המפה באדיבות OSM
נקודת התחלה: גשר הרכבת הישנה מעל נחל יכון , נ.צ: 695665 / 200628. נקודת סיום: למרגלות גבעת מעמר , צפונית לצומת טירה נ.צ.: 682725 / 795900
אורך המקטע: כ 15 ק”מ. מפת סימון מספר 7: השרון ומערב השומרון.
מקטע זה מתנהל במקביל וסמוך לתוואי כביש 6. הולכים ממערב לכביש עד כ 800 מטר צפונית לצומת טירה ושם נכנסים לשטח בכיוון מזרח. נתחיל לנוע מגשר הרכבת הישנה מעל נחל יכון (1) דרומה במקביל לכביש 5803. כאן עבר לפני קום המדינה נתיב מסילת הרכבת מדרום הארץ לחדרה וחיפה. חלקים נרחבים משני צדי הדרך (מזרח ומערב) מכילים מטעים ירוקים המשתלבים בשטח המישורי בעיקרו. לאחר כ 800 מטרים, הכביש מבצע תפנית מזרחה ואנו נמשיך דרומה עם השביל. נחלוף על פני בית הקברות של בחן ובצמוד לו בית הקברות האתאיסטי (2) של עמק חפר עם המצבות הייחודיות שבו. כמה מאות מטרים מזרחית לכאן מצוי מאגר מי הקולחין של קיבוץ בחן שגם הוא הוזכר במקטע הקודם. מערבית לנו המושב גן יאשיה וממזרח נמצא קיבוץ בחן. מושב גן יאשיה, שהוקם ב 1949 על ידי חיילים משוחררים מהפלמ”ח ועולים מרומניה שעלו על אדמות הכפר קקון שנכבש במלחמת השחרור. האזור כאן מרובה מטעים ושטחים חקלאיים המעובדים על ידי תושבי ישוב זה. בחלק הצפוני שלו, עובר נחל בחן שלעיתים בשנה מרובת משקעים עולה על גדותיו ומציף את השטח בסביבתו כולל את רחובות הישוב. קיבוץ בחן נוסד בשנת 1954 ושמו הקשור לפסוק בספר ישעיהו הוא על שמה של גבעה “משלט 82” , היא תל בחן – מקום מוגבה שהיווה נקודת תצפית על עמק חפר ומישור החוף בכיוון מערב ועל החלק הצפוני של השומרון במזרח. בשטח הקיבוץ עוד לפני הקמתו נמצאו ממצאים ארכאולוגיים שונים המראים כי ההתיישבות כאן החלה עוד בתקופה המקראית הקדומה. רשות העתיקות ערכה כאן חפירות בשלהי שנות הששים של המאה הקודמת. נחשפו 3 קברים מתקופה זו וממצאים שונים שמוצגים כיום במספר מוזיאונים בעולם. בחפירות שנערכו מאוחר יותר התגלו מקווה טהרה, רצפת פסיפס , מבנים וממצאים נוספים. ממצאים רבים מהתקופה הביזנטית התגלו בחפירות שנערכו כאן ב 2007. בשטח הקיבוץ מצוי גם גן הפרחים היפהפה “אוטופיה” שמומלץ לבקר בו.
ממשיכים עם השביל דרומה. לאחר זמן קצר מגיעים לפילבוקס – מבנה עגול טיפוסי של עמדת שמירה בריטית (3) שכמותה הוקמו רבות ברחבי הארץ בעת שלטון המנדט. ייעודה של עמדה זו כאן היה להגן על גשר הרכבת מעל נחל בחן בקו טול כרם אחיטוב חדרה. הגשר ברובו לא שרד ונותרו ממנו כיום עמודי אבן. מתקדמים הלאה וכעת הולכים בקטע שבין גן-יאשיה לבת-חפר. מבט מערבה מראה מפרס של שדות חרושים, מטעים מעובדים ומאגרי מים וישובים ביניהם שהקרובים הם: עולש, בארותיים, בורגתה וחניאל. מבט מזרחה מראה אזור צפוף בהרבה מבחינה אורבנית. מעבר לבת חפר אפשר לראות את אזור שויכה ודרומית לה את העיר טול-כרם. הישוב שויכה המצוי מזרחית לבת חפר כקילומטר וחצי, במקום בו מופיע במפה הציון: “זהרת מסהיל” משמר את שמו של המקום “שכה” המוזכרת בספר שופטים, ספר מלכים ובכתבי ניצבי שלמה המלך. זהו מקום גבוה יחסית , 112 מטר מעל פני הים המאפשר תצפית מרחבית טובה על האזור. על פי מקורות אלה, זיהה פרופסור בנימין מזר את האזור המצוי ממערב כ”עמק חפר” ובהתאם לכך נקראו שמות הישובים באזור. כיום יש כאלה המזהים את העיר המקראית “חפר” בעמק דותן ולכן יתכן שעמק חפר הוא בכלל עמק דותן.
אנו כבר בפאתי הישוב בת-חפר. גדר ההפרדה קרובה ונראית בברור. בהזדמנות אחרת, מומלץ לבקר ב “אמפי של בת חפר” (4) הממוקם בצד השני של כביש 6 בתוך הישוב קרוב מאד לכביש. יש משם תצפית יפה על בת חפר ומערב השומרון וביום של ראות טובה במיוחד אפשר לראות בכיוון מזרח את פסגת הר עיבל הסמוך לשכם. הישוב עצמו די צעיר. הוא הוקם ב 1996 במסגרת עיבוי יישובי קו התפר שהוביל בזמנו אריק שרון שהיה שר השיכון בתחילת שנות התשעים. עוד לפני כן שכן במקום קיבוץ יד חנה סנש שהתפצל מקיבוץ יד חנה אבל הוא התפרק בשנת 1972. כיום הישוב צמוד ממש לגדר ההפרדה המצויה ממזרח לו ולמעשה הקמתה היטיבה אתו משום שלפני כן סבל מפריצות וגניבות של כלי רכב. מערבית לנו קיבוץ יד-חנה. זהו ישוב קהילתי מאז שנת 2005 כשלפני כן היה קיבוץ וזכה לתואר “הקיבוץ הקומוניסטי היחיד” , מאחר וחבריו השתייכו לתנועת מק”י בהנהגת משה סנה. קבוצת החברים שלא הצטרפה לתמיכה פרשה והקימה את יד חנה סנש שהוזכר קודם לכן. שינויים ותמורות בתנועה הקיבוצית כולה גרמו לכך שהישוב עבר למעד של כפר קהילתי.
ממשיכים עם השביל ובטרם חולפים על פני יד חנה עוברים מעל נחל שכם על גבי גשר מתכת הנקרא יב”ש (5) – יד חנה – בת חפר – שכם. נחל שכם, המתחיל את דרכו בין הר עיבל להר גריזים סמוך לשכם הוא אחד משני יובליו העיקריים של נחל אלכסנדר (היובל השני הוא נחל תאנים). אורכו כ 30 ק”מ והוא נשפך לנחל אלכסנדר מערבית לגן יאשיה. בתקופת המנדט הבריטי נסללה לאורך הנחל מסילת הרכבת שהגיעה מסעודיה דרך מסילת השומרון עד טול כרם ומשם המשיכה לתוואי המזרחי שבנו עוד התורכים לפניהם ושהמשיכה עד תעלת סואץ. בחצי השני של המאה הקודמת זוהמו מי הנחל בשפכים רבים ולאחר מאמץ משותף של המועצה האזורית עמק חפר בשיתוף עם עירית טול כרם שוקם הנחל כשמתקן טיהור סמוך לבת חפר מטהר את המים.
מתקרבים למחלף ניצני עוז כשאנו ממש סמוכים לגדר ההפרדה הנמצאת מצדו מזרחי של הכביש. מצידה המזרחי של הגדר העיר טול כרם. הישוב ניצני עוז מצוי מערבית לנו ואנו עוברים סמוך לשטחים הנטועים והחממות שלו. הוא הוקם ב 1951 כהיאחזות נחל והפך לישוב אזרחי ב 1952. בהיותו סמוך מאד לטול כרם ולקו הירוק, סבל עד מלחמת ששת הימים הסתננויות ופגיעות לרוב. מרחוק נבחין ביישובי המשולש טייבה, קלנסואה וטירה. כשאנו מגיעים לנחל תאנים השביל עובר את כביש 6 לצידו המזרחי. במעבר ניתן לזהות את שרידי גשר הרכבת התורכי משנת 1915 מעל נחל תאנים (6) מסילה כאן הייתה חלק מתוואי הרכבת בקטע ראש העין טול כרם חדרה מזרח. השימוש בה הופסק בשנות הששים. הגשר נמצא בין הכביש לגדר ההפרדה וכדאי לצפות ממנו בחורף בעת שטפון בנחל תאנים למים השוצפים. לאחר מעבר כביש 6 השביל ממשיך דרומה ועובר בסמוך למעבר שער אפרים המצוי ממזרח לכביש. זהו מסוף העברת סחורות בין הרשות הפלסטינית וישראל. מעבר זה נקרא על שם הישוב הסמוך הנמצא מהצד המערבי של כביש 6. השביל חוצה את כביש 444 כשמערבית לנו נמצאת קלנסואה. אנו צועדים כעת בקטע שנקרא אזור המשולש, על שם שלושת הכפרים הערבים הגדולים כאן: טייבה, קלנסואה וטירה. ההתיישבות במרחב טייבה קדומה מאד, התגלו בה שירידים להתיישבות כבר מתקופת הברונזה ואחר כך בתקופת הברזל. ממצאים נוספים מעידים כי היה פה ישוב בתקופה הרומאית הביזנטית והממלוכית. מכאן והלאה המקום היה עזוב מאות שנים עד שבאמה ה 17 יושב על ידי שבטים מאזור ערב הסעודית ומצרים. בתקופה העותומאנית הייתה טייבה מרכז אזורי ובימי המנדט השתייכה לנפת טול כרם. בהסכמי שבית הנשק בזמן מלחמת השחרור עברה יחד עם יישובי המשולש האחרים לישראל. בשנת 1990 הוכרזה לעיר.
גם קלנסואה שאנו חולפים ממזרח לה הוכרזה לעיר בשנת 2000. במקום הייתה מצודה צלבנית והיא הגנה על הדרך העוברת בין קיסריה ללוד. בטירה שאותה ניתן לראות מדרום לנו התחולל קרב קשה במלחמת העצמאות במסגרת “מבצע מדינה” ונפלו בו לוחמים רבים.
האזור כולו מלא בשטחים ירוקים מעובדים וכביש 6 חוצה אותם. קצת לפני שנגיע לכניסה הדרומית של טייבה, נעבור על פני גשר בעל קשת קמרונית אחת שעליו עוברת מסילת הרכבת העות’מאנית. כמה מאות מטרים דרומית לכניסה נעבור על גשר גדול יותר בעל שתי קשתות.
(7). מערבית לגשר, נבחין בדרך עפר ההולכת ומתרחקת מתוואי השביל שלנו לכיוון דרום מערב. דרך זו מובילה לאזור בו היה פעם יער מרשים ביותר שנקרא יער השלום. עדיין נמצא שם עץ אלון גדול ומרשים כשריד ליער ההוא. נמשיך דרומה. מזרחית לנו אנו חולפים על פני הגן הלאומי צור נתן הסמוך לישובים צור נתן וצור יצחק. בשטחם נמצאו שרידים עוד מהתקופה הכנענית ולאורך תקופות אחרות. שני ישובים אלה תוכננו על מנת להוות תשובה לרצף הערבי באזור. נמשיך דרומה מאזור הגן הלאומי הזה כמה מאות מטרים. נגיע לגשר בעל 4 קשתות מהתקופה העותומאנית (8) שגם הוא שימש את מסילת הרכבת על מנת לעבור מעל נחל אלכסנדר. סמוך לו נמצא פילבוקס, שהוא מגדל שמירה מתקופת המנדט. כאן פונה השביל שלנו מזרחה, נפרד מנחל אלכסנדר בתוואי צפוני ולאחר כמה מאות מטרים מגיע לכביש 444, למרגלות גבעת מעמר (9) .
כאן מסתיים מקטע זה.
מידע כללי להולכים במקטע זה
אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
זמן הליכה משוער: כ 6 שעות כולל הפסקות.
דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל
הוראות בטחון למקטע זה:
- יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
- יש לשים לב לבורות ובארות באזור המסלול במיוחד
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה) 08-9253321
תאום שטחי אש פיקוד מרכז: 02-5305042
טלפונים חשובים: משטרת נתניה: 09-8864444 , משטרת כפר סבא: 09-7473555, מכבי אש 102
אפשרויות חילוץ במסלול: ניתן לחלץ לאורך כל תוואי המקטע.
אפשרויות לינה באזור: ביישובי האזור – ניצני עוז , בארותיים, שער אפריים.
מקומות שכדאי לבקר בהם באזור
- חצר בארותיים