מקטע מספר 50: מלכיש לבאר שקמה (סמוך לכביש 40)

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

המפה באדיבות OSM

נקודת ההתחלה:  הכניסה למושב לכיש, נ.צ.: 607223 / 185608   נקודת הסיום: באר שקמה סמוך לכביש 40, נ.צ:  605205 / 177818  

אורך המקטע: כ 14 ק"מ. מפת סימון שבילים מספר 13: מישור חוף הנגב.

השפלה היא חבל ביניים בין הרי יהודה ממזרח לבין מישור החוף ממערב ובמקטע זה מסיים שביל גולני את חלקו בשפלה ועובר במקטע הבא למישור החוף הדרומי.  אמירה זו מתבססת על ההנחה שכביש 40 הוא הגבול המערבי של השפלה באזור זה אך האבחנה המעשית בשטח אינה כה חדה וברורה והיא יכולה להיות לסטות מעט מזרחה או מערבה. במקטע זה אנו מטיילים ממש בשיפולי השפלה בגבהים של כ 250 מטר עד 150 מעל פני הים (בסוף המקטע) בעוד שבמזרח השפלה (מזרחית לעמק האלה)  צעדנו בגבהים של 400 – 450 מטר. הגבול המערבי של חבל ארץ זה אינו ברור. לכאורה היה צריך לקבוע את הגבול המערבי שלה במקום שבו מסתיימות גבעות השפלה ומתחילות אדמות הסחף של מישור החוף , אך התרחבות עמקי הנחלים במערב השפלה גורמת לחדירה עמוקה יחסית של אדמות סחף אלה אל תחום החלק המורכב מסלעי קירטון בשיפולי הרי יהודה ולטשטוש קו הגבול . יתר על כן , גבעות השפלה מתנמכות בהדרגה , ולעתים הן נראות כגבנונים בודדים בתחום מישור החוף. השפלה היא אגן קערי , שציר הקער שלו הוא מצפון – צפון – מזרח לדרום – דרום – מערב . בצפון תחום קער זה בסדרת קווי העתק שיצרו את עמק איילון . בדרום מתמזג הקער של השפלה במבנים הקערוניים של בקעת באר שבע אך גם גבולה הדרומי אינו לגמרי ברור. כיום מקובל שהגבול הזה עובר בנחל שקמה אך גם בבקעת באר-שבע ניתן למצוא את מאפייני סלע הקירטון של שפלת יהודה ומנגד באזורי השפלה שמצפון לנחל שקמה אפשר למצוא את הרבדות הלס.

השפלה היא למעשה טבלת גִדוּד ימי קדומה , הנטויה ממזרח למערב . כלומר בעבר, הים שהיה כאן יצר תוך כדי נסיגה הדרגתית רמות מתונות המשתפלות מערבה. ההשתפלות מתרחשת מרום של כ – 450 מ' עד לך – 150 מ' . היא יוצרת מעין משולש מוארך , שקדקודו בצפון ובסיסו בדרום . רוחבה הממוצע הוא 12 – 15 ק " מ ואורכה כ – 50 ק " מ . צורתה זו של השפלה מעידה על התרחבות יחידות הנוף של מרכז ארץ – ישראל כלפי דרום , בהתאם לפנייתו מערבה של קו החוף של הים התיכון .השפלה הנמוכה בה אנו מטיילים במקטע זה היא למעשה חלק מקער גדול שהתמלא בתקופת הסנון (90 – 65 מיליון שנה טרם זמננו) בסלעים רכים ובהירים, בעיקר קירטון וחוואר שהתכסו בשכבת נארי (קרום גירי קשה). השפלה מחולקת ל 3 אזורי משנה והמקטע שלנו עובר ביחידה הדרומית המוגדרת בין נחל האלה לנחל שקמה בחלק הנמוך ביותר שלה שבו הולכות ומתלכדות רשתות הניקוז של הנחלים היורדים ממזרח לאפיקים הראשיים של נחל גוברין , נחל שורק , נחל אילון ועוד . הגבעות הבודדות הופכות כאן לשלוחות מוארכות בעלות שיאים שטוחים ביותר . עמקי הנחלים כאן רחבים מאוד ורדודים , ושיפועי השלוחות מתונים ביותר. המאפיין הבולט של אזור שפלת יהודה הם נוכחותם של סלעי הקרטון הרכים אשר מכוסים כאמור בשכבת נארי. עובייה של שכבת זו משתנה. לעיתים קיימת שכבה בעובי של מטר מעל סלעי הקרטון ולעיתים ניתן למצוא על פני השטח שכבה עבה יותר היכולה להגיע לעובי של שני מטרים ואפילו שלושה מטרים. סלע הנארי נוצר על גבי סלעי הקרטון כתוצאה מתהליכי בניה ובלייה בתנאי אקלים ים -תיכונים. טור הסלעים הנחשף באזור שפלת יהודה הוא מגיל הסנון (תקופה זאת החלה לפני כ- 90 מיליוני שנים ונמשכה עד לפני כ- 65 מיליוני שנים ) ועד לתקופת הפליסטוקן (החלה לפני 2 מיליון שנה ונמשכה עד לפני כ- 10000 שנים), סוף עידן הקרח האחרון . הוא שונה מהרכב המסלע בהרי יהודה הסמוכים אל השפלה ממזרח, המורכבים בדרך כלל מגיר קשה ודולומיט מכיוון שהיווצרות הרי יהודה התרחשה בעידן שקדם להיווצרות השפלה ואז הים שהציף את מרכז הארץ היה רדוד והאקלים היה טרופי חם. שתי רצועות האורך של השפלה המזרחית הגבוהה והמערבית הנמוכה נוצרו כתוצאה מסדרת הצפות בתקופת המיוקן, שבמהלכן הייתה השפלה הגבוהה – המזרחית קו החוף של הים המיוקני ואילו השפלה הנמוכה – המערבית הייתה טבלת גידוד של ים זה. בשפלה ,שהייתה מיושבת במשך תקופות ארוכות , ניכרת ביותר השפעתו של האדם על הצומח הטבעי.  כריתת החורש , הרעייה והעיבוד חיסלו את החורש הים – תיכוני והותירו באזור רק שרידים . חברות הצומח העיקריות שנותרו באזור הן של עצי חרוב ואלת המסטיק. נוסף על אלה קיימת שכבת בני שיח ועשבים , המכסים את השטחים הפנויים מעצים ומשיחים גבוהים .  אלה מתפתחות בעיקר על קרקע רנזדינה חומה. בצד עצי החרוב המצוי ואלת המסטיק גדלים בה גם עצי אשחר ארצישראלי , אלון מצוי , אלה ארצישראלית , עוזרר קוצני ובר – זית בינוני . מבין המטפסים נפוצים בה פואה מצויה , פרסיון גדול , קיסוסית החרש , אספרג החרש וקדה שעירה . האזור שבו אנו מטיילים כולו היה מיושב ברציפות לאורך ההיסטוריה. הוא בקרבת תל מראשה ותל לכיש שהיו ערים שנודעו עוד מתקופת הברונזה התיכונה ולאחר מכן בתקופה התנכ"ית ועליהן סיפרנו בהרחבה בתיאור המקטע הקודם.

נתחיל מהכניסה למושב לכיש (1) שהוקם בשנת 1955 כהיאחזות נחל והפך לישוב אזרחי שנה לאחר מכן. לאורך כל מקטע זה שבילנו מתלכד עם שביל ישראל. מטרים ספורים לאחר תחילת המקטע נעצור ונתבונן לרגע במצוק בולט הבנוי קירטון שכל כך אופייני לסוג המסלע בכל האזור הזה. זהו שריד לים שחזר והציף את האזור בתקופת המיוקן (23 – 5.3 מיליון שנים טרם זמננו) ונסוג לאחר מכן. נמשיך דרומה. אנו מטיילים כעת בין גבעות מראשה ושמורת גבעות גד ממזרח לבין גבעות סמך במערב. האזור כולו הוא שטח פתוח המכיל מעט ישובים , פורה מאד וניכר בשטחיו הירוקים הרבים. נוף גבעי מתון וירוק ברובו נגלה מלוא העין. מצפון, הישוב לכיש ממנו התחלנו ותל לכיש , במערב כביש 6 ומחלף מאחז דרומית לנו. מערבית לכביש 6 מצוי הישוב אחוזם. שאר הישובים במרחב רחוקים יחסית. גן לאומי מערות סמך מומלץ לביקור בהזדמנות אחרת או לאחר סיום המקטע. הוא מכיל שרידים התיישבותיים מלפני כ 1800 שנה ומערות ששימשו למטרות שונות. קצת יותר מ 2 ק"מ לאחר ההתחלה נחצה את נחל נועם. נחל זה הוא אחד מיובליו של נחל לכיש, המנקז שטח מצומצם בין נחל לכיש בצפון לנחל אדוריים  בדרום. כ 800 מטר משם נבחין באנדרטה (2) ו כ 1000 מטר אחריה נחצה יובל נוסף של נחל נועם. כ 2000 מטר משם נבחין בשביל המסומן שחור המגיע מדרום מזרח. שביל זה מוביל לגבעות גד ומגיע עד כקילומטר מערבית למושב אמציה. כאן, (3) השביל שלנו פונה בחדות לצפון מערב. נתקדם אתו לאורך שלוחה מישורית כמעט, לאחר כקילומטר משתנה כיוונו ישר מערבה. כ 500 מטר בהמשך השביל נגיע לחורשת אקליפטוסים ונבחין גם במפגש עם שביל בסימון אדום  המגיע מצפון (4). השביל הזה מוביל לחרבת סמך ומערות סמך בערוץ נחל נועם. החורשה היא מקום אידאלי להפסקה.

לאחר ההפסקה נמשיך עם השביל מערבה. ננוע בין נחל אדוריים מדרום לנחל שלווה מצפון כשפני השטח מחורצים על ידי ערוצים קטנים המתנקזים לנחלים אלה. נחל אדוריים זורם לאורך של כ 30 ק"מ. הוא מתחיל בגבעות שבאזור הכפר דורא בנפת חברון ומתאחד עם נחל שקמה ממערב לאחוזם ולכביש 40. הודות לאגן הניקוז הגדול שלו, יש בו זרימה חזקה בתקופת הגשמים. בסביבתו קיימת פריחה מרהיבה בחורף ובאביב ולאורכו יש מספר אתרים היסטוריים שכדאי לבקר בהם. באזור קרוב יחסית למקטע זה יש לציין את תל חרקים, באר כלך, באר שקמה ותל קשת.

קילומטר נוסף מערבה יביא אותנו אל עוד חורשה נאה (5) שגם בה אפשר לעצור למנוחה. כקילומטר וחצי בהמשך השביל פונה דרומה תוך שהוא צמוד לשולי כביש 6. בשלב מסוים נתרחק קצת מכביש 6, אך לאחר מכן, סמוך לערוץ נחל אדוריים יפנה השביל שוב מערבה ונעבור את כביש 66 במעבר תחתי(6).  כ 2 ק"מ דרומית לכאן מצויה גבעה קטנה ועליה שרידי משלט מאחז. סביב משלט זה נטשו קרבות מהקשים ביותר שהיו בנגב במלחמת השחרור. לא נרחיב כאן אך ממחלף מאחז המצוי כקילומטר וחצי למקום בו אנו חוצים את כביש 6, יש שביל מסומן באדום המוביל לנקודה זו. מומלץ בהזדמנות אחרת לבקר בה במסגרת טיול נוסף באזור.

נמשיך מערבה עם השביל לאחר המעבר מתחת לכביש 6. לאחר כ 200 מטר נחצה את קו מסילת הרכבת המוביל לבאר שבע. כשנמשיך מעט מערבה עם השביל נוכל להבחין  מדרום לנו בתוואי העובר בין שני מצוקי קרטון בולטים (7). זהו תוואי מבתר הרכבת שבנו הטורקים עבור קו הרכבת נחל שורק – באר שבע – קסיימה. מאזור זה השביל שלנו פונה יותר צפונה וממשיך בכיוון כללי צפון מערבה כ 2.5 ק"מ נוספים עד שהוא מגיע לבאר שקמה (8), ממש סמוך למעבר מתחת לכביש 40.  אמנם זו נקודת הסיום אך מומלץ לעבור את הכביש וללכת 200 מטר נוספים צפונה עד שמגיעים לאנדרטה לזכר גשש בדואי שהוא אמנם נהרג ב 1996 אך המקום הנקרא אבו ג'אבר או תל קוניטרה נכבש במלחמת השחרור על ידי הפלמ"ח שסילק מכאן את הכח המצרי ששהה כאן.

כאן מסתיים מקטע זה.

 

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

 

הוראות בטחון לקטע זה:

  • במקומות בהם הולכים בקרבת כביש יש לנהוג במשנה זהירות, ללכת אך ורק לצדו ולא עליו.
  • במידה והטיול מתקיים בעונה בה יש מים וזרימה בנחל רוחמה ובערוצים סביב יש להישאר על תוואי השביל ולנקוט במשנה זהירות בעת הליכה בקרבת הערוץ.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   

טלפונים לחרום :  תיאום שטחי אש פיקוד דרום: 08-9902927,  משטרת שדרות 08-6620444 , משטרת קריית  גת 08-6872222  מד"א 101 , מכבי אש 102

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

אפשרויות חילוץ:    חילוץ אפשרי בכל הקטע בעזרת רכב בעל הנעה קדמית.

אפשרויות לינה באזור:

חאן רוחמה, צימרים לכיש.

אתרים ששווים ביקור באזור:

  • שמורת סמך ומערות סמך
  • משלט מאחז
  • תל לכיש