנת 1938 בידי ערבים, בעת מאורעות המרד הגדול (1936-1939). לאחר הרצח, הוקם על התל מגדל שאפשר לצפות למרחקים ולהגן יותר טוב על האזור.

ממשיכים בכיוון מערב לאורך נחל הקיבוצים, אגב, בימים חמים אפשר גם ללכת במים עצמם. השטח הקרוב כאן כפי שאפשר לראות מכיל גידולים חקלאיים ובריכות. לאחר כקילומטר נוסף נפגוש בעץ תמר שתחתיו נחמד לנוח בצל. לא הרחק בהמשך נגיע לעין מגדל, אחד משני מקורותיו העיקריים של הנחל, הנמצא מעט צפונה לשביל. זהו מעיין נחמד וקבוע, שחלק ממימיו נלקח להשקיה של השדות באזור ומשמש דרך קבע לטבילת מטיילים. יש תקופות בהן יש שם ערימות זבל וגרפיטי של מטיילים מלכלכים – אנא שימרו על ניקון המקום. בין אם שהיתם בו או לא, השביל ממשיך מערבה ולאחר כמה מאות מטרים פונה בחדות לכיוון דרום מערב. לאחר כמה מאות מטרים נוספים הוא פונה שוב בחדות הפעם מזרחה. מעט לאחר הפנייה נגיע לעין-שוקק שגם מימיו זורמים לנחל הקיבוצים. זהו המעיין השלישי בגודלו בעמק זה. במעיין זה, בדומה לעין-מודע, נבנתה בריכה לאיסוף מי הנביעות מסביב. כיום הוא משמש לרחצה ומומלץ לטבול בו להתרעננות. ממזרח למעיין מצויה טחנת קמח שמרביתה שרדה. מי המעיין זורמים למתקן מיהול המאפשר שימוש בהם לצרכי חקלאות ובריכות דגים. עד 1988 שימשו מי המעיין כמי השתייה של בית שאן, רשפים, שלוחות ומסילות.

לאחר השהייה בעין שוקק נמשיך עם השביל שמוליך אותנו בשלב זה מזרחה כשהתוואי שלו ממשיך בתוך שדה מעובד (השביל כמובן קיים ואינו דורס גידולים חקלאיים) ולאחר מכן עובר בין בריכות דגים. בשלב נוף מישורי העמק הפתוח מרהיב: מלוא העין מערבה ומזרחה מציד שדות בעלי גוונים של ירוק וחום ובריכות מים. בשלב מסוים הלאה השביל פונה בחדות דרומה ואנו צועדים אל מול רכס הגלבוע המתנשא מולנו, עליו נטפס במקטע הבא. לאחר קצת יותר מקילומטר השביל פונה מזרחה ומתעקל בהמשך שוב דרומה כשהוא מגיע לעין-מודע (9). מעיין זה הוא הרביעי בספיקתו בעמק והוא נובע ברום של 113 מטר, כלומר במדרגה העליונה של העמק, לרגלי הגלבוע. שפיעתו יציבה יחסית ואינה מושפעת לרוב מכמות המשקעים העונתית. מקור המים של מעיין זה הוא האקוויפר הגדול הנמצא מתחת לגלבוע. זהו מעיין העתק, הנמצא במפגש שני קווי העתק. מכיוון שהיה כאן למעשה אוסף של מספר נביעות, היה צורך לאסוף ולרכז אותן יחדיו, לכן נבנתה כאן בריכה שדפנותיה קירות אבן. המים הנובעים בסביבות הבריכה ניגרים בין האבנים ונכנסים לבריכה וגם בקרקעיתה יש נביעות. בשנים האחרונות הפכה הבריכה פופולארית מאד כמקום בילוי כשלצידה יש עצי קזוארינה המאפשרים שהייה נוחה בצל. מי עין מודע זורמים בתעלה אל מפעל המיהול של העמק שם הם נמהלים במי עין-מגדל ומאפשרים גידול ניכר במים לצרכי חקלאות.

כאן בא לסיומו מקטע זה.


מידע כללי למטיילים במקטע זה 

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

הוראות בטחון לקטע זה:

  • זהירות בחציית כבישים במקטע.
  • יש לשים לב לבורות עתיקים המצויים בשטח

אפשרויות חילוץ: אפשרי לכל אורכו של המקטע

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321  

טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007,  משטרת בית-שאן,  04-6067444 ,  משטרת העמק 04-6447444

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

אפשרויות לינה באזור

צימרים ביישובי הסביבה (חמדיה, שדה נחום, בית שאן)

מקומות השווים ביקור באזור:

-בית שאן העתיקה