המפה באדיבות OSM
נקודת התחלה: הר שאול, נ.צ: 715892 / 235294. נקודת סיום: הישוב מיטב באזור חבל תענ”ך, נ.צ.: 716394 / 227710
אורך המקטע: כ 14 ק”מ. מפת סימון שבילים מספר 3:הגליל התחתון, העמקים והגלבוע.
במקטע זה אנו מתחילים בנשימה עמוקה בטרם נתחיל ללכת: הר שאול (1) הינו אחד משרשרת הפסגות לאורך הגלבוע שמהן מתאפשרת תצפית מרהיבה על הסביבה הקרובה והרחוקה. מכאן אנו רואים היטב את עמק חרוד למטה והישובים הקרובים עין חרוד, גבע כפר יחזקאל ויזרעאל כמו גם את המשך העמק מערבה וחיבורו לעמק יזרעאל. גבעת המורה, עפולה וסביבותיה והר תבור ברקע הרחוק יותר. מאזור זה צפה שאול המלך בהערכות צבאו לקראת הקרב עם הפלישתים: אלה חנו ונערכו לקראת הקרב באזור שונם של היום מזרחית למרחביה, ואילו צבא ישראל נערך באזור שלמרגלות תל יזרעאל. בהמשך צפה מכאן או מאחת הנקודות הגבוהות באזור כיצד ניגף צבאו ובמות בניו וכשלא נותרה בליבו הברירה – נפל על חרבו על מנת לא ליפול חי בשבי האויב. בקינת דוד בין היתר מופיעה השורה: “הרי הגלבוע, אל טל ואל מטר עליכם ושדה תרומות” אך למעשה כמות המשקעים הממוצעת על הרכס היא כ 450 מ”מ לעונה וכך הוא ירוק כל השנה ומכאן אפשר לראות חלקים ירוקים ממנו לכיוון מזרח ומערב. מכאן וגם בהמשך מקטע זה, אפשר להבחין כבר בהשתפלות המתונה של רכס הגלבוע לכיוון מערב בצורת גבעות הולכות ויורדות עד לחיבורו לעמק יזרעאל בניגוד למתלולים החריפים הנגלים לעיני המטיילים בקצה המזרחי שלו באזור הר מלכישוע. חוסר הסימטריה בקמר(אנטיקלינה) זה, נגרם עקב פעילות הבקע הסורי אפריקאי ב 3-4 מיליון השנים האחרונות, המשפיע על החלק המזרחי היורד אליו. הפסגה של הר שאול רחבה ומאפשרת לצפות ממנה במקומות שונים. מומלץ לפני התחלת המסלול לחזור מעט מזרחה על הפסגה לאזור הנקרא “כתף שאול” שממנו מתאפשרת תצפית טובה גם מזרחה.
נתחיל ללכת עם השביל מערבה. השביל שלנו מתלכד בירידה מהר שאול עם שביל בסימון שחור. לאחר כקילומטר מטר נחלוף על פני שביל לא מסומן המגיע מצפון. הוא מפריד בין שיפולי הר שאול לגבעת יהונתן. נצעד כ 150 מטר נוספים ונגיע למפגש עם שבילים: ירוק ושחור. השביל שלנו פונה ומקיף את חירבת כרמת ומתלכד עם שביל בסימון שחור. עד מהרה נגיע לאנדרטת השבעה (2), שהוקמה כאן לזכר הנופלים בקרב הנקרא קרב נוריס. התקופה: תחילת מלחמת השחרור, 1948. בתקופה זו השתלטו כנופיות ערביות על כפרי הגלבוע זרעין ונוריס, ששכנו באזור של נורית ותל יזרעאל של היום וכן תושבי מזר שבמרומי הר גיבורים ממנו היה ניתן לצפות על כל תנועה בעמק. המצב היה חמור וניתן היה לנסוע מגבע למרחביה רק ברכב ממוגן (משוריין של אותם ימים) משום שמאזור הכפרים מזארין ונוריס נורתה אש בכל פעם שעבר רכב יהודי על הכביש הראשי של העמק. בין המוטרדים במיוחד היו עובדי “מחצבת עין חרוד” ו”קבוצת זרעים” ששכנה ליד מעין-חרוד. לאחר התקפת יריות קשה על עובדי המחצבה וקבוצת זרעים ב 18 למרץ 1948, הוחלט לעלות בלילה ולהציב מארב בין הכפר נוריס לבין המחצבה ששכנה לא רחוק מהכפר. במארב זה, השתתפו חיילים מגדוד 13 של החטיבה שהוקם זמן קצר קודם לכן. עם שחר, כשיצאו אנשי המחצבה לבצע בדיקה ביטחונית בסביבת המחצבה, נפתחה עליהם אש מכיוון הכפר נוריס. אנשי המארב(שהורכבו מאנשי בית-השיטה) השיבו אש ובחסות אש זו נסוגו אנשי המחצבה לתוכה. הערבים שהיו עדיפים במספרם על אנשי המארב החלו לאגוף את המחצבה והכח משני כיוונים. גם תגבורת שהגיעה מפרדסי עין-חרוד והשתלטה על גבעת יהונתן ספגה אש כבדה ואנשיה נאלצו לסגת. כח בריטי שהוזעק מבית שאן הצליח להפסיק את הקרב שבו נספו שבעה לוחמים מאנשי העמק שהרכיבו את הכח. חמש גופות של לוחמים נשרו בשטח ונלקחו לג’נין. בהתערבות הבריטים הן הוחזרו לכוחותינו אך ניכרה בהם התעללות קשה. בסוף חודש מאי באותה שנה, כבש צה”ל את מזארין ונוריס והאש על יהודים הנעים בעמק פסקה. בכיבושים אלה השתתף גדוד 13 של החטיבה וניתן לקראו על כך בפרק המורשת.
אנו עומדים על גבעת יהונתן לפני האנדרטה שהוקמה כאן ב 1951 לזכר שבעת נופלי הקרב. האנדרטה המורכבת מגל אבנים היא בגובה 160 מטר מעל העמק. היא הוקמה על ידי הפסל משה ציפר. לרגל מלאת למדינה 60 שנה היא שופצה, הוחלף לוח ההנצחה בחדש ועליו סיפור הקרב. בהזדמנות זו שופצה גם הדרך מהר שאול כך שגם רכב שאינו בעל הנע קדמית יכול להגיע לכאן. כאן אנו ממש בסמו לגדעונה ומכאן רואים היטב את אזור נורית, מעין-חרוד וגם את המשך העמק לכיוון מערב הכולל את מרחביה ואת גבע המורה בצד הצפוני של העמק.
נמשיך בדרכנו , השביל יבצע תפנית לכיוון דרום ומתלכד עם שבל בסימון ירוק. אנו נעים מתחת לשלוחה שהיא חלק מגבעת יהונתן ויש ממנה תצפית מערבה לכיוון המחצבה שהוזכרה קודם אך אנחנו חולפים במקביל לשלוחה למטה מהצד המזרחי. לאחר כ 600 מטר, נעבור סמוך לגלי אבני (טרסות) בזלת. אין זה מפתיע כלל ועיקר. גבעת המורה הנראית מכאן היטב צפונית לכאן, הייתה בעבר הר געש פעיל ובאזורים המזרחיים יותר למרגלות הגלבוע מוצאים את שכבת “בזלת הכיסוי” – בזלת שעלתה ממעמקי האדמה וכיסתה שטחים נרחבים במזרח הגליל התחתון והעליון , רמת הגולן ובחלקים המזרחיים של העמקים לפני כ 2 – 3 מיליון שנה. כיוון השביל עתה הוא להר גיבורים. לאחר כ 300 מטר השביל שמשך מעט דרומה עובר ליד עין נורית (3) שהוא יבש ברוב זמני השנה. ממש בסמוך, נגיע לעץ תות ענק ומרשים ולידו עץ תות צעיר יותר הממוקמים באזור מסעף שבילים שגם השביל שלנו הוא חלק מהם. בהחלט מקום טוב לעצירה ומנוחה. מכאן כבר רואם את המישור הגדול המצוי בין גן-נר לצומת יזרעאל.
השביל מטפס כעת מגובה של כ 120 מטר סמוך לעין נורית עד למרומי הר גיבורים בגובה של כ 395 מטר על פני כ – קילומטר וחצי. בדרכנו נטפס במקביל לערוץ נחל ונחצה בזהירות את כביש 667 (4) המצוי לאורך כל הרכס. בדרך להר גיבורים. הר גיבורים בנוי מגיר קשה היוצר נוף טרשים. בין שכבות הגיר הקשה מפרידות לעיתים שכבות של קרטון רך, היוצרות מדרגות במדרון. אחרי חציית הכביש השביל מטפס ביתר חדות להר גיבורים כשבאמצע העלייה יש כמה ספסלי ישיבה . אפשר לנצל מקום זה להפסקה. בכל מקרה מכאן נשנס מאתניים לטיפוס עד הר גיבורים. השביל עולה ומתפתל במקצת ומגיע לפסגת ההר, מקום בו שכן גם הכפר מזר, שתושביו הטרידו את תושבי העמק. כפר זה נכבש על ידי גדוד 13 של החטיבה ובכך פסקו ההטרדות ממנו. תיאור קרב זה מופיע בפרק המורשת. כיום מצויים בו שרידים כדוגמת חרבת מזרים (5) .הגובה כאן הוא כמעט 400 מטר מעל פני הים. נעצור להפסקה קצרה לתצפית בנקודה הגבוהה לפני שהשביל שלנו מתחיל לרדת. השטח הסמוך לנו היורד מכאן לכיוון צפון מערב הוא מעלה נורית. הישוב נורית ממוקם בסמוך לכביש 667 ומעין חרוד וגדעונה נראים היטב. מכאן גם רואים בבירור את השטח הקרוב לנו מצפון: אזור גבעת יהונתן שבו התרחש קרב נוריס שהוזכר קודם לכן. יותר צפונה ממשיכה לבלוט גבעת המורה וסביבתה, העיר עפולה ועמק יזרעאל. בכיוון מערב נראים הרי השומרון ושטחי הרשות הפלסטינית ובה בולטת העיר המרכזית באזור זה ג’נין. צפונית משם נראית אום אל פאחם. מכאן נתחיל לרדת עם המשך השביל, תחילה דרומה ולאחר כ 600 מטרים הוא פונה לכיוון מערב. השביל הולך ויורד ואנו יכולים תוך כדי הליכה לצפות בצורה שווה צפונה ודרומה מתוואי השביל. יש כמה נקודות בהן שווה אפילו לעצור ולצפות.
לאחר כ 2.5 ק”מ נגיע לפאתי גן-נר מדרום, במקום בו השביל נפגש עם שביל בסימון שחור (6) המשמש גם הוא לעליה להר גיבורים. הישוב הקהילתי גן נר הוקם ב 1987 על ידי בני מושבים מהאזור. הוא נקרא על שם הלורד הבריטי בארנט ג’אנר, שמשפחתו תרמה כספים רבים לפיתוח הישוב. הוא מהווה מעין שער מערבי לעליה לגלבוע בהיותו שוכן למרגלות הרכס בצדו המערבי. ממש לצידו מדרום לו שוכן הישוב הערבי סנדלה שהוקם במאה ה 17. במהלך מלחמת העצמאות נכבש על ידי צה”ל ואחר כך על ידי הצבא העירקי. מכורח הסכמי שבית הנשק שלאחר אותה מלחמה הוחזר הישוב לשליטת ישראל. השביל שלנו ממשיך בין גן-נר לסנדלה ועוקף את גן נר ממערב לכיוון כביש היציאה מהישוב (7) ומגיע לחיבור עם כביש 60 . נלך קטע קצר במקביל לכביש צפונה, כ 500 מטרים עד שהשביל פונה מערבה, דרומית לפרזון. אנו נכנסים כעת לקטע שביל המצוי בעמק יזרעאל שמתנהל בין יישובי חבל תענך. חבל ארץ זה ממוקם מדרום לעפולה ותושביו הגיעו לכאן במסגרת העלייה הגדולה בשנות ה 50 ממרוקו, תוניסיה, כורדיסטן, אירן טורקיה ופולין. חבל תענך תוכנן כמו חבל לכיש. הוא מונה 10 ישובים כשלכל 3 או 4 מרכז אזורי משותף. שם החבל כולו נקרא על שמה של העיר הקדומה שמזוהה עם תל תענך הממוקם מעבר לקו הירוק סמוך לכפר רומאנה. העיר מוזכרת בכיבושי יהושוע וכן במסעותיהם של המלכים המצריים במאה ה 15 לפני הספירה. אנו נעים עם השביל מדרום לפרזון ועוד כקילומטר נוסף יביא אותנו לסוף המקטע (8) בקצה הדרומי של הישוב מיטב. הנוף הקרוב כאן שטוח של שדות חרושים ומטעים. באזור זה עדיין מתקיימת חקלאות על ידי חלק מבני המקום הגם שרבים מהם עברו למקצועות שונים ב 20 השנים האחרונות. אנו מבחינים מרחוק בכביש הסרגל הנמתח מצומת מגידו לעפולה וגם בהתרוממות של השטח בסביבות מגידו ומערבה, אליה נגיע במקטע אחר.
כאן מסתיים מקטע זה.
מידע כללי להולכים במקטע זה
אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
זמן הליכה משוער: 8- 7 שעות כולל הפסקות.
דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל
הוראות בטחון למקטע זה:
- במקטע זה הולכים בקטעים קצרים במקביל לכבישים – יש ללכת בשוליים ובזהירות.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה) 08-9253321
טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007, משטרת עפולה: 04-6524444 , משטרת העמק 04-6447444
אפשרויות חילוץ במסלול: מהר שאול עד גן נר: אפשרית רק בחלק מהקטעים בסיוע רכב בעל הנעה קדמית. מגן נר מערבה אפשרית.
אפשרויות לינה באזור: צימרים ביישובי העמק : תל יוסף, עין חרוד וכן בקיבוץ יזרעאל.
מקומות שכדאי לבקר בהם באזור:
- מעין עין חרוד.
- בית שטורמן – מוזיאון מרתק בעין חרוד הקיים מ 1941 לנושאי נוף, טבע, סביבה ומורשת.