נמרוד מנחם ז"ל

בן לילי ואהרון
נולד בקיבוץ הזורע
בי"ב בניסן תשי"ג , 28/3/1953
שרת בחטיבת גולני
יחידה: סיירת גולני
התגייס בנובמבר 1971
נפל בקרב
בט"ז בתשרי תשל"ד , 12/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: כפר חאדר-מורדות החרמון
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: קיבוץ הזורע
דרגה: סמ"ר

 

קורות חיים:
נולד ביום י"ב בניסן תשי"ג (28.3.1953) בקיבוץ הזורע. הוא למד בבית- הספר היסודי בקיבוץ הזורע ואחרי-כן המשיך בבית- הספר "שומריה" במשמר העמק. נמרוד היה מסתגר בילדותו ובנערותו. עוסק בעצמו ומשחק לבדו. כאילו חושש היה מן הזולת. אך בכיתה ט' החל בפעילות ספורטיבית – בשחייה, בריצה ובעיקר בקפיצה לגובה. אז נתגלה במלוא עקשנותו. הוא הרבה להתאמן במרץ ובהתמדה, עד שזכה בתחרויות שונות והוענקו לו תעודות הצטיינות. בשל גובהו נמנה עם חברי נבחרת הכדור-עף של "הפועל" הזורע. כאשר למד בכיתות י' וי"א, נשתפרו גם הישגיו בלימודים, עד שנמנה עם התלמידים הטובים בכיתה. לאחר שסיים את שנת הלימודים בכיתה י"ב, נשלח לקן קרית-חיים של "השומר הצעיר" להדריך שם. קודם שיצא שמה הרבה לקרוא וללמוד כדי "להרחיב את אופקיו". בתחילה קשתה עליו הישיבה בעיר, אך אט-אט התרגל לאווירתה המיוחדת, ועד מהרה התחבב על חניכיו ועל חבריו כאחד והם העריכוהו מאוד. נמרוד היה חובב צילום נלהב. חברו מימי השירות הצבאי סיפר עליו, שהיה "יוצא לניווטים ומצלמתו בידו. הייתה לו נפש רגישה מאוד, והוא אהב דברים יפים, מאותם דברים, שלפעמים קשה לראותם ברגעי מסע מפרך או אימונים ; אותם דברים שאינם שייכים לעולם הערכים של הצבא". נמרוד גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1971. הוא ביקש להתנדב לחיל-האוויר, אך נדחה בשל ליקוי בעינו ואז התנדב לסיירת של חטיבת "גולני", למרות שידע כי ביחידה זו יהיה עליו להתאמץ הרבה. לאחר הטירונות השתלם בקורס מ"כים-חי"ר, בקורס קשרים גדודיים ובקורס מש"קי תול"ר. חברו מספר עליו כי "אהב לקרוא ספרים. בכל הזדמנות היה שולף אי-משם ספר וקורא בו". נמרוד היה גאה מאוד על יחידתו. על הקורות אותו בעת השירות הצבאי לא סיפר דבר. תמיד טען שטוב לו, שהצוות מגובש, שהמפקדים טובים והיחסים בינם לבין פקודיהם הם יחסי חברות. במלחמת יום הכיפורים השתתף נמרוד בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת הגולן. ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973) נפל נמרוד בקרב על מורדות החרמון,ליד הכפר חאדר. אנשי היחידה סרקו את השטח כדי לטהרו מאנשי קומנדו. מטוס סורי חלף מעליהם. השליך פצצה ונמרוד נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ הזורע. השאיר אחריו אב, אם, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. מפקדו סיפר עליו כי בעת הקרב על החרמון "היה מלא אופטימיות ותקווה, והאציל מהן על חבריו". הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו; כן יצאה לאור חוברת בשם "רעות שכזאת", לזכר הנופלים בקרב על החרמון, ונמרוד בתוכם.