מקטע מספר 31: מנחל נרבתא לכניסה למחלף באקה-ג'ת

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

המפה באדיבות OSM

 

נקודת התחלה: מעבר על נחל  נרבתה , נ.צ.: 706095 / 202662. נקודת סיום: הכניסה מכביש 581 למחלף באקה-ג'ת, נ.צ: 702133 / 201512

אורך המקטע: כ 10 ק"מ. מפות סימון שבילים מספר 4 – הכרמל ורמות מנשה, 7 – השרון ומערב השומרון.

מקטע זה עובר בשולים הדרום מערביים של חבל מנשה, סמוך לכביש חוצה ישראל (כביש 6) בשטח שטוח מלא בשדות ובשטחים פתוחים אך מוקף בישובים. בכל האזור מפוזרים שרידים המעידים על התיישבות לאורך דורות רבים כגון שאריות מבנים, בורות מים ובארות גתות ועוד מתקופות שונות , הכלקוליתית, תקופת הברזל, התקופה הפרסית והרומית ביזנטית. בנקודת ההתחלה בתל נרבתה נתבונן מערבה. השכונות המזרחיות של חדרה נראות בבירור כמו גם האזור שבינן לבין כביש 6 – מטעים, בריכות דגים ושדות חרושים, שטח גדול הכלוא במרחב שבין חדרה – גן שמאול – פרדס חנה לבין מאור ושדה-יצחק מנגד. האזור הזה כולו היה חלק מההתיישבות היהודית בצפון ובמערב השומרון לאורך הדורות. ההיסטוריה של ההתיישבות הישראלית – יהודית בארץ ישראל בכלל ובצפון מערב השומרון בפרט, החלה עם הגעת שבטי ישראל לפני כ-3400 שנה. גל יישובי זה מהווה את הפריצה היישובית הראשונה בהר ובאזורים קשים להתיישבות, שהיו ריקים מאדם במהלך אלפי השנים, שקדמו להם. הארכאולוג אדם זרטל שמבצע סקר בהר מנשה כבר 30 שנה מנסח זאת כך: "המתנחלים הישראלים, שצר להם המקום בעמקים הפנימיים, עולים אל ההר ומקימים שם יישובים חדשים" (זרטל, 2000). רם גופנא ויוסף פורת שביצעו את סקר החרום בהר מנשה ב-1967 מנסחים זאת כך: "לאחר הפסקת יישוב… נוסדים שוב יישובי פרזות בחבלי ההר השונים… רבים מהם הוקמו באזורי סלעי גיר קשים וחסרי מעיינות… נראה כי המתנחלים הישראלים נאחזו לראשונה בחבלי ארץ בלתי מיושבים בהרי שומרון" (גופנא ופורת 1972). בתקופה זו – המכונה תקופת ההתנחלות, התיישבו אנשי שבט מנשה בעשרות אתרים בצפון מערב השומרון. חבל ארץ זה הנקרא 'חבל נרבתא' (כך מכנה אותו זרטל), משתרע מנחל חדרה בצפון עד נחל חביבה בדרום, השרון במערב ועמקי התלם בקו עמק דותן – עמק א-רמה במזרח. אזור זה מאופיין בתנאי המחייה הקשים בו – עקב מבנהו הגיאולוגי בו הקרטון (האטום) מהווה את השכבה העליונה ואילו הגיר (המחלחל) מהווה את השכבה התחתונה – אזור ללא מעיינות. בנוסף, אין דרכים מרכזיות החוצות אותו (למעט דרך הדואר בתקופה הממלוכית) כך שהבידוד והתנאים הקשים הם המאפיינים אותו – ובכל זאת נראה כי עוצמת היישוב הישראלי באזור זה, ביחס לאותה התקופה (תקופת המקרא), הייתה כפולה ומכופלת מעוצמת היישוב בו כיום. בתקופת הממלכה המאוחדת, עולה מספר היישובים ובנוסף מתחיל ייסוד מאסיבי של תלים מבוצרים – בצפון מערב השומרון ניתן למנות כ-20 תילים מבוצרים מתקופה זו. גם באזורים הסמוכים לנתיב השביל שלנו ובמרחק לא רב, ניתן למצוא שרידי תילים שנמצאו בהם ממצאים גם מתקופות עתיקות אך עיקר הממצאים הם מהתקופה הרומית שבה האזור היה מיושב במקומות רבים וקיסריה הייתה למעשה בירת החבל.

לאורך כל המקטע, השביל מתלכד עם שביל לרוכבי אופניים. נתחיל לנוע מנחל נרבתה (1) , עם השביל הפונה מיד לאחר מעבר הנחל  לכיוון מזרח. לפנינו קטע של כקילומטר וחצי לאורך הנחל. נחל זה המתחיל באזור  שבין ריחן לשקד, יורד מערבה כשהוא מחליף לסירוגין את נופו מקניוני מרתק לאזורים פתוחים ורחבים יותר. הוא מהווה יובל של נחל חדרה ולאורכו ניתן למצוא צמחיה מרהיבה במיוחד בחודשי החורף והאביב, בהם שלל פרחים מסוגים שונים מכסים את הערוץ וסביבתו הקרובה. הקטע המפורסם ביותר בנחל הנקרא "קניון הנמרים" מצוי הרחק מזרחה מכאן, סמוך לישוב ברטעה והוא קטע קניוני ומרהיב ומומלץ במיוחד לטיול. גם בקטע הקצר בו אנו מטיילים, הנוף פסטורלי אך מעניין. האזור שבגדה הצפונית של הנחל מצוקי ומכוסה יער המאפשר הפסקות ממגוון פינות חמד. לאחר הקטע בנחל השביל מתעקל דרומה (2) ולאחר כמה מאות מטרים רגע מגיע לאזור הסמוך ליער מצר. בחורף ובאביב הפריחה כאן מופלאה, תופעה מיוחדת במינה ממש. שלל כלניות, בעיקר אדומות ויש גם לבנות וסגולות. רקפות צמודות אחת לשנייה, כאילו חוששות, קבוצות של עשרות מהן לצד מינים שונים של פרחים צהובים. חגיגה פראית של הטבע. רצועות בירוק-עז ששבילי עפר חומים מפרידים ביניהן, ואם זה לא מספיק, גם יער אורנים צפוף ונוף יפהפה. אנו מטיילים באזור הנקרא על שם הכפר העתיק מייסר המצוי סמוך לכאן אך מזרחית לכביש 6. זהו כפר ערבי ישראלי באזור המשולש אך בתחום המועצה האזורית מנשה אליה צורף בשנת 1965. הכפר מייסר, שהוא ישוב חקלאי ועתיר עתיקות הוקם לפני 300 שנה על ידי מוחמד אבו רקייה שהיגר למקום יחד עם אחותו ממצרים. מוחמד רכש את האדמה מקפין בזמן השלטון העות'מאני, סה"כ 500 דונם. הכפר הוקם טרם הכרזת המדינה. הכפר היה חלק קטן מהחצר המערבית של קפין, הנמצאת בתחום הרש"פ כיום. ובתוכנית חלוקת הארץ, חילק הקו-הירוק את אדמות קפין לשני חלקים. בחלקו המערבי נמצא היישוב מייסר כיום. (וגם הקיבוץ הסמוך מצר). הכפר נקרא על שם הנביא מייסרה שהגיע למקום בזמן הנביא מוחמד וביצע את נס המים, לכן המקום ידוע בכמות מי התהום הגדולה שבו. בכפר נמצא קבר עתיק מתקופת העות'מאניים, הקבר מיוחד לאדם קדוש ונחשב לאתר קדוש למוסלמים. עד היום יש בכפר כ 50 בארות מים חלקן עדיין פעילות. הכפר מקבל את המים שלו ממי התהום שמתחת לכפר. בסמוך לו וממזרח הוקם קיבוץ מצר ב 1953 על ידי עולים מארגנטינה שהשתייכו לתנועת השומר הצעיר.

נמשיך עם השביל דרומה הנוטה כעת לכיוון דרום מערב. מתקרבים לצומת מצר וכשמגיעים אליה עוברים מצדה המערבי (3). השביל מתקרב בחזרה לאזור כביש 6 וממשיך דרומה (כזכור הוא מתלכד עם שביל האופניים). סביבנו נוף מטעים ושדות חרושים מלוא העין – כל פיסת אדמה מנוצלת לעיבוד. ממזרח לכביש 6 ממוקם הכפר הגדול בקה אל גרביה שהוא בעצם עיר. ממזרח לה מעבר לגדר ההפרדה מצויה בקה אל שרקיה. שני ישובים אלה אוחדו לאחר מלחמת ששת הימים לאחר שהיו מנותקים משום ששכנו משני עברי הקו הירוק. לראשונה מאז מלחמת ששת הימים הם שוב הופרדו בגלל גדר ההפרדה. בדרכנו נחלוף על פני גשר מעל הכביש. נמשיך דרומה. כשריד להתיישבות קדומה נותרה בשטח באזור בו אנו מטיילים חירבת כוסית (4) . אמנם היא אינה סמוכה לשביל, מצויה כמה מאות מטרים מערבית לו אך כדאי לציין כי בתחילת שנות האלפיים היא נחפרה ונתגלו בה תעלות וכלי מחרס מהתקופה הרומית , קטע של רצפת פסיפס מהתקופה הביזנטית וכן שלושה קברים. סמוך לה ממערב, על דרך רומית קדומה נמצאה באר כוסית שככל הנראה שימשה את הישוב בחרבת כוסית.

אנו מגיעים למחלף באקה-ג'את על כביש 6 והשביל מתעקל מכיוון דרום מערבה וממשיך במקביל לכביש הכניסה מכביש 581 לכביש 6 עד שמגיעים לגשרון (5) .

כאן מסתיים מקטע זה.

 

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

זמן הליכה משוער: כ 6 שעות כולל הפסקות.

דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל

הוראות בטחון למקטע זה:

  •   יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321  

טלפונים לחרום: תיאום שטחי אש פיקוד צפון: 04-6979007,  משטרת חדרה:  04-6327444 ,  משטרת זיכרון יעקב:  04-6299444, מכבי אש 102

אפשרויות חילוץ במסלול:   בסיוע כל רכב לאורך כל המקטע

אפשרויות לינה באזור: ביישובי האזור פרדס חנה כרכור, עין שמר, גן שומרון, תלמי אלעזר ברקאי ומענית.

מקומות שכדאי לבקר בהם באזור

– מוזיאון "החצר הישנה" בקיבוץ עין-שמר, המתאר את תולדות הישוב ותיאור החצר הראשונה שנבנתה בו.

– מסלול קצר בקטע קניוני של נחל נרבתא.

מקומות קדושים: למוסלמים בתוך כפר מייסר