מקטע מספר 52: מאורחן רוחמה עד כביש 232 צפונית לשדרות

חזרה לעמוד שביל גולני

למקטע הקודם        למקטע הבא

המפה באדיבות OSM

 

נקודת התחלה: אורחן רוחמה, נ.צ:  600841 / 171545   נקודת הסיום: על כביש 232 כקילומטר ורבע צפונית לצומת דורות , נ.צ. : 605001 / 163903

אורך המקטע: כ 12 ק"מ. מפת סימון שבילים מספר 13: מישור חוף הנגב.

מקטע זה כקודמו, ממשיך אל תוך מישורי הנגב הצפון מערבי. למעשה, פני השטח באזור זה אינם ממש מישוריים, אלא מבותרים או מכוסים גבעות, רכסים נמוכים ודיונות המכוסות באדמת לס. אנו מתחילים מקטע זה בכניסה לאורחן רוחמה, המצוי מערבית לקיבוץ. אזור רוחמה הוא שריד לרכס הכורכר המזרחי ביותר במישורי הנגב המערבי . האזור כולו מכוסה באדמת לס רכה הנאטמת למים לאחר שהיא זוכה בהם. מי הסחף ממוטטים את אדמת הלס שבשולי הערוצים וגורפים את העפר, דבר היוצר את התופעה האופיינית לאזור הקרויה ביתרונות. בשיאי הגובה באזור נחשף רכס הכורכר שבכל יתר המקומות מכוסה על ידי שכבת לס עבה. סוג הקרקע הייחודי מאפשר מפגש נדיר בין חברות צומח שונות, וכך נוצרים מינים בוטניים רבים ומגוונים . בעונת הפריחה (חודש פברואר) עוטה האזור מרבדי פריחה אדומים של כלניות אליהן מתווספים פרחי בר רבים – סביונים , מצליבים ופרפרניים רבים ופרחים נדירים יותר כגון: צבעוני ההרים, אירוס ארצישראלי , דבורניות וסחלבים. כשהקיץ נראה בפתח מתכסים חלקים בשמורה במרבדי חרציות המציינות את ראשיתה של עונת היובש. על רכס הכורכר גדלה צמחייה מגוונת הכוללת שיחים רב-שנתיים רבים שחלקם מגיעים מאזורי הנגב המדבריים. למשל, מיתנן שעיר ושמשון השלחופות.

אנו מתחילים מאורחן רוחמה (1) המצוי מערבית לקיבוץ. תולדות הישוב מגלמות למעשה את המהפך הציוני שעבר צפון מערב הנגב מגבעות כורכר דרך התיישבות ביזנטית ההתיישבות נוודית אגירת מים והקמת ההתיישבות ברוחמה על תולדותיה. ננוע מערבה, כשבאזור הקרוב לקיבוץ אנו עדיין הולכים במרחב ירוק בו פזורים עצים סביב אך די מהר נעזוב אותו לטובת האזור בו ישלוט הצבע החום הבהיר של אדמת הלס האופיינית לאזור זה. לאחר כ 300 מטרים נבחין בשביל מסומן בירוק החוצה את השביל שלנו. הוא מגיע לאזור סכר ג'ממה אך גם אנו נגיע לשם בעוד כקילומטר. נמשיך מערבה על שלוחה מאורכת כשאנו משאירים מאחור את אזורי החורש ומדרום לנו מצוי ערוץ נחל רוחמה. לאחר זמן לא רב נבחין בסכר ג'ממה (2) שנבנה כאן לאחר קום המדינה. בדיוק כאן מבצע נחל רוחמה תפנית מדרום לצפון אך לאחר מרחק קצר שב ופונה מערבה. באזור הסכר נוצר אגם קטן בחורפים גשומים. כאן הייתה סביבתו של הכפר הערבי ג'ממה. הכפר עצמו שהוקם מבתי בוץ במאה ה 19 שכן מדרום לערוץ אך מומלץ לסטות כ 300 מטר צפונה ולבקר בחורבת מנזר ג'ממה. בחפירות שנערכו כאן ב 1958 נמצאו במקום שרידי מנזר מהמאה הששית לספירה (התקופה הביזנטית) ובו רצפות פסיפס, עיטורי צלבים ומערות קבורה. סמוך למנזר נמצא בור מים עמוק שימש ככל הנראה את שוכני המנזר. לאחר הביקור באתר נשוב לשביל ונמשיך מערבה. כאן השביל שלנו מתלכד לקטע קצר עם שביל בסימון כחול. כ 100 מטרים מערבית לסכר נבחין בשביל לכיוון דרום לאורך הערוץ. כ 350 מטר בכיוון שביל זה מצויים שרידיו של הכפר ג'ממה שהוקם על ידי פלאחים – אריסים שעבדו אדמות בתחום השבט הבדווי עטאונה ונטשו את המקום בשנת 1948. שם הכפר נגזר מן המילה הערבית ג'מאם שמשמעותה- מים רבים, כנראה בשל בארות המים השופעות שבתחומו. נמשיך מערבה ונחלוף על פני שרידיו של בית עתיק המכיל קשת קמרונית שעליה כבר מצויים שכבות שאדמה. כ 200 מטר אחריו עם השביל הכחול פונה בנפרד משבילנו לכיוון דרום מערב. מומלץ לסטות עמו כמה עשרות מטרים, לעלות מעט ולהגיע לנקודת הפסקה מעולה (3). במקום יש בור מים עמוק וקריר ששווה לטבול בו גם בקיץ וגם עץ גדול שמאפשר ישיבה בצלו ומבט על האזור. מאידך, אם עדיין אינכם מעוניינים בהפסקה כעת אפשר לשוב לשביל לאחר ביקור קצר בבור המים, להמשיך מערבה עם השביל כ 850 מטר לאורך ערוץ נחל רוחמה ולהגיע לעוד פינת הפסקה נחמדה (4) שבה יש צל מעצי שקדיות ואקליפטוסים.

לאחר המנוחה כאן נמשיך מערבה כששוב מתלכד שבילנו עם שביל בסימון כחול. נחל רוחמה באזור זה מזרחית לקיבוץ דורות מתפתל תוך התחתרות באדמת הלס. מצפון לנחל עובר תוואי קו המים הראשון שהונח בנגב עבור הישובים היהודיים כאן בסוף 1946 תחילת 1947. בין השנים 1939 ל 1946 עלו על הקרקע ישובים חדשים בנגב המערבי. קיבוץ נגבה עלה על הקרקע ב-1939 במסגרת "חומה ומגדל". הקיבוצים דורות ב-1941, גת ב-1942, גברעם ב-1942, ניר-עם, בארות-יצחק ורוחמה ב-1943. המצפים – רביבים, בית אשל וגבולות. כידוע, י"א הנקודות (שובל, משמר-הנגב, בארי, כפר-דרום, תקומה, נירים, אורים, נבטים, חצרים, קדמה וגלאון) עלו על הקרקע במוצאי יום הכיפורים תש"ז, אוקטובר 1946. חודש מוצלח במיוחד להתיישבות היהודית בארץ-ישראל רבתי שבו הוקמו 15 יישובים. 24 יישובים חדשים הוקמו בחצי השנה האחרונה שקדמה להתכנסות הוועדה הערבית-יהודית בלונדון (28 אפריל – 14 במאי 1947) שבראשה עמד ארנסט בווין, שר החוץ הבריטי. מטרת ההתיישבות, שרובה ככולה הייתה על קרקע בבעלות יהודית, להרחיב ככל שניתן ואפשר, את גבולות החלוקה המתגלגלת ובאה שכן ידוע וברור היה לכל השחקנים שאזורים בעלי רוב יהודי יעמדו לרשות המדינה היהודית. ולקיים את ההתחשבויות הכפריות/חקלאיות הנ"ל צריך מים. חודשי הסתיו של 46 נוצלו לתכנון אספקת המים ליישובי הנגב הצעירים. זאת יען כי נמצאו מים באזור גברעם. כאמור, בסוף 1946 ובינואר 1947 הוחל בביצוע התוכנית. אורכו הכללי של הצינור היה 174 ק"מ, ועם צינורות המשנה הגיע ל-260 ק"מ. קוטר הצינור הראשי – 6 אינטש. כמות המים השנתית – 1.5 מיליון קוב. על המלאכה הופקד המהנדס שמחה בלאס (מקורות). לפי התכנון אמור הקו להתחלק ל-3 חלקים (1) קו מזרחי באורך 80 ק"מ מניר-עם אל דורות, רוחמה, שובל, משמר-הנגב, עלומים ורביבים. (2) קו מערבי לכפר-דרום (3) קו מרכזי/אמצעי לסעד, בארי, תקומה, אורים מטיילים עבר הקו המזרחי.

נמשיך מערבה ונעבור מפגש עם שביל בסימון ירוק שמגיע מצפון. כקילומטר וחצי מערבה משם נגיע לכניסה לקיבוץ דורות (5). הקיבוץ הוקם ב 1941 ובמלחמת השחור סבל מהפצצות חיל האוויר המצרי. השביל ממשיך מערבה כשהעיירה שדרות כבר נראית היטב. נצעד מערבה ונזהה חוץ משדרות גם ישובים קרובים כגון תלמים, ברור חיל ואור הנר מצפון, ניר עקיבא , ניר משה ויכיני מדרום. כשני קילומטרים מערבית לקיבוץ בהמשך השביל נבחין בחוות השקמים (6) של משפחת שרון, בה התגורר אריאל שרון, ראש הממשלה ה 11 של ישראל.  השביל מתעקל מכאן צפונה ועובר ביער דורות (7) שבו ניתן למצוא פינות שונות לעצירה. ביער ובסביבתו אפשר לראות במהלך החורף שפע של כלניות שביחד עם כל כלניות הנגב המערבי יוצרות את "פסטיבל דרום אדום".  דרומית לכאן, מעבר לכביש 334 שכן עד מלחמת העצמאות הכפר הערבי הוג'  שבסביבתו פורחים בעונת החורף והאביב סוגים שונים של פרחים מוגנים. השביל ממשיך צפונה כשהוא עובר מזרחית לשדרות צמוד לערוץ נחל הוגה. השביל ממשיך צפונה ומתקרב לכביש 232 , מצפון לשדרות. לבסוף אנו מגיעים אל הכביש (8) .

כאן מסתיים מקטע זה.

 

מידע כללי להולכים במקטע זה

אחריות המטייל

  • כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
  • כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או  מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
  • כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
  • כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
  • המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
  • באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול. 
  •  במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
  • על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.

הוראות בטחון לקטע זה:

  • במקומות בהם הולכים בקרבת כביש יש לנהוג במשנה זהירות, ללכת אך ורק לצדו ולא עליו.
  • במידה והטיול מתקיים בעונה בה יש מים וזרימה בנחל רוחמה ובערוצים סביב יש להישאר על תוואי השביל ולנקוט במשנה זהירות בעת הליכה בקרבת הערוץ.

טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה):  08-9253321   

טלפונים לחרום :  תיאום שטחי אש פיקוד דרום: 08-9902927,  משטרת שדרות 08-6620444 , משטרת קריית 08-6872222 גת מד"א 101 , מכבי אש 102

דרגת קושי: תלויה בגילו ובכושרו של המטייל.

אפשרויות חילוץ:    חילוץ אפשרי בכל הקטע בעזרת רכב בעל הנעה קדמית.

אפשרויות לינה באזור:

חאן רוחמה, צימרים בדורות ובשדרות.

אתרים ששווים ביקור באזור:

  • חירבת הוג'ה בעיקר בחורף ובאביב
  • גבעת הכלניות סמוך לחרבת הוג'ה