מקטע מספר 40: מגבעת בן-דקר (ליד מודיעין) לאזור שער הגיא

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

המפה באדיבות OSM

 

נקודת התחלה: שדרות החשמונאים מדרום למודיעין סמוך לגבעת בן-דקר, נ.צ.:  642632 / 199737. נקודת סיום: מפגש עם שביל בסימון אדום (שביל השיירות), סמוך לשער הגיא ,  נ.צ: 636146  / 202562

אורך המקטע כ 14 ק”מ. מפת סימון שבילים מספר 9: מבואות ירושלים.

במקטע זה המתחיל בגבעות שמדרום למודיעין, אנו מטיילים בשולי שפלת יהודה, ממש לפני המעבר לשיפולי הרי יהודה. הגובה הממוצע באזור זה גבוה במקצת מתא השטח שממערב, היכן שהשביל עובר במקטע הקודם. זהו אזור עשיר בשרידים ארכאולוגים של אלפי שנות אדם ומאוים כיום על ידי תכניות הפיתוח של העיר מודיעין. האזור כולו היה דומיננטי מאד מבחינה היסטורית ואנו יודעים עליו החל מהזמן שיהושוע כבש את הארץ ומאוחר יותר מימי החשמונאים ובתקופה הרומית. השרידים שנמצאו בשטח הם בעיקר של מתקנים חקלאיים כגון טרסות עליהם גודלו כרמים של ענבים וזיתים או בוסתנים של רימונים ותאנים, גתות בהם הפכו את הענבים למיץ מתוק לפני אחסונו לצורך ייצור היין, שרידים של בתי בד וגם של בתי כנסת או בתי מרחץ רומיים ודרכים רומיות. אם הטיול כאן הוא בחורף או באביב לפני שמזג האוויר מתחמם, אפשר יהיה ליהנות מכרים של אחו בו גדל בעיקר עשב טרי ופורחים פרחים המאפיינים צמחית בתה או פרחים עונתיים. עצים נראים בשטח אך בקטע הזה הם אינם מהווים את מרכז הנוף. כאשר משקיפים מהגבעות שבמקטע השביל, אפשר לראות נוף חקלאי רחב ידיים הכולל שדות וגידולים מסורתיים כמו כרמים ובנוסף גם גידולים חדשים כמו פסיפלורות המטפסות על שורות של גדרות.

מנקודת ההתחלה (1) , בדרך החשמונאים נעלה עם השביל במתינות, תחילה לכיוון דרום מזרח. על כיפה 642 שאליה טיפסנו  נעבור ליד בור רבוע חצוב. מכאן, השביל משנה כיוון לצפון מזרח ואנו נרד מעט . לאחר כ 700 מטר נגיע לחורשה קטנה (2)  בין הגבעות צמודה לשביל מצפון אשר הממצאים בה מספרים על העבר הצה”לי שלה. באזור זה וצפונה מכאן (מודיעין עוד לא הייתה קיימת) היה בשנות הששים שטח אימונים ומשטחי הבטון שנראים כמו חלק ממטווחים, הפחונים החלודים והאקליפטוסים הבריטיים הם עדות אילמת לכך. כיום החורשה מגודרת והיא חלק משטח המרעה של שעלבים. מטרים ספורים אחרי החורשה מצד דרום של השביל קיימת עוד עדות: מצבת זיכרון לשני חיילים שנהרגו כאן בתאונה בה התפוצץ פגז מרגמה.

השביל פונה דרומה אך רגע לפני שהוא מטפס על נקודת גובה 243 נספר כי כ 250 מטר על הגבעה מצפון ממוקמים שרידי חורבת קנובה. לצד החורבה ישנו עץ אורן נמוך הנראה עתיק לפי רוחב הגזע שלו וכמה עצי ברוש סביבו. החורבה כוללת שרידים של מבנה, חצר מלבנית ובורות מים פתוחים שיש להיזהר שלא ליפול לתוכם. הבורות מתקופת החשמונאים תוכננו כך שיהיה ניתן לאגור באמצעותם כמות גדולה ככל האפשר של מים. הם נבנו במקומות גבוהים כדי שאדמה וסחף לא יסתמו את הבור וגם אטמו אותם בטיח כדי שמים לא יחלחלו דרך שכבות הסלע שמתחת. הנוף הנשקף מחורבת קנובה הוא נפלא וכולל את עמק איילון ואת הרי יהודה שמאחוריו. לאורך גבעה זו לכיוון מזרח ובגבעה שממזרח לה פזורים שרידים רבים כמו חורבת בארית, חורבת עג’נגול והמון בורות מים. אנו נמשיך עם השביל ששוב משנה כיוון ונעבור עם הגשרון שנמצא (3) שם דרומה לעבר הערוץ. שבילנו מתלכד כאן עם שביל בסימון כחול. ממשיכים אתו דרומה ועוברים מתחת לחורבת ברדה. על הגבעה ממערב שנמצאו בה שרידי קירות בורות מים החל מהתקופה הפרסית, דרך ההלניסטית הרומית והביזנטית. על הגבעה ממזרח מצויות מצבות המציינות את קברו של שיח סולימן וגם כאן נמצאו ממצאים מהתקופה הפרסית אבל גם בתקופה העותומאנית ישבו במקום זה. עוד קצת דרומה ואנו חוצים את נחל איילון. נחל זה הוא הדרומי ביובלי הירקון. ככל הנראה, בתקופות היסטוריות קדומות, היה נחל זה עצמאי ונשפך לים בחלקו הצפוני של מפרץ יפו. התוואי המוכר לנו, המתעקל צפונה ונשפך אל הירקון הוא תוואי צעיר יחסית שנוצר ככל הנראה בגלל נדידת החולות. אורכו של נחל זה הוא כ-60 ק”מ, כאשר חלקים מתוואי הנחל יושרו או הוסטו כתוצאה מעבודות עפר, בעיקר באזור נמל התעופה בן-גוריון, למרגלות תל חיריה ובנתיבי איילון (בהם תועלו שישה ק”מ מאפיק הנחל). 14 ק”מ במעלה הנחל נמצאים מעבר לגדר ההפרדה, והוא נשפך לירקון במרחק 3.5 ק”מ מהים התיכון. הנחל נקרא על שם עמק איילון (המוזכר בספר יהושע י’ 12 – ” וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ, בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן”). השם הקדום איילון נשמר בשם הכפר הערבי יאלו (נעזב לאחר מלחמת ששת הימים ומהווה כיום חלק מפרק קנדה) כפי הנראה שמו המקראי של הנחל עצמו הוא “רקון” כפי שמתואר בגבול נחלת שבט דן בספר יהושע (י”ט 46): ” וּמֵי הַיַּרְקוֹן, וְהָרַקּוֹן; עִם-הַגְּבוּל, מוּל יָפוֹ”. שפכים מגיעים לנחל איילון מאזור העיר לוד ומיישובים נוספים לאורך הדרך. עם זאת, בשנים האחרונות הנחל נקי יחסית ויבש בקיץ. בחלקו האחרון של הנחל (אזור ראש ציפור) יש בו מים כל השנה, ובעבר נבעו מעיינות באזור. לאורך נחל איילון נלך קטע קצר ונפנה לנחל כפירה, בו נלך קטע של למעלה משני קילומטרים. זהו אחד מיובליו של נחל אילון . התחתרותו מקבילה לכביש ירושלים – תל – אביב ( מס’ו ) משער הגיא לשרש , כ – 4 ק”מ מצפון לכביש . במהלכו הוא מסמן קטע מהגבול שבין הרי ירושלים והר בית אל . ראשיתו של הנחל בעין קטנה שבתחום היישוב הערבי קטנה , ויובלו הראשון הוא ואדי אלח’רפיש . אפיקו של נחל כפירה , בשולי קמר רמאללה , חושף שכבות קדומות של סלעי גיר קשים וחור מתור הקרטיקון התחתון . היות שרוב אפיקו של הנחל חשוף מצמחייה , אפשר בקלות לעקוב אחר סדר שכבות הסלע בשטח. ערוץ הנחל מוסיף להתפתל בין גדות תלולות וחשופות . ביציאתו אל גבול עמק אילון האפיק נעשה שטוח ורחב עד למפגשו עם אפיק נחל יתלה , כקילומטר אחד מדרום ליישוב מבוא חורון. תוך כדי ההליכה בערוץ הנחל, נעבור את כביש 3 ונמשיך אתו בכיוון דרום מזרח כשהשביל שלנו עדיין מתלכד עם שביל בסימון כחול. למעשה אנו חוצים את החלק המזרחי של עמק איילון שהוא צר יותר באזור זה וכפי שניתן לראות מהצצה במפה וגם תוך כדי תנועה שבכיוון מערב הוא הרבה יותר רחב. מדרום וממזרח כבר מתנשאים רכסים גבוהים יותר ובאזור הקרוב למיקומנו ברבים מהם הגובה הוא מעל 300 מטר. אלה כבר רכסי הרי יהודה הגובלים בעמק איילון ואנחנו מגיעים אליהם בקרוב. מזרחית לנו הישוב מבוא חורון שהוא התנחלות שחלקה מושב שיתופי ומקור שמה הוא מיקומה על הדרך ההיסטורית למעלה בית חורון הנמצאת ממזרח לישוב. ממערב לשביל אנו חולפים בסמוך למאגר מסילת ציון, המכיל מאות אלפי מטרים מעוקבים של מי קולחין מטוהרים המשמשים להשקיית השדות בעמק איילון ובבקעת לטרון. נוף יפה נשקף מכאן לעמק בכיוון צפון מזרח. הגענו לצומת שבילים (4)  שבו נפגשים השביל שלנו יחד עם הכחול שהתלכד אתו , שביל בסימון ירוק הממשיך לערוץ נחל כפירה לכיוון דרום מזרח, ושביל בסימון שחור המגיע מכיוון דרום מערב. השביל שלנו מתלכד אתו, אך לאחר כמה מאות מטרים, מול הקצה הדרום מזרחי של מאגר מסילת ציון השחור פונה מזרחה ושבילנו ממשיך ישר ומתלכד עם שביל בסימון ירוק שאינו מסומן היטב קטע מסוים אך לאחר כ 300 מטרים, החל מצומת שבילים הוא כבר מסומן כהלכה ונראה בברור. אנו כבר בחלק המזרחי של פרק קנדה שבהמשך נזכיר אותו שוב. בתוך דקות ספורות אנו מגיעים לבית-הקשתות (5) מבנה זה ששרד היטב מהמאה השלישית לספירה בתקופה הרומית, היה חלק ממפעל מים רומי באזור. המבנה מורכב מבריכת מים ומעליה קשתות. תקרתו עשויה לוחות אבן המונחים על הקשתות. מקור המים היא באר המצויה בסמוך (מעט מערבה) הנקראת “באר הבארות” – ביר אל ביארה, שנחפרה בתקופה זו עד מפלס מי התהום. בסביבת הבאר נעשו עבודות כולל חפירת נקבה שתקשר את מימיה עם בריכה של בית הקשתות. בריכה זו עמוקה וניתן לשחות בה. היא מוקפת משלושה צדדים ורק צד אחד מאפשר ירידה למים. אורך הנקבה כ 50 מטר ובכל מקרה יש להצטייד בפנס ולא מומלץ למי שסובל מקלסטרופוביה… בצדו המערבי של הבניין מצויה אמת מים מהתקופה הביזנטית. המבנה וסביבתו שימשו כנראה כמקום מרפא. בתקופה העותומאנית נבנה מסגד על גג המבנה. בכל מקרה של כניסה מומלץ לעשות זאת עם מדריך שכבר מכיר את המקום. בקיץ, הבריכה יבשה ויש לקחת זאת בחשבון אם מטיילים בעונה זו. בסביבת בית הקשתות והבאר מקומות רבים מוצלים וירוקים כל השנה ומומלץ בכל מקרה לעצור כאן להפסקה .

נמשיך עם השביל שמגיע למפגש עם שביל בסימון שחור. כאן מצויים שרידי הכפר יאלו  (6)  שהיה כאן עד 1967. כפר זה הוא בעצם איילון בתקופה העכשווית כאשר העיר הקדומה שכנה על תל אילון מעט צפונה מהמקום בו אנו צועדים. ההתיישבות במקום זה החלה עוד בתקופת הברונזה, עת הייתה במקום עיר כנענית. כאן שכן המקום המזוהה כעיר איילון, עיר שנכללה בתחום שבט דן (יהושע י”ט, מ”ב) שעל שמה נקרא העמק כולו. (איילון נזכרה בשם ילון במכתבי תל אל עמארנה). בתקופת המאבק של הישראלים בתושבי הארץ שלפני הכיבוש נדחקו בני שבט דן אל ההר (שופטים א’, ל”ה) והעיר נותרה בתחום נוכרי. העיר עברה לידי ישראל כנראה בימי בית דוד, והייתה לעיר של הלוויים (יהושע כ”א, כ”ד, דברי הימים א’ ו-נ”ד). עם פילוג הממלכה נותרה איילון בתחום יהודה, ובוצרה בידי רחבעם במסגרת הקמת שרשרת ביצורי הגבול שלו (דברי הימים ב’, י”א). ליד התל נובעים מעיינות אחדים – עיינות איילון. המעיין הגדול הוא ביר אל-ג’אבר, הנובע בתוך מבנה אבן קדום מדרום למבצר. בתל איילון נראים שרידי המבצר הצלבני קסטלום ארנולדי. המבצר נבנה בראשית המאה ה-12 לספירה על ידי המלך הצלבני פולק מאנז’ו, כחלק ממערך ההגנה על הדרך מיפו לירושלים. המבצר חולש על צפון עמק איילון. השרידים הבולטים בשטח הם קטעים מן החומה המערבית והדרומית. כשנמשיך מעט משרידי הכפר עם השביל (כ 300 מטר) שכעת מתלכד עם שביל בסימון שחור, נגיע למפגש עם שביל (לא מסומן) שבא מצפון. סמוך מאד למפגש השבילים וצפונית לו מצוי עין איילון עצמו. המים לעיתים נקיים ומזמינים כניסה ולעיתים לא, תלוי באיזו תקופה בשנה מטיילים. בסביבות אפריל מאי המים עדיין נקיים ויש זרימה. באמצע הקיץ ברור שפחות אם בכלל. כמה מטרים אחריו בהמשך השביל מצוי גם ביר אל ג’בר, מעין המצוי בין קירות חומה נמוכה ושאפשר לרדת לתוכו עם חבל. מכאן, השביל מתפתל ומחליף כיוון פעמיים, חוצה כביש ירדני לשעבר ומגיע למצפה מבוא חורון בשלוחת רס אל עבר שאליו מגיע גם שביל בסימון אדום המגיע מצפון מערב. הנוף הנשקף ממצפה זה מרהיב במיוחד לכיוון בית חורון והרי יהודה. זהו בהחלט מקום מתאים לעצירה והפסה.

כ 100 מטר משם עם השביל מערבה, נגיע למפגש עם שביל ירוק (7) . השביל לנו פונה דרומה ומתלכד עם שביל זה. נטפס עם השביל במתינות לכיוון אזור א זהר. באזור זה היו בעבר מספר בונקרים ועמדות של הצבא הירדני. כמו כן יש באזור בורות חצובים ולכן אין לרדת כאן מהשביל. לפני שנתחיל לרדת שוב, נתבונן מאזור א זהר. יש מכאן נוף מרהיב והעמדות הירדניות חלשו מכאן על עמק איילון ואזור מבוא חורון. נתחיל לרדת עם השביל, בדיוק במקום בו הוא מבצע תפנית סיבובית לכיוון מערב. ממקום זה רואים שביל (שלא נלך עליו) המטפס על הרכס מזרחית לנו הקרוי “רכס התותחים”.  במלחמת השחרור, החל ממבצע מכבי, הוצבו שם על ידי הערבים תותחים שהפגיזו את היהודים שניסו לעלות לירושלים. לאחר מכן, הוצבו שם גם תותחי הלגיון. האזור כולו עדיין חשוד במיקוש ואין לסטות מהשביל ולעלות לשם. נרד עם השביל במתינות דרומה ונגיע לשרידי הכפר דיר איוב (8) . כפר זה היה ידוע בעוינותו ובהשתתפות אקטיבית של רבים מתושביו להתנכלות לשיירות היהודיות לירושלים. בקרב קשה שנערך במקום במאי 19488, היו לכוחותינו אבדות כבדות ולאחר מכן הצטרפו אנשי כפר זה ללגיון במלחמת השחרור. בסופו של דבר נכבש הכפר ואנשיו גורשו מכאן יחד עם כפרים נוספים באזור. הכפר היה בשטח הפקר עד מלחמת ששת הימים ב 1967. לאחר עוד כ 200 מטר השביל נפגש עם שביל בסימון אדום המגיע ממערב ופונה בחדות מזרחה. כעת אנו הולכים על שלוחה מאורכת מדרום לאזור א זהר. בדרך נעבור סמוך לבורות חצובות, גתות ובית בד. השביל פונה עם השלוחה לכיוון צפון מזרח ובטרם יפנה שוב דרומה בחדות, עובר בשלוחה שמעל גשר הרכבת של המסילה החדשה לירושלים החצוב בהר. עם הפנייה דרומה, השביל יתלכד עם שביל בסימון שחור מכאן ועד סיום המקטע. לאחר כ 500 מטרים נבחין בשביל מסומן אדום המגיע ממזרח. אנו נמשיך עם השביל דרומה, המהלך כאן בערך על קו גובה , כשחלק ממנו עובר במקביל ולא רחוק מדרך רומית עתיקה הממוקמת מעט מערבית לנו. דרך זו קישרה את יפו לירושלים בתקופה ההיא.  מעט פחות מ 2 ק”מ , השביל מזרחה מתחת לקו מתח גבוה והוא מגיע לאחר כ 250 מטר לחניון קק”ל בין העצים הפזורים כאן (9) .  אנו מצויים כמה מאות מטרים מעל צפונית לשער הגיא ובפתחו של שביל שלוחת המשלטים שנלך בו במקטע הבא.

כאן מסתיים מקטע זה.

 

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

זמן הליכה משוער: כ 8 שעות כולל הפסקות.

דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל

הוראות בטחון למקטע זה:

  • יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
  • ריבוי המערות ובורות המים באזור מחייב זהירות מיוחדת !
  • אין לרדת מהשביל אלא במקומות המצוינים בתיאור. בשטח יש עדיין שדות מוקשים ישנים.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה)  08-9253321  

תאום שטחי אש פיקוד מרכז :  02-5305042

טלפונים חשובים:   תחנת משטרה בהראל: 02-5339201. תחנת לב הבירה: 02-5391258. משטרת מודיעין: 08-9726444

אפשרויות חילוץ במסלול: במרבית המקטע בזרת רכב בעל הנעה קדמית. 

אפשרויות לינה באזור: אזור זה נמצא במחצית הדרך בין תל אביב וירושלים וסמוך למודיעין, כך שאפשר ללון במקומות רבים.

מקומות שכדאי לבקר בהם באזור:

– פרק קנדה על מכלול הנקודות בו

– מנזר השתקנים ואנדרטת השריון סמוך למחלף לטרון.

– מקומות קדושים באזור: נבי איוב (קדוש למוסלמים)

– הכפר אמאוס (קדוש לנוצרים)