מקטע מספר 4: מצומת חורשת טל לעין השומר

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

מצומת חורשת טל לכניסה לנחל משגב

 

נקודת ההתחלה:  צומת חורשת טל, נ.צ. 259161 / 791965  נקודת הסיום:  הכניסה לנחל משגב

סמוך (מערבית) לכביש 90 נ.צ:  795900 / 253525

מפה מספר 1 – החרמון, רמת הגולן ואצבע הגליל. אורך המקטע: כ 12 ק"מ, מסלול מישורי.

קטע זה חוצה את עמק החולה בין ישובים ומקורות מים. הוא עובר בסמיכות לבניאס, לנחל דן, לנחל שניר (החצבני), לחורשת טל, לנחל מעכה, לנחל עיון ולישובים הגושרים, שאר ישוב, מעין ברוך, בית הילל, כפר יובל וכפר גלעדי.  הישובים לאורך השביל כמו גם אלה המצויים דרומית לנו (שאינם בתוואי השביל) ובמיוחד בחלק המזרחי של עמק החולה הוטרדו קשות מהצבא הסורי עד מלחמת ששת הימים. מאז שוחררה הרמה, האזור פורח ומהווה מוקד תיירות עיקרי לנופשים בצפון הגליל המזרחי כל השנה ובמיוחד באביב ובקיץ. יש במקטע זה מקומות רבים בהם להפסקות ואפשרויות לטבילה במים  במידה והטיול מתקיים בעונה מתאימה.

אנו נעים בצפון עמק החולה. עמק זה הוא הצפוני ביחידות הנוף של בקע הירדן בתחומי ישראל והיחיד הנמצא מעל פני הים. אורכו כ 25 ק"מ ורוחבו עד 8 ק"מ. נוהגים להבחין ב 4 יחידות מורפולוגיות המתארות את העמק מבחינה נופית ואנו נציין כאן שתיים מהן הרלוונטיות לצפון העמק, האזור בו אנו מטיילים. היחידה הצפונית ביותר היא סידרה של מדרגות טופוגרפיות מפולסות היורדות מגובה של כ 400 מטר לגובה של כ 100 מטר. אלה הן מדרגות תל חי ויובל, מדרגת מעין-ברוך ומדרגת דן-הגושרים. באזור זה חתורים מקורות הירדן העליון – נחל עיון ונחל שניר לעומק רב. היחידה השנייה בסדר זה מורכבת ממישור החולה הצפוני מאזור דן-הגושרים בגובה של כ 100 מטר ועד לגבול הביצות וימת החולה לשעבר בגובה של כ 70 מטר. מישור זה בו שוכנים בית הילל, שדה נחמיה, עמיר, כפר-בלום ונאות מרדכי הוא ליבו החקלאי של עמק החולה בהיותו מנוקז וללא ביצות תקופה ארוכה. את שתי היחידות הבאות נזכיר באחד הקטעים הבאים בהם נחצה את העמק שוב דרומית לכאן. עמק החולה שייך כמובן לבקע שנוצר כתוצאה מהשבר הסורי אפריקאי.

עמק החולה היה מיושב מראשית תולדות האנושות . כבר בתקופת האבן נמשך האדם אל העמק בשל שפע המים ובעלי החיים . ממצאים חשובים במיוחד מתקופת האבן הקדומה נתגלו ליד גשר בנות יעקב . בשכבה התחתונה של האתר נמצאו עצמות של פיל קדום ובעלי חיים אחרים . שרידי ישובים קדומים נתגלו גם במעין ברוך ( פליאוליתי , ועל מדרונות הבזלת שבמזרח בשחר ההיסטוריה הייתה חשיבותו של העמק במיקומו לאורך נתיב השיירות הבינלאומי . "דרך הים" עברה בשוליו המערביים , וממנה הסתעפו נתיבים שקישרו את דמשק לים התיכון . נתיבים אלה נאלצו לעקוף את הביצות מצפון ומדרום . הנקודה היחידה שבה אפשר היה לחצות את הירדן הייתה בגשר בנות יעקב דהיום . ואמנם שתי הערים העתיקות החשובות ביותר בעמק שכנו לאורך נתיבים אלה : דן בצפון וחצור בדרום . בתקופה ההלניסטית-רומית מרכז הישוב היה בצפון מזרחו של העמק , בתל אנפה ובבניאס . אז גם כונה לראשונה האזור בפי היוונים בשם "חולתא . " בתקופה הערבית הקדומה התחילו לגדל בצפון העמק כותנה וקנה סוכר . באותו זמן החלה להתפשט הקדחת והישוב הצטמצם בהדרגה . בימי הצלבנים הפך העמק לאזור ספר בין נוצרים למוסלמים . הצלבנים זיהו בטעות את החולה כ "מי מרום " ,זיהוי שנשתרש מאות בשנים . בימי השלטון הממלוכי ובעיקר העות'מאני הוזנח העמק , שהיה מרוחק יחסית , והפך לשטח של ביצות וקדחת . קיימת סברה שהקמת גשר בנות יעקב בידי ביברס , על אומנותיו המגושמות הקשו על זרימת מי הירדן וסייעו להתפשטות הביצות . מאז ועד לזמן החדש העמק לא היה מיושב במשך 500 שנה . רק באמצע המאה ה19- חודש הישוב בעמק החולה – תחילה על-ידי שבטי הע'וורנה – ערב רב של עריקים מהצבא המצרי , עבדים בורחים ופורעי חוק שברחו מכפריהם . עיקר פרנסתם הייתה מבוססת על גידול תואיס ( ג'אמוסים ) ועל מכירת מחצלות מקנה סוף . הם החזיקו מעמד עד למלחמת העצמאות . עם חידוש המפעל הציוני נוסדו בעמק החולה אחדים מן הישובים הראשונים : יסוד המעלה 1 ( 1883 ) מטולה ( 1884 ) משמר הירדן ( 1890 ) מחניים  ( 1898 ) בשל הקדחת והסביבה העוינת , התפתחותם הייתה איטית ורצופת קשיים . מחניים אף נעזבה לחלוטין ב 1908- המצב השתפר רק לאחר מלחמת העולם הראשונה , עם ייסוד כפר גלעדי , תל חי ואילת השחר , וביתר שאת לאחר מאורעות 1936-39 ומדיניות הספר הלבן , שבעקבותיהם נוסדו בעמק עד להכרזת המדינה , 12 ישובים – רובם קיבוצים . בשל סכנת הקדחת הוקמו תחילה הישובים בשוליים הדרומיים והצפוניים-מערביים הגבוהים יותר בעמק.
הישובים באזור שבו עובר מקטע זה הוקמו במאה הקודמת בהדרגה. כפר גלעדי נוסד ב 19166. ראשוני חלוציה היו חברי אגודת השומר שנוסד כמה שנים קודם לכן. המתיישבים כאן רצו לקבוע עובדות בשטח במקום קרוב לגבול ונאחזו בקרקע ובמקביל הקימו חווה חקלאית בתל חי. מאורעות תל חי גרמו לנטישה זמנית של כפר גלעדי אך המתיישבים חזרו לשם לאחר מכן. הקיבוצים דן ודפנה והמושב בית הילל הוקמו כחלק מחומה ומגדל ב 1939 , אחריהם ב 1940 הוקם שאר ישוב ולאחר מכן סמוך לקום המדינה הישובים מעין ברוך והגושרים. השנים שלפני קום המדינה היו גם השנים בהם נאבקו עם הערבים במאורעות שונים ולאחר מכן כאמור הוטרדו קשות מצד הצבא הסורי עד שבא השקט במלחמת ששת הימים.

מצומת חורשת טל (1) ננוע מערבה במקביל לכביש 99 עד הפנייה למעיין ברוך. בקטע זה עוברים ליד חירבת חוצא'ץ (2) שנותרה כשריד להתיישבותיות קדומות כולל בתקופה הרומית ביזנטית ובימי הביניים. כמו כן עוברים מעל נחל שניר ובפניה למעין ברוך יש נקודת קיאקים למי שמעונין בכך לאחר הטיול או בהזדמנות אחרת. מעיין ברוך הוקם ב 1947 כחצי שנה לפני מלחמת השחרור, על ידי שלוש קבוצות עולים שנפגשו בהכשרה חקלאית בכפר גלעדי. השביל מוביל אותנו ישר לכיוון מעין ברוך במקביל לכביש. סמוך לישוב ממש מצדו הדרומי השביל פונה מערבה כדי להקיף את הישוב. סמוך מאד לנקודת הפנייה הזו מצוי מוזיאון האדם הקדמון (3) למי שרוצה לבצע הפסקה בטיול לצורך סיור במוזיאון זה. השביל ממשיך מערבה ומקיף את כפר יובל ממערב  (4) מושב זה שחלק מתושביו עדיין עוסק בחקלאות, הוקם תחילה ב 1952 על ידי פליטי ירושלים העתיקה ממלחמת השחרור ממוצא כורדי אך עקב קשיים ננטש על ידי מרבית תושביו בתחילת שנות הששים. במקומם, התיישבו בו עולים מקוצ'ין שבהודו שנאחזו בקרקע ובססו את המקום. ישוב שליו זה, נקלע בעל כורחו לתקרית חמורה ביוני 1975 בעת שמחבלים פרצו לאחד מבתיו ולקחו בני ערובה. היה זה ביתו של לוחם סיירת גולני לשעבר, יעקב מרדכי שכבר היה באותה עת בדרכו לעבודה. הוא חזר מיד למושב, שולב בכח הפורץ וגילה אומץ לב נדיר כשלא נרתע מאש המחבלים. לאחר שחיסל שניים מהם נהרג מהאש שנורתה עליו על ידי שני האחרים אך פעולתו סללה את הדרך לחיילי הכח שמאחוריו והם חיסלו את המחבלים הנותרים. יעקב קיבל את עיטור העוז על פעולתו בקרב. תיאור מלא של מה שהתרחש באירוע זה אפשר לקרוא בפרק המורשת.

כשמגיעים לכביש הכניסה לכפר יובל, פונים שמאלה (מערבה) ועד מהרה מגיעים לגשר תורכי (5) המצוי מעל נחל עיון. אפשר לעצור כאן ולרדת לנחל להפסקה, זהו מקום רגוע ויפה. יש כאן זרימה מעולה והמים קרים למדי- מתאים במיוחד לקיץ. בכלל, כדאי לסטות מעט מהשביל ולרדת לנחל, להלך בו קצת דרומה או צפונה ולהתרשם. השביל ממשיך מכאן לאורך כביש הכניסה עד לכביש 90. נפנה כאן דרומה. השביל המתלכד כאן עם שביל ישראל ייקח אותנו לחצר תל חי (6), פסל האריה השואג ומצבת טרומפלדור לזכר הקרב שנערך כאן במרץ 1920 ובו נהרגו 8 איש שהגנו על המקום. לאחר הביקור שם והתזכורת ההיסטורית שנקבל במקום נמשיך עם השביל שלנו הממשיך כעת לכיוון מערב ומתקרב אל הכביש שמדרום לכפר גלעדי. לאחר חציית כביש זה, השביל פונה צפונה לאורך הכביש המקיף את הקיבוץ ממערב. כמה מאות מטרים אחר כך השביל פונה היישר מערבה, מגיע לאזור המחצבה של כפר גלעדי  ופונה צפונה. בעת ההליכה צפונה ניתן דעתנו על רכס ההרים ממערב לנו המהווה את אצבע הגליל. זהו רכס רמים שבו עובר שביל גולני באחד המקטעים הבאים. מבט לאחור (דרומה) יגלה את קריית שמונה וברקע את עמק החולה. אפשר לראות במזרח את רכסי החרמון והר דב וצפונה לנו את מטולה ובהמשך ומזרחית לה את יישובי דרום לבנון בגזרה הקרובה. כ 400 מטרים לאחר הפנייה צפונה נעבור בסמוך לחרבת ניחא המצוי מערבית לשביל. במקום התגלו ממצאים מהתקופה הרומית והביזנטית. בסביבת החרבה אפשר למצוא בחורף פרחי צבעוני בפריחה מרהיבה. השביל צפונה ומגיע למפגש עם כביש 90. כאן נמשיך אתו אך לא ממש צמוד לכביש אלא מעט מערבית לו. כ 300 מטר לאחר הצומת עם כביש זה מצוי מעין עין השומר (7)  מצדו השני של הכביש. קשה למצוא אותו בסבך שיחי הפטל המקיפים את השטח אך את הרטיבות ניתן לראות בסביבתו. משם נמשיך עוד כ 700 מטר צפונה במקביל לכביש עד שנגיע לרחבה אליה מגיע שביל ממערב מכיוון נחל משגב (8).

כאן מגיע מקטע זה לסיומו.

 מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

 

זמן הליכה משוער:  

כ 6 – 7 שעות לא כולל הפסקות ו / או טבילה במים.

דרגת הקושי

תלויה בכושרו האישי של כל מטייל.

הוראות ביטחון למסלול זה:

  • ההליכה בחלקים לא מבוטלים במקטע זה היא לצד הכביש. יש ללכת בזהירות שוליים

         ולהימנע מחצייה מלבד במקומות שהשביל מכתיב.

  • במקרה של טבילה במקורות מים יש לשים לב היטב אם הדבר אפשרי.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   

טלפונים חרום:  מיתא"ם פיקוד צפון:  04-6979007, משטרת קריית שמונה:  04-6809444 , מד"א 101, מכבי אש 102.

אפשרויות חילוץ במסלול:

אפשריות לאורכו של כל המקטע

אפשרויות לינה באזור:

רבות ומגוונות. מבחר של חניוני קמפינג ביישובי האזור שהוזכרו קודם וגם בחורשת טל.

מלונות בהגושרים ובקרית שמונה, צימרים בכל יישובי האזור.

אתרים ששווים ביקור באזור:

בעיקר מקורות המים שניתן גם לטבול בהם אם בעונה המתאימה. למשל שמורת נחל שניר,

פינות שונות בנחל שלא בשמורה בתשלום, שמורת נחל עיון, שמורת נחל דן, מוזיאון

בית אוסישקין בקיבוץ דן, ועוד. ראויים לציון מיוחד הם האנדרטה לנופלים באסון המסוקים

לא רחוק מהכניסה לקיבוץ שאר ישוב מכביש 918 וחצר תל חי שבה אזכור לקרב המפורסם

שבו נפל טרומפלדור. שני אלה מצויים קרוב לשני קצוות המסלול מה שמקל לשלב אותם בטיול.

מקומות קדושים באזור:

נבי הודה – מקום המקודש לדרוזים. על פי אמונתם נקבר שם יהודה בן יעקב.