המפה באדיבות OSM
נקודת התחלה: סמוך למחלף אייל, נ.צ.: 679100 / 196608. נקודת סיום: הכניסה לישוב נירית, נ.צ.: 672295 / 198809
אורך המקטע: כ 10 ק”מ. מפת סימון שבילים מספר 7: השרון ומערב השומרון.
כמו במקטעים הקודמים, השביל עובר בין ישובים בסביבה המאוכלסת בצפיפות והמכילה שרידים היסטוריים רבים בכל המרחב. מתחילים בכניסה המזרחית לקיבוץ איל (1) , בין ישוב זה לבין צור יגאל. השביל בכיוון דרום, לאחר כקילומטר הוא פונה מערבה ועובר צפונית למעבר איל (2) וסמוך לו מעבר זה משמש פועלים פלסטינים והעברת סחורות. השביל מתחיל למעשה כעת להקיף את העיר קלקיליה בין גדר ההפרדה הצמודה אליה לכביש 6 ממערב לה ומצפון מאזור מחלף אייל לדרום עד כביש 55 ואחר כך הוא מתרחק ממנה לבסוף להמשך התוואי. משך בקצה של מחלף אייל , באזור שהשביל פונה דרומה ונצמד לכביש 6 אפשר להבחין בחפירות ארכאולוגיות המתנהלות על ידי רשות העתיקות. כשמדרימים עוד כמה מאות מטרים עוברים סמוך לנבי שמעון זהו הזיהוי המוסלמי לקבר שמעון בן יעקב והוא מכונה על ידם נבי שמון. בפי היהודים הוא נקרא נבי סמעאן. קבר נוסף המיוחס לשמעון מצוי בגליל התחתון ליד בית נטופה. מבנה הקבר הינו מהתקופה הממלוכית ובמשך הדורות הוא היווה נקודת תפילה על דרך הים כמו נקודות רבות אחרות למטרה זו. כיפתו הלבנה נראית למרחק רב. השביל ממשיך דרומה. חולפים על פני ניר אליהו הנמצאת ממערב. קיבוץ זה הוקם ב 1950 על חורבות מוצב צבאי עירקי ונועד לעבות את האזור כתוספת לרמת הכובש ואייל מול קלקיליה ואזור הגבול בסביבה בכלל. עד מלחמת ששת הימים הוא סבל התנכלויות ירי, גניבות וחבלות בציוד אם כי לאחר פעולת תגמול בה פוצצה משטרת קלקיליה הורגשה הקלה במצב הביטחוני. במלחמת ששת הימים הוא הופגז קשות על ידי הירדנים עד שצה”ל כבש את האזור. כעת, משחולפים על פני ניר אליהו, מתחילים לעבור באזור הצר שבין גדר ההפרדה התוחמת את קלקיליה ובין כביש 6. עיר זו השייכת עתה לרשותהפלסטינית ממוקמת בנקודה הקרובה ביותר לחוף הים התיכון – כ 12 ק”מ – מבין כל שאר יישובי הרשות והיוותה עד למלחמת ששת הימים את אזור ה”מאתניים הצרים” של מדינת ישראל והאיום הכרוך בכך מסיבות ביטחוניות. שרידים ארכאולוגיים כגון כלי צור מעידים כי הייתה כאן התיישבות גם בתקופה הפרהיסטורית. בתקופה הרומית הייתה כאן תחנת דרכים בשם קלקאליאה. העיר הייתה תחת כיבוש האימפריה העותומאנית מ 1517 ועד כיבוש ארץ ישראל על ידי בריטניה במהלך מלחמת העולם הראשונה. בשנות השלושים המוקדמות עוד נסעו מתל אביב לחיפה ולצפון הארץ דרך קלקיליה , שכן הכביש הישן מתל אביב לחיפה נסלל רק ב 1936. בתקופת המרד הערבי הגדול היו בעיר ובסביבתה תקריות רבות נגד מכוניות של יהודים ונגד הרכבת שהובילה לטול כרם ולחיפה לא רק אנשים אלא גם תוצרת חקלאית בעיקר פרי הדר. לאחר קום המדינה, נשארה העיר תחת שלטון ירדני וקרבתה לאזורי אוכלוסייה יהודיים נוצלה על ידי גורמי טרור לתקריות רבות וצה”ל ערך בה שלוש פעולות תגמול בתקופה שבין 1956 ועד 1965. במלחמת ששת הימים הפגיזו תותחים מאזור העיר את כפר סבא ותל אביב והעיר נכבשה על ידי צה”ל ביום השני למלחמה. כיום קלקיליה שייכת לרשות הפלסטינית ויש בה רוב מוחלט לחמאס אולם ב 2009 החליט אבו מאזן לפזר את מועצת העיר עקב חובות כבדים ואי ציות להוראות השלטון המקומי של הרשות. את אזור הקצה הדרומי של העיר כמומלץ לעבור מהר ולהתרחק דרומה משום שעוברים בקרבת מספר בריכות מאגרי מי הביוב של קלקיליה ואלפי מנשה. ממשיכים דרומה במקביל לכביש 6, חולפים על פני כביש הגישה לאלפי מנשה והשביל מתחיל להתרחק מאזור הכביש לכיוון מתן וירחיב. הישוב מתן נוסד כתוצאה מיוזמה של משרד השיכון בתחילת שנות ה 90 לאפשר לזוגות צעירים מגרשים לבניית בית במחיר סמלי ויחד עם זאת לעבות את ההתיישבות היהודית לאורך קו התפר וכך הצטרף הישוב ליישובי הסביבה כעוד ישוב יהודי. תוואי גדר ההפרדה עובר מאחוריו כלומר ממזרח לו. באדמות הישוב נמצא קומפלקס של מערות קבורה חצובות בסלע. השביל עובר ממערב לישוב וחוצה את ירחיב. האזור משופע במטעים ובעיבוד חקלאי היכן שמתאפשר. במבט מערבה נראה כל החלק המזרחי של אזור הוד השרון, מעבר לג’לג’וליה וחגור. מדרום לנו, מעבר למחלף חורשים הישוב הבולט הוא כפר קסם ובכיוון מזרח רואים את נירית שבכניסה אליה נסיים את המקטע. ביציאה מהישוב דרומה הולכים קטע קצר במקביל לכביש ונכנסים לתוואי ערוץ נחל קנה (3). מכאן ואילך עד סוף המקטע מתלכד שבילנו עם שביל בסימון כחול. נחל קנה הוא אחד הגדולים שבנחלי השומרון והוא מהווה יובל של הירקון אליו הוא נשפך לאחר זרימתו כל הדרך מאזור הר גריזים. אנו אמנם הולכים בו בקטע קצר יחסית אך ראוי להרחיב עליו שכן יש לאורכו אזורים השווים טיולים נוספים.
מקורותיו העיליים של נחל קנה מנקזים את כל אזור עמק המכמתת שמדרום לשכם ואת החלק הדרומי של גוש הר גריזים. שמו העברי העתיק נשמר גם בערבית – ואדי קאנה. בחלק העליון שלו, ברוב מסלולו ההררי מתחתר הנחל בסלעי הגיר של חבורת יהודה מגיל הקנומן העליון. באזור הזה יש בו גם מספר מעיינות, בריכות וגבי מים אבל בעונה החמה חלקם יבש. באזור המזרחי הסמוך לשערי תקווה נעלמים מחשופי החוור האטומות למים מתחת לשכבות סלעי הגיר, המים שוקעים בחלחול והאפיק חרב. מאז הוקמה העיר עמנואל וגדל הישוב היהודי בקרני שומרון הנחל מזוהם בביוב. הנחל היה תוואי גבול בין שבטי אפרים ומנשה במרכז השומרון ובמערבו. המדרונות היורדים אל הנחל תלולים למדי ויוצרים מצוקים גבוהים אך בחלקם העליון השיפוע מתון והנוף שמעל הנחל נוף שטוח של רמה. המדרונות בנויים בעיקר מגיר קשה , בונה מצוקים , מגיל הקנומן העליון . על פני המדרונות יש מערות רבות , המעידות על פעילות קרסטית חזקה בתוך שכבות הסלעים . הרמות שמעל הערוצים הן חלק מן הגב השטוח של צפון – מערב קמר יהודה , ברום ממוצע של 400 מ’, המשתפל במתינות כלפי מערב וצפון – מערב . בתחום האגן ההררי הזה יש העתקים מעטים בלבד , רובם במערבו , וביתורו של הנוף נובע ממערכת הנחלים המסועפת . המדרונות בנויים בעיקר מגיר קשה , בונה מצוקים , מגיל הקנומן העליון . על פני המדרונות יש מערות רבות , המעידות על פעילות קרסטית חזקה בתוך שכבות הסלעים . הצומח באגן ההררי של נחל קנה עשיר ביותר . יש כאן חורשים ים – תיכוניים מפותחים , שבולטים בהם שני טיפוסים עיקריים . חלקים ניכרים משטחי החורשים מוגנים בשמורת יער – יער אלמעקודיה . השמורה הוקמה עוד בימי המנדט הבריטי , והיא משתרעת סביב עין אלמעקודיה . חברת הצומח הטיפוסית היא חברה של אלון מצוי ושל אלת המסטיק . וזו חלוקת השטח בין שתי החברות השולטות : חורש של אלון ואלה ארצישראלית גדל בעיקר במדרונות ובמצוקים הצפוניים והמערביים ( אלמעקודיה והמדרון המערבי ג’בל א – ד’יב ) . נוסף על מרכיביו העיקריים של החורש גדלים כאן עצים ושיחים גדולים , כגון בר – זית בינוני , אלון התולע , אגס סורי , אשחר ארצישראלי , אלת המסטיק , אשחר רחב – עלים , כליל החרש , קטלב מצוי , חרוב מצוי , עוזרר קוצני וקדה שעירה , ובני שיח נלווים , כגון סירה קוצנית , לוטם שעיר , לוטם מרוני , שלהבית דביקה ויסמין שיתני . כמו כן רבים כאן המטפסים , כגון קיסוסית קוצנית , פואה מצויה , אספרג החרש וזלזלת הקנוקנות . העשבוניים מופיעים בכרים קטנים במקומות החשופים לאור . כיוון שהחורש מוגן למן ימי המנדט הבריטי ועד ימינו , הוא מפותח ואף סבוך למדי , ולעתים קשה למעבר . שרידי חורש דוגמת זה , ובו עצי אלון התולע , מופיעים גם במערב הערוץ , מחוץ לשמורה המוגנת , ברום של כ – 250 מ’. זהו אחד המקומות היחידים בארץ שבהם אלון התולע גדל ברום נמוך כל כך . במפנים הדרומיים והמזרחיים , ברוב שטח הרמה שמעל הנחל , משתרע חרש פרק של חברת חרוב מצוי ושל חברת אלת המסטיק . המינים העיקריים הגדלים כאן , נוסף על החרוב ועל אלת המסטיק , הם אשחר ארצישראלי , קדה שעירה ובר – זית בינוני , וגם אלון מצוי ואלה ארצישראלית . במרבית שטחי חורש הפרק מותר לרעות , ורק באזור אל מעקודיה אסור לרעות גם בחלק מן החורש הפתוח . לאורך אפיק הנחל , במקומות הלחים , מתפתחות חברות צומח של מעיינות ושל גדות נחלים . ליד הברכות הקטנות והגבים גדלים סמר מחיץ , גרגיר הנחלים , כרפס הביצות , שנית מתפתלת , גמא קרח , גמא חום , תלתן הביצות , עבדקן מצוי , כלורה חרוזה , ברוניקת המים ועוד , ואילו בכוכים שנוטפים בהם מים צומחות שערות שולמית וערידת הביצות . פטל קדוש מלווה את ערוץ הזרימה , ועמו שיח – אברהם מצוי. שיח זה מצוי נפוץ יותר בבתי הגדול שבמערב הנחל , שבו תשתית הערוץ מכוסה בחצץ לבן וגס . לאורך חלקו השופע מעיינות של הנחל יש חורבות של כמה יישובים קדומים , מצודות ומצדים . בחלק מן החורבות התיישבו תושבים מדיר אסתיא ומג’נצפוט , והם מקימים כפרי בת ונוטעים פרדסים. האתרים הבולטים ביותר הם : חירבת שחאדה , על הרכס שמדרום לאפיק ( נ”צ 1536.1732 ) , וח’רבת קאנה ( נ”צ 1598.1743 ) , ששטחה כ – 5 דונמים ובה שרידי מבנים , מערות מגורים וים של בית בד גדול . סמוך לחורבות שוכן כפר קטן – ח’לת אלבלע – ויש ריכוז גדול של אירוס ארם – נהריים . במקום המפגש של הנחל עם ואדי אבראהים יש מצד קטן שהשתמר כמעט עד גובה הגג ( נ”צ 1613.1742 ) . זהו אחד המצדים שהגנו על הדרך הקדומה שעברה בוואדי . במפגש היובלים של נחל קנה – ואדי ערעור וואדי א – שמי – למרגלות ג’בל א – ד’יב , יש חורבה גדולה ובה שרידי בתים שהשתמרו בגובה כמה נדבכים , אבנים מסותתות , קירות ומתקנים חקלאיים . מן החורבה עולה שביל לכתף ג’בל א – ד’יב ( נ”ג 386 ) , שיש בו שרידים של מצד הרוס ששמו קצר אלחראמיה ( נ”צ 1623.1738 ) . המצד נבנה מאבנים מסיביות , שחלקן מסותתות היטב . מהן נשתמרו רק פינות של הקיר הצפוני ושל הקיר המערבי . בראש ההר ( נ”ג 446 ) יש שרידים של עוד מצד הרוס , ושמו קצר שכו . שני המצדים הם נקודות תצפית מרהיבות לעבר מערב , אל אפיק נחל קנה.
באזור בו אנו מטיילים בנחל קנה התוואי רחב ויש גם מקומות רבים למנוחה וצל שלפחות אחד מהם כולל שולחנות. מומלץ לנצל מקום זה לעצירה. אנו ננוע עם השביל בתוואי הערוץ כשבשלב מסוים צפונית לגבעת יער חורשים השביל מתעקל ופונה מערבה ועוזב את תוואי הנחל (4) . מטפסים עם השביל לכיוון נירית. ישוב קהילתי זה נוסד ב1981 וקרוי על שם הפרח הידוע. נגיע עד כביש הגישה אליו (5) .
כאן מסתיים מקטע זה.
הנחיות כלליות להולכים במקטע זה
אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
זמן הליכה משוער: כ 6-7 שעות כולל הפסקות.
דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל
הוראות בטחון למקטע זה:
- יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה) 08-9253321
טלפונים לחרום: משטרת כפר סבא 09-7473555 , מכבי אש 102
אפשרויות חילוץ במסלול: ניתן לחלץ לאורך כל תוואי המקטע.
אפשרויות לינה באזור: ביישובי האזור איל, נירית
מקומות שכדאי לבקר בהם באזור
- גן לאומי ירקון