המפה באדיבות OSM
נקודת התחלה: מפגש נחל מזר עם שביל בסימון אדום, נ.צ.: 223903 / 542192 נקודת סיום: מפגש עם שביל בסימון אדום החוצה את נחל אמציה, נ.צ.: 230569 / 535304
אורך המקטע: כ 14 ק”מ. מפת סימון שבילים מספר 14 .
הערה: יש לשים לב שלנקודת הסיום ניתן להגיע רק עם רכב בעל הנעה קדמית.
במקטע זה אנו עוברים מהגבול המזרחי של מורדות רכס חצרה לערבה הצפונית מזרחית. רכס חצרה שייך למערכת הקמרים של הנגב הצפוני שכיוונם מדרום מערב לצפון מזרח. אלה רכסים מקבילים וביניהם עמקים דמויי מרזב. מערכת הרכסים כוללת את: רכס שבטה, רכס הר צבוע, רכס חלוקים, רכס חתירה ורכס חצרה – שהוא המזרחי ברכסים. זהו רכס אסימטרי בחתך הרוחב שלו: מדרונותיו הפונים לצפון מערב הם בעלי שיפוע מתון ומדרונותיהם הדרום מזרחיים מגיעים לשיפועים חריפים, לעתים עד 70 מעלות ויותר. מספר שברים שכיוונם דרום צפון חוצה את הנחלים היורדים מהרכס ויחד עם המכתשיםהסמוכים, יוצרים נוף מרהיב שתמיד מושך מטיילים לאזור. מסלול המקטע מתחיל ממש עם סיום הקטע התלול של נחל מזר למי שיורד אותו מקיר המצוק שמעל המכתש הקטן. או אז הולכים עם השביל במורד מתון דרומה מרמת מזר ואחר כך פונים היישר מזרחה בקטע המהווה אזור ביניים בין דרום מדבר יהודה לצפון ערבה. קילומטרים בודדים בהמשך מביאים אותנו אל הערבה הצפונית כשמולנו כבר בולט הנוף המחורץ של הבתרונות שהותיר כאן.
הערבה היא שקע טקטוני, אשר התמלא בשכבות עבות של סחף בעובי המגיע למאות ואף לאלפי קילומטרים. גבול טבעי ברור מפריד בין צפון הערבה לבין ערבת סדום, והוא מתלול שבר אמציהו הבנוי מסלעי חוואר הלשון הנמשך ממערב לנאות הכיכר ועד למרגלות הרי אדום הצפוניים. מתלול זה מתרומםכ 30 מטר מעל ערבת סדום, כיוונו צפון מזרח והוא ידוע גם בכינוי ” מדרגת ההעתק של נאות הכיכר”.בשוליים המזרחיים של הערבה הצפוני שאנו עוברים בהם נחשפות כל יחידות הסלע הבונות את החתך הגאולוגי בחלקן הדרומי של ישראל ושל ירדן, החל מסלעי התשתית המגמתית מטמורפית (מהפרקמבריום) ועד לגג החתך של הסלעים היבשתיים הצעירים. בשוליים המערביים נחשפים סלעי משקע ימיים של החבורות יהודה (בעיקר גיר ודולומיט), הר הצופים (בעיקר קירטון עם שכבת צור) ועבדת (גיר וקירטון). סלעי משקע ימיים מסיביים אלה הם תוצאה של הצפות חוזרות ונשנות בעיקר בתקופה של 100 – 40 מיליון שנה לאחור. מאז החלה התרוממות אטית של האזור הזה והים נסוג מהאזור. אבל אגם גדול של מים מתוקים שרר כאן ממש לא מזמן במונחים גיאולוגיים. בחלק מהמקטע בו אנו מטיילים הוא התקיים בתקופה של מלפני כ 70000 ועד 15000 שנה טרם זמננו אגם גדול שהשתרע ברציפות מחצבה בדרום ועד הכנרת בצפון ומשקעיו שנותרו בשטח מעידים על תקופה גשומה. ים המלח הוא למעשה שריד של אגם זה שהותיר אחריו סלעי משקע דקי גרגיר המכונים חוואר הלשון. המקטע שלנו עובר ממש בשטח בו שרר אגם זה והביתרונות החוואריים הרבים בשטח באזור נחל אביה ונחל אמציה הם העדות לכך.
נתחיל בנקודה בה חוצה נחל מזר את כביש המכתש (1) , למעשה כביש זה אינו סלול לכל אורכו אך הוא רחב ונוח למעבר כל רכב. נחל מזר סיים באזור זה את הקטע קניוני המרהיב שלו וממשיך לכיוון דרום מזרח עד שנשפך לנחל צין. אנו נעים עם השביל המתלכד כעת עם שביל רחב בסימון אדום לכיוון דרום מערב. נוף מצלעות המכתש הקטן ילווה אותנו ממערב עוד זמן ניכר. בכיוון מזרח מבחינים במזרח בים המלח ובמיוחד בחלקו הדרומי באזור ערבת סדום בה בולט הישוב נאות הכיכר עם המטעים הירוקים באזור שלו. באזור הקרוב לנו, מזרחית לשביל, יורדת רמת מזר לעבר הערבה והיא משופעת בנחלים היוצרים בה נוף מחורץ. ואם הזכרנו נחלים, במקטע זה נטייל בקטע שניים מהבולטים בנגב: נחל חצרה ונחל צין שהוא מהגדולים בנגב. בשטח הקרוב לנו כעת ראוי במיוחד להזכיר את נחל צנין שעוד מעט
נחצה אותו. הוא ראוי ליום טיול בפני עצמו, יש בו גבים המתמלאים בעונה שבה יורד באזור מספיק גשם וכן קניון ומעוקים מרהיבים. לאחר שנעבור אותו השביל פונה לזמן קצר מערבה ולאחר מכן שוב דרום מזרחה (2) . זמן קצר אחר כך ממשיך השביל בסימון אדום אל נחל חצרה והמכתש הקטן והשביל שלנו מתלכד עם שביל בסימון כחול, ממשיך כמה מאות מטרים דרום מערבה ואז פונה בחדות מזרחה. קטע של כמה מאות מטרים נוספים מזרחה יוביל אותנו לנחל חצרה (3) שבו ימשיך השביל דרומה ולאחר קרוב ל 22 ק”מ יפנה יותר ויותר מזרחה. נחל זה מנקז את המכתש הקטן ( מכתש חצרה ) מזרחה , אל נחל צין בערבית הוא נקרא ואדי אלח’צ’ירה ( קרי : אלחדירה ) . ראשיתו של נחל חצרה ברשת צפופה של עשרות ערוצים , היורדים מקירותיו הפנימיים של המכתש הקטן אל קרקעיתו ומתכנסים לערוץ אחד עדיין בתוך המכתש. ערוץ זה פורץ לו פרוזדור קניוני צר ומרשים בקירו המזרחי של רכס חצרה , ויוצא דרך שער סלע טבעי נהדר , בין מצלעות זקופות , אל רמת מזר הקירטונית . מכאן נמשך נחל חצרה בכיוון דרום – מזרח , בעמק רחב יחסית אך עמוק , בין מתלולי קרטון וצור . בהמשך נחשף באפיק נחל חצרה סלע גיר קשה , שבו יצר הנחל מפל בגובה כמה מטרים . לאחר כקילומטר אחד מן המפל נשפך נחל חצרה לנחל צין. בנקודה בה פונה השביל בברור מזרחה, נפרד מאתנו השביל הכחול לזמן קצר, עוד מעט נפגוש אתו שוב. כעת, אנו מתלכדים עם שביל בסימון אדום לקטע קצר. שני מקומות ממש סמוך אלינו כאן ראויים לציון: כ 300 מטר מדרום לשביל שלנו, על השביל המסומן כחול מצויה שלוחת סכין יפהפייה הבנויה על מצלעות מרהיבות. יש ממנה תצפית נהדרת אל “שער אשמדאי” , היציאה של נחל חצרה מהמכתש הקטן. מומלץ לסטות לשעה קלה מהשביל, לצפות ממנה ולחזור אל השביל שלנו. נקודה מעניינת נוספת נמצאת על השביל כמה עשרות מטרים בהמשך במפגשו עם השביל בסימון אדום. נתקדם לשם ונבחין במפל חצרה וסביבתו המרהיבה המכילה שקעים וקירות זקופים.
נמשיך מזרחה השביל תוך כדי עזיבת נחל חצרה. לאחר כקילומטר נפגוש שוב את השביל בסימון כחול (4) . אנו כבר בנחל צין והנוף נעשה מרתק – אנו נכנסים לקטע בין מצוקים. עם סיום הקטע הקצר הזה (כ 8000 מטר) נגיע למפל צין המרהיב. הנוף כאן בהחלט יאה לנחל בסדר גודל לנחל זה. כשיש כאן שטפון המחזה ייחודי ממש, עוצמה אדירה של מים. את התוצאות תמיד אפשר לראות בתחתית המפל, הסלעים הענקיים מספרים את הסיפור. עוד כ 300 מטרים נגיע למרפסת צין (5) , שנקראת כך משום שיש ממנה תצפית מדהימה על הנחל וזה המקום לעצור, לתת לנחל את הכבוד המגיע לו ולספר עליו.
נחל צין הוא מהנחלים הגדולים בהר הנגב , השני בגודלו אחרי נחל פארן. אורכו כ – 120 ק”מ ושטח אגן הניקוז שלו כ – 1,550 קמ”ר . הוא יוצר קניונים מרהיבים , מפלים וברכות מים . לחלקיו השונים של נחל צין שמות ערביים שונים . החלק שמראשית הנחל עד עבדת נקרא ואדי א – נפח . החלק השטוח והרחב שלרגלי רמת עבדת נקרא ואדי א – רמליה וואדי עבדה . הקטע מעין עבדת עד בקעת צין , מתחת למדרשת בן גוריון , נקרא ואדי אלמרה. הקטע הרחב – בקעת צין – מברך הנחל שבמוצא קניון עין עבדת עד הר צין , נקרא א – תהאמה . הקטע מהר צין עד דרך מעלה עקרבים נקרא ואדי אלמד’רה , והקטע האחרון , מרגלי מעלה עקרבים דרך עין צין ועין עקרבים אל הערבה , נקרא ואדי פקרה . תחילתו של נחל צין לרגלי הר חמת , כקילומטר אחד מצפון לשפתו הצפונית – מערבית של מכתש רמון . הר חמת , שמעל ראש אגנו של נחל צין , הוא נקודה על פרשת המים הארצית : הוא מבדיל בין אגן נחל צין , המתנקז מזרחה , אל ים המלח , ובין נחל ניצנה , המתנקז מערבה , אל הים התיכון . מאזור פרשת המים בהר חמת יורד נחל צין בשיפוע מתון ובאפיק רחב כלפי צפון – מזרח , פחות או יותר במקביל לשפתו הצפונית – מערבית של מכתש רמון . בקטע זה נמצאים באפיק הנחל שרידים רבים של עיבוד חקלאי קדום . לרגלי הר אריכה משנה הנחל את כיוונו , ונמשך צפונה בעיקולים רבים , לעבר העיר הקדומה עבדת . בדרכו הוא חוצה את רמת עבדת . עד אזור עבדת יורד הנחל ירידה מתונה למדי , וערוצו הרחב מתחתר רק מעט בסלע הבונה את רמת עבדת – גיר לבן מתקופת האיאוקן . בקטע הנחל שממערב לעבדת חצובה סדרה של מאגורות מים בקירו המערבי של הנחל . על מדרגות הסחף שמשני עברי נחל צין , בקטע שממערב לעבדת , נראים שרידים רבים של חוות חקלאיות , למן התקופה הנבטית ועד לתקופה הביזנטית . בהמשך יוצר נחל צין מפל גבוה ( כ – 40 מ’) . כאן מתחיל בערוצו קטע קניוני עמוק ויפה , שאורכו כקילומטר אחד . הוא נקרא קניון עין מור , או קניון עין עבדת . לרגלי המפל שבראש הקטע הקניוני יש נביעת מים היוצרת ברכה גדולה . זוהי הנביעה העליונה משתי הנביעות המזינות את הקניון בפלג מים , והיא נקראת עין מעריף . מעין מעריף יורד האפיק בין קירות הקניון בסדרות של מדרגות , שבהן צונחים מי הנביעה במפלים יפים . לרגלי כל מדרגה יש מכתשת עמוקה , מלאה מים ; בקטע זה אפשר גם לרדת באפיק , אך הירידה קשה . מדרגת המפל התחתונה מזינה ברכה ענקית , ואחריה מתמתן האפיק לאורך כמה מאות מטרים . שביל טוב עולה מן הברכה התחתונה , בקירו המערבי של הקניון , אל מגרש חנייה ונקודת תצפית על שפת הקניון דרך רכב מקשרת נקודת תצפית זאת עם כביש מצפה – רמון – שדה – בוקר ( מס’40 ) . מסדרת הברכות והמפלים של עין מעריף , מהלך כ – 400 מ’במורד האפיק , יש מפל נוסף , מפל עין עבדת. גובה המפל כ – 15 מ’, ובתחתיתו יש ברכה טבעית גדולה ועמוקה . על קיר המפל התגבש רובד עבה של נטף נחלים ( טרוורטין ) , שהפך למגלש טבעי משופע למים היורדים מראש המפל אל הברכה . מתוך סדק בקיר הזה נובע עין עבדת ( ע”ע גן לאומי עין עבדת ) . בקטע הקניון שבין מפל עין מעריף ומפל עין עבדת , כ – 50 מ ‘ מעל לאפיק , חצובים בקירו המערבי של הקניון כוכים – כנראה כוכי התבודדות של נזירים מן התקופה הביזנטית . מברכת מפל עין עבדת נמשך הקניון לכיוון צפון – מזרח , עד שהוא מתחיל להתרחב לעמק שקירותיו זקופים. מכאן עולה דרך רכב טובה המקשרת את הקניון עם מדרשת בן גוריון בשדה בוקר . קניון עין עבדת חתור כולו בסלע הגיר האיאוקני הלבן , שבו שזורות בטורים אופקיים עדשות ופסים של צור נוקשה ועמיד בפני בליה . העדשות ופסי הצור יוצרים דרגשים אופקיים במצוקי הגיר . בקטע זה של הנחל מקננים עופות דורסים כגון נשר ורחם . כמו כן חיים כאן עדרי יעלים בגדלים שונים , שאפשר לראותם בשעות שונות של היום אך בעיקר בשעות אחר הצהריים . במוצא הקטע קניוני גדל באפיק הנחל עץ אלה אטלנטית . כ – 2 ק”מ מצפון – מזרח לקטע קניוני, לרגלי מדרשת בן גוריון , יש בנחל צין תפנית בת 90 כמעט , לכיוון מזרח . קטע זה של הנחל הוא הגבול הגיאוגרפי בין הר הנגב התיכון להר הנגב הצפוני . מכאן ואילך מתרחב עמק הנחל לבקעה רחבה ביותר , בקעת צין ( א – תהאמה ) . בקעת צין מפרידה בין אגפו הדרומי – מזרחי של קמר חתירה מצפון , למצוק הגיר האיאוקני הלבן , הצונח מרמת עבדת אל עמק נחל צין , מדרום . מצוק זה , שמדרום לבקעת צין , נקרא צנים , וממנו יוצאים הנחלים העיקריים המנקזים את רמת עבדת אל אפיק נחל צין : נחל דבשון , נחל זיק , נחל נחש צמא ונחל חוה . לאורך בקעת צין , בצמוד לאפיק נחל צין , נסללה דרך רכב בתוואי הדרך הקדומה דרב א – סלטאן . היא מטפסת במעלה צין , מבקעת צין אל שדה בוקר . לאורך מעלה צין עובר קטע מצינור הנפט אילת – אשקלון . במזרח הבקעה חוצה את נחל צין גשר מסילת הברזל אורון – הר – ההר . זהו הגדול שבגשרים בישראל . בהמשך מגיע אל נחל צין ערוצו של נחל זרחן , המנקז את קער אורון אל נחל צין . אל נקודת מפגש זו בין שני הנחלים צונחת שלוחתו הדרומית – מערבית של הר רכב , שהיא ” חוטם” הקמר הדרומי – מערבי של רכס חצרה . מכאן ואילך פונה נחל צין כלפי צפון – מזרח , ועובר בתוך קער בין קמר חצרה והר החלק מצפון – מערב , וקמר מחמל מדרום – מזרח . רוחבו של האפיק כאן הוא כמה מאות מטרים ושיפועו מתון למדי . לאורכו גדלים עצי אשל , דבר המעיד על מי תהום הקרובים לפני השטח . בדרכו לצפון – מזרח עובר אפיק נחל צין למרגלות פינתו המערבית של הר צין. מכאן עוברת דרך עפר טובה בצמוד לאפיק נחל צין עד לדרך מעלה עקרבים . זהו גם אזור של מכרזת פוספט גדולים , שבתחומו נמצא שדה בולבוסים. בהמשך אוסף אליו נחל צין את ערוצו של נחל חתירה , והוא מנקז אפוא את המכתש הגדול . במורד הנחל חוצה אותו כביש עין – חצבה – מעלה – עקרבים ( מס’227 ) . ממזרח לנקודה זו משתרעת באפיק נחל צין חורשה צפופה של שיחי אשל וינבוט . לעתים רחוקות מפכה כאן נביעה עונתית חלשה – עין עקרבים . כ – 500 מ’מצפון לעין עקרבים , במורד הנחל , על מדרגת הסחף המערבית , משתרעת חורשה גדולה מאוד של דקלי תמר – חורשת עין צין. באפיק שלמרגלותיה יש נביעה עונתית – מעיין עין צין, שסביבו אחו ירוק של צמחי קנה וסמר וחורשת אשלים . אל הנביעות הטבעיות באפיק נחל צין נוספים מי שטיפה המוזרמים דרך קבע ממפעל הפוספטים בצין . לפיכך המים מלוחים מאוד ועתירי מינרלים . הם אינם ראויים לשתייה ! במורד האפיק חותר נחל צין מעוק בתוך סלע הגיר הקשה מגיל הטורון . במעוק מכתשות סלע עמוקות – גבי צין – המתמלאות מים לאחר שיטפון . נחל צין יוצא אל הערבה הצפונית בעקפו בדרכו את קצהו הצפוני – מזרחי של קמר מחמל , ובתוך כך הוא מנקז את המכתש הקטן באמצעות נחל חצרה . במפגשו עם נחל חצרה עובר האפיק שוב באזור של מכרות פוספטים . את חלקו האחרון בתחום הערבה הצפונית עושה הנחל בתוך אזור הבתרונות של חור הלשון באפיק רחב ורדוד יחסית , בין קירות לבנים של סדרת הלשון . לבסוף מגיע הנחל אל ערבת סדום .
לאחר שסיפרנו על נחל צין נמשיך עם השביל . נעזוב את נחל צין הפונה לכיוון צפון מזרח ונמשיך לכיוון דרום מזרח. הנוף נפתח כעת ואנו צועדים בקטע רחב ביותר ונעבור כקילומטר וחצי נוספים ונחצה את כביש 90 אל תוך נחל אביה (6). אנו ממש בלב הביתרונות שהותיר כאן האגם הקדום שקשור לחוואר הלשון. והנוף בהתאם: נוף חווארי המזכיר את נחל סדום ונחל פרצים. יש כאן קטעים בהירים המאפשרים לטייל כאן גם לאור הירח. אגן הנחל רחב במקומות רבים וסביב מבחינים בברור בשכבות סלעי המשקע על הקירות המצוקיים שבסמוך להם אנו עוברים מידי פעם. כאן הם ממש מסודרות בשיכוב נאה. מהכביש יש כ 5 ק”מ עד לסוף המסלול שכיוונו מזרחה כל העת. לאחר קצת יותר ממחצית הקטע הזה נגיע לנקודה מוצלת היטב(7) וזו בהחלט נקודה מתאימה לעצירה, מנוחה ורגיעה בנוף השקט כאן מסביב.
נמשיך מזרחה עוד מעט יותר מ 2 ק”מ עד לנקודה בה נחל אביה נשפך לנחל אמציה עליו נספר במקטע הבא. זה מתרחש בנקודה בה נפגוש שביל בסימון אדום שעליו יתלכד שבילנו הפונה כאן בחדות דרומה (8).
כאן מסתיים מקטע זה.
מידע כללי להולכים במקטע זה
אחריות המטייל
- כל מי שהצטרף לטיול עושה זאת מרצונו ועל דעתו הבלעדית ולוקח על עצמו באופן מלא אחריות מלאה על כל נזק, לרבות נזקי גוף שיכולים להיגרם או שייגרמו במהלך הטיול במסלול המוצע או אחריו.
- כל אדם הבוחר לטייל במקטע זה ידאג לבטח את עצמו בביטוח תאונות מתאים הפוטר את עמותת גולני ו/או מי מחבריה מכל אחריות והכולל סעיף העדר שיבוב נגדה.
- כל המטייל במקטע זה מצהיר כי עבר בדיקה רפואית בדבר התאמתו לטיול במסלול זה וכי הוא כשיר לטיולים מעין אלה.
- כל המטייל במקטע זה ידאג לעצמו, לבני משפחתו והנלווים אליו למים ואוכל בכמות מספקת, ציוד נוח להליכה ואמצעי עזרה ראשונה.
- המידע המופיע כאן בדבר מרחק ההליכה ואופי המסלול הוא בגדר הערכה בלבד.
- באחריותו המלאה של כל מטייל במקטע זה לוודא את התאמתו וכושרו שלו ושל הנלווים אליו לתוואי ואורך המסלול.
- במקטע זה האחריות השילוחית הינה של הרשות המקומית. הצועדים בסימוני שביל גולני הינם אורחי השביל של הרשות המקומית שבתחום השיפוט שלה הם צועדים על כל מה שמשתמע מההביטים המשפטיים הנובעים מכך.
- על מנת לקבל מידע מדויק, ניתן לבדוק כל מסלול באינטרנט ולצפות בסרטונים המתייחסים למסלול ההליכה. כמו כן, מומלץ לרכוש ספרות מקצועית ומפות שבהן מופיעים בפירוט המסלולים ודרגות הקושי.
זמן הליכה משוער: כ -9 שעות כולל הפסקות.
דרגת קושי: תלויה בכושרו של כל מטייל
הוראות בטחון למקטע זה:
- יש לשים לב לאותם קטעים קצרים בהם הולכים לצד כביש או חוצים כביש.
טלפונים לדיווח על מפגעים (24 שעות ביממה) 08-9253321
תאום שטחי אש פיקוד דרום: 08-9902927/6
מרכז שרותי חרום צומת קליה (הלידו) 02-9409393
משטרה 100, מד”א 101 , מכבי אש 102
אפשרויות חילוץ במסלול: רק בעזרת רכב בעל הנעה קדמית
מקומות שכדאי לבקר בהם באזור:
– המכתש הקטן.
– נחל צנין