מקטע מספר 39: ממצפה מודיעין ביער בן-שמן לגבעת בן דקר סמוך למודיעין

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

המפה באדיבות OSM

 

נקודת התחלה: מצפה מודיעין ביער בן-שמן, נ.צ:  650765 / 196073 . נקודת סיום: שדרות החשמונאים סמוך לגבעת בן דקר מדרום למודיעין, נ.צ: 642632 / 199737.

אורך המסלול: כ 14 ק”מ. מפת סימון שבילים מספר 9: מבואות ירושלים.

ברובו של קטע זה אנו מטיילים בשולי השפלה הפנימית ולקראת סיומו במעבר ממנה לאזור הרי יהודה. קביעת גבולות השפלה כרוכה בקשיים ויש יותר מדעה אחת בנושא בעיקר ביחס לגבול הצפוני והדרומי. גבולה המזרחי לעומת זאת די חד – למרגלות הכפיפה המערבית הברורה של האנטיקלינה(קמר) של הרי יהודה הגורמת להפרש גבהים ניכר: מגובה של כ 900 מטר בהר חברון לגובה של כ 450 מטר באזור בית גוברין, ומגובה של כ 800 מטר באזור הר בית אל לגובה של כ 250 מטר באזור לטרון. כפיפה משמעותית זו יוצרת מערכת של עמקי אורך צרים – עמקי תלם – בין השפלה וההר. גבול זה נמצא במתאם להשתנות תפוצת סלעי המשקע: מסלעי הקירטון של השפלה המעבר אל סלעי הגיר הקשים והדולומיטים של הרי יהודה. מבין שלוש יחידות המשנה המחלקות את השפלה אנו מטיילים ביחידה הצפונית שכללית נמצאת בין נחל שילה לנחל שורק ומשתרעת במתינות יחסית מול ההתרוממות החריפה של הר בית-אל. זוהי רצועה שטוחה יחסית בה הרום הממוצע מגיע עד 250 מטר מעל פני הים. השלוחות הן מאורכות בעלות שיפוע מתון ושיאים שטוחים יחסית, עמקי הנחלים רדודים יחסית ורחבים. הנוף בשתי המדרגות בשפלה, הן הגבוהה והן הנמוכה בה אנו מטיילים עוצב כתוצאה מסדרת הצפות ימיות במיוקן (25 – 5 מליון שנה טרם זמננו). במהלך ההצפות האלה, הייתה השפלה הגבוהה קו החוף והשפלה הנמוכה הייתה אז טבלת הגידוד של ים זה. לגבולה המזרחי של השפלה – המעבר מן ההר לשפלה – אופיינית סדרת עמקי נחלים שכיוונם צפון – דרום וביניהם מפרידים אוכפים נמוכים . סדרת עמקי נחלים אלה נקראת עמקי תלם , והם נוצרו בשל התנאים הטופוגרפיים והליתולוגיים האופייניים לאזור גבולה המזרחי של השפלה . הגבול בין המסלע של ההר במזרח ( גיר קשה ודולומיט ) לבין זה של השפלה במערב ( קרטון ונרי ) הוא קו חולשה אופייני , שתהליכי הסחיפה בו מואצים ומוגברים בשל התאוצה הרבה של המים הזורמים במדרון , על מתלול הכפיפה המערבי העז של הרי יהודה . בבסיס המדרון ולאורך קווי החולשה התרחבו עמקי תלם אלה ויצרו ארבעה עמקים רחבים , שבהם הצטברו כמויות גדולות של אדמות סחף פוריות מן ההרים : עמק אילון , עמק נחל שורק , עמק האלה ועמק תרקומיה . פוריות העמקים ונוחות המעבר בהם תרמו להתפתחותם למן ימי קדם כמרכזי יישוב וכצמתים חשובים בנוף הגבעי שבין מישור החוף לבין ההרים: הכביש הראשי לירושלים חוצה את עמק אילון, מסילת הברזל מן החוף להר עולה בנחל שורק, הדרך מפלשת לכיוון ירושלים עולה בעמק האלה והמעבר החשוב ממישור החוף הדרומי ואזור בית גוברין לכיוון חברון עולה בעמק תרקומיה. דרכי אורך חשובות בכיוון צפון – דרום , המוליכות משער הגיא , דרך בית שמש , עזקה , מראשה , לכיש , תל עיטון ולהב , עוברות בקווי עמקי התלם ועל האוכפים הנמוכים שביניהם , ואף הן תרמו להתפתחותו של מערך היישובים בשפלה . למבנה המבותר של השפלה נודעת חשיבות רבה בכך שהוא מאפשר את קיומן של דרכי רוחב בין השפלה למישור החוף . דרכים אלו עוברות בעמקי הנחלים הרבים שכיוונם מזרח – מערב .
נתחיל ללכת ביער בן שמן ממצפה מודיעין (1) עם השביל שלוקח אותנו קטע קצר לכיוון דרום מזרח. על יער זה סופר במקטע הקודם וניתן כאן תזכורת. ב 1907 רכשה קק”ל ונטעה בו זיתים ובעקבות כך אף הוקם כאן ב 1915 מפעל לייצור שמן זית אך לאחר שהוא עלה באש ובתוספת נזקי מלחמת העולם הראשונה וגם מכות של גלי ארבה הושמד חלק ניכר מהעצים. מאז נטעה כאן קק”ל עצי ברוש, אורן ואקליפטוס ועודדה גם התיישבות בתחום היער וכך נוסד ב 1923 המושב בן-שמן והוקם ב 1927 כפר הנוער שפעיל עד היום. באמצע המאה הקודמת הוגבר מאמץ הייעור ונפרצו דרכים חדשות ולאחר מלחמת ששת הימים הוקמו בתחומי היער או בשוליו ישובים חדשים כמו כפר רות, שילת, נילי, מתתיהו, מכבי–רעות והעיר מודיעין. בשולי היער הוקמה שמורה בוטנית – נאות קדומים – ושווה להקדיש לה ביקור נפרד במועד אחר. מלבד מתקני ישיבה וסיגנלי אופניים היער מכיל גם נקודות ענין שונות שהשביל שלנו עובר בחלקן.  בתחילת ההליכה אנו עוברים קרוב לאמפיתאטרון שממוקם שם. לאחר כמה מאות מטרים השביל פונה לכיוון דרום מערב ובטרם יגיע חזרה לכביש הכניסה ליער, נבחין ב”פגודה” – ביתן ידידות ישראל-תאילנד (2) . זהו מבנה פתוח בעל גג משופע, המעוטר בסמלים המקודשים למסורת התאילנדית. הביתן נבנה ב-1998 לציון 50 שנות לעצמאות ישראל ו-500 שנה לעלייתו של המלך התאילנדי בּוּמִיבּוֹל אָדוּלְיָאדִי (רָאמָה ה-9) על כס המלוכה והוענק כשי מהעם התאילנדי לעם ישראל כאות לידידות בין שני העמים. המבנה מוקף גדר וניתן לצפות בו מבחוץ (הכניסה לקבוצות בתיאום מראש). משהתחברנו לדרך הסלולה, נלך כעת קטע מסוים המסומן גם בסימון שבילים ירוק. השביל פונה מערבה ואחר כך יורד דרומה בין שתי שלוחות מתונות לנחל גמזו (3) . נחל זה מתחיל בבקעת הנזירים ממערב למצפה מודיעין והוא אחד מיובליו של נחל איילון. שמו נגזר משם העיר גמזו מימי בית שני מדרום ובסמוך לאפיק הנחל. בערוץ הנחל מגיע מכיוון מערב שביל בסימון שחור. במפגש שבילים זה מסתיים הקטע בסימון ירוק אתו התלכד שבילנו וכעת נעלה מנחל גמזו באופן מתון  כשהשביל שלנו מתלכד כעת עם שביל בסימון אדום תחילה לכיוון דרום מזרח ואחר כך דרומה לשיפולי תל גמזו (4)   ומשם פונה מזרחה ומתרחק מהתל. מושב גמזו שנוסד ב 1950 קיבל את שמו של הישוב הקדום. מהתל יש תצפית נהדרת לכיוון מישור החוף. על התל היה הישוב הקדום הנמנה בתנ”ך עם ערי השפלה המרכזיות. לבוחרים לעלות על התל כדאי לשים לב שבשטחו יש בורות רבים ושוחות שנותרו מימי מלחמת השחרור וכדאי לשוטט בו בזהירות. במבצע “דני” במלחמת השחרור, לאחר ההפוגה הראשונה לשחרור אזור לוד רמלה לטרון ורמאללה לתל זה הייתה חשיבות אסטרטגית גדולה וניתן לראות זאת בשוחות ובעמדות ההגנה מבטון שנותרו בו.

לאחר הפנייה מזרחה השביל מתלכד עם שביל ישראל לאחר כמה מאות מטרים ואתו יחד פונה דרומה. כקילומטר וחצי נוסף של ירידה מתונה יביאו אותנו לערוץ נחל ולקטע בו מתלכד שבילנו עם שביל בסימון ירוק. כ 400 מטרים נוספים לכיוון דרום, יפנה השביל שלנו לכיוון דרום מזרח כשהוא יתלכד כעת עם שביל בסימון אדום. כמה מאות מטרים לאחר מכן יפנה השביל דרומה ויגיע בהמשך לקרבת שביל ישראל כשהוא מטפס על גבעה עליה מצויים שרידי חורבת רגב. חורבת זו ממוקמת בפסגת גבעה המתנשאת לגובה של כ- 200 מטר ומאפשרת תצפית מיוחדת, יפה ומפתיעה ל- 360 מעלות.  היא אתר עתיקות בפסגת הגבעה ועל מדרונותיה ניתן להבחין בשרידי מבנים ובמספר בורות מים פתוחים. על חלק מפסגת הגבעה נמצא מטע זיתים מוקף גדר בו משובצות אבנים שמקורן במבני החורבה. קבוצת עצי-הזית בולטת מאוד על קו-הרקיע של הגבעה ומסייעת לזהות את חורבת רגב מרחוק,  עליה נמצאו שרידי עיבוד חקלאי קדום. היא מחוברת טופוגרפית ממערב אל גבעת חרובה המצויה ממזרח לה במלחמת העצמאות נכבש כפר חרובה במסגרת אירועי היום הראשון של מבצע דני, ה-10 ביולי 1948, כאשר כוחות חטיבת יפתח נעים מסביבת נען אל עבר עינאבה ומשם המשיך עיקר הכוח אל עבר ג’מזו. כוח קטן נשלח מעינאבה אל עבר חרובה והשתלט על המקום. באזור חורבת רגב וגבעת חרובה וביניהן ניתן למצוא שרידי גתות, ובורות מים שישמשו את המתיישבים באזור. השביל ממשיך דרומה וחוצה את ערוץ נחל דניאל. בהמשך הוא פונה מזרחה ולאחר כמה מאות מטרים שוב דרומה. הולכים אתו עד שהוא מתחבר לשביל שאינו מסומן שכיוונו מזרח מערב. זוהי צומת טי. נפנה מזרחה , לאחר כ 300 מטרים השביל יתלכד לזמן קצרצר עם שביל בסימון כחול. מכאן, הוא מטפס כעת על אוכף מתון ויורד לכיוון ערוץ נחל ענבה (5) נחל זה שגם הוא יובל של נחל איילון ומתחיל באזור מודיעין. בשנים האחרונות הוקם במעלה הנחל באזור עיר זו פרק ענבה לטובת תושבי האזור.  ההליכה בערוץ הרחב נעימה ואנו מתקדמים לכיוון מזרח שהוא גם כיוונם של מודיעין – מכבים – רעות.  בטרם נגיע לכביש 431 נעבור בשיפולי גבעה (נקודת גובה 202) עליה ממוקמים שרידי חורבת אבידן שבו זוהו שרידים מתקופת הברזל. השביל הופך לסלול ואנו חוצים את כביש 431 במעבר מתחתיו (6) העיר מודיעין שממזרח לנו מצויה באזור בו שכן כפרם של מתתיהו הכהן וחמשת בניו. המילה מודיעין באה למעשה ממודיעים. בתקופת הסנהדרין היו חבריה מפיצים (מודיעים) מתי חל ראש חודש וזה המקור. מודיעים הייתה עיר בשפלת יהודה מזרחית ללוד ושמה לא הוזכר במקורות היהודיים עד זמן החשמונאים בתקופת בית שני.

ננוע עתה עם השביל כקילומטר וחצי לצד כביש המתחבר לשדרות החשמונאים במבואות הדרומיים של מודיעין. הגבעות באזור זה יותר גבוהות במקצת מתא השטח הקודם. בכל הגבעות סביב פזורים שרידים של חורבות רבות המעידים על התיישבות מסיבית בעבר. כשמסתיים הקטע לאורך הכביש אנו מהלכים באוכף שבין שתי גבעות שעליהן שרידים כאלה. ממערב לנו, על נקודת גובה 256 מצוי קבר שייך שנוואני מחילת מסתור ובור מים. דרומה ממנו מצויים שרידיה של חורבת שנה שסביבה התגלו ממצאים מתקופות שונות כגון שרידי כנסיה ביזנטית ומערות מסתור מתקופת מרד בר-כוכבא. בסוף המאה ה 16 היה במקום כפר של כמה עשרות אנשים שניטש ובתחילת המאה העשרים שוב יושב. במלחמת השחרור מנה הכפר למעלה מ 200 איש והוא ניטש בעקבות מבצע דני. על הגבעה ממזרח, מצויה חירבת שר המכילים שרידים של כנסייה ביזנטית, בורות מים, גתות ומערת קולומבריום. השביל מוביל אותנו לצדו השני של האוכף דרומה ומתחבר לדרך המגיעה מהקיבוץ הדתי שעלבים, (7) שהוקם ב 1951 על אדמות הכפר הערבי סלבית. הישוב הקדום מוזכר כמה פעמים בתנ”ך. כעת פונה השביל מזרחה והולך בשיפולי גבעת בן דקר. איש זה היה נציבו של שלמה המלך ששלט באזור זה. לאחר כ 500 מטר נגיע לנקודת הסיום הנמצא על חיבור השביל עם שדרות החשמונאים (8) כשמגיעים ממודיעין.

כאן מסתיים מקטע זה.

 

הנחיות כלליות להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  • במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

זמן הליכה משוער: כ 8-7 שעות כולל הפסקות.

דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל

הוראות בטחון למקטע זה:

  • יש להיזהר במקומות בהם חוצים כביש או הולכים במקביל אליו
  • אין להיכנס למערות או בורות באזור.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321  

טלפונים לחרום:   משטרת ראש העין: 03-9004444   מכבי אש 102, משטרת ראשון לציון: 039609444

אפשרויות חילוץ במסלול:   לאורך כל הקטע רק עם רכב בעל הנעה קדמית.

אפשרויות לינה באזור:  בכל מקום באזור השרון והמרכז

מקומות שכדאי לבקר בהם באזור

  • יער בן שמן – פארק הקופים.
  • תל שעלבים (בישוב שעלבים).

מקומות קדושים באזור: שייך שנוואני.