רמי לוין ז”ל

בן סוזן ואלן (אליהו)
נולד בארה”ב
בכ”ח באדר א’ תשי”ט , 8/3/1959
שרת בחטיבת גולני
יחידה: סיירת גולני
התגייס באוגוסט 1978
נפל בעת מילוי תפקידו
בכ’ בכסלו תשל”ט , 20/12/1978
מקום נפילה: ישראל
מקום קבורה: רחובות
חלקה: 03, שורה: 11, קבר: 09.
הותיר: הורים ושני אחים
דרגה: טוראי

 

קורות חיים:
נולד ביום כ”ח באדר א’ תשי”ט (8.3.1959) בסינסינטי שבמדינת אוהיו, ארצות- הברית. כשהיה בן ארבע עבר עם משפחתו לרוצ’סטר שבמדינת ניו-יורק. שם גם התחיל ללמוד בבית-הספר המקומי.
בשנת תש”ל (1970) עלתה המשפחה לארץ, ואת לימודיו היסודיים השלים בכפר-הנוער בן-שמן. כשעברה המשפחה לרחובות, עבר גם הוא ללמוד בבית-הספר התיכון העירוני ע”ש עמוס דה-שליט שבמקום. כבר כילד היה רמי בעל מחשבה עצמאית וגילה כושר-מנהיגות. כשהיה בן עשר זכה בפרס ראשון בתחרות העירונית של רוצ’סטר, על פסל שיצר בדיוקנו של בן-גוריון. כשעלה לארץ והגיע לכפר-הנוער בן-שמן, נקלט מהר בין חבריו הצברים. הוא אהב את החקלאות ואת אורח-החיים הכפרי. את כישרונו למצוא לו תמיד חברים גילה גם כאשר עבר עם משפחתו לרחובות – תמיד היה מוקף אנשים, אם בני-גילו ואם מבוגרים ממנו. גם עם מוריו בבית-הספר היו לו יחסים חבריים, ואם כי הסתכסך אתם לא-אחת בשל דעותיו העצמאיות, הם תמיד העריכו אותו כילד חביב ופיקח. לימודיו במגמה הריאלית גרמו לו נחת, שכן אהב ‘לפצח’ בעיות המחייבות מחשבה, וגם את עתידו ראה במקצוע המחייב חריפות-שכל – בתחום המשפטים. רמי היה ספורטאי מעולה, תמיד נמנה על נבחרת בית-הספר וזכה בכמה וכמה פרסים בתחרויות מקומיות ואזוריות. היו לו תכונות של מנהיג מלידה, שהתגלו מפעם לפעם בחברת הילדים. הוא הצטרף עם חבריו לתנועת-הצופים ובמסגרת זו היה יוצא לעבודה במשקים. התעניין מאוד בפוליטיקה, הרבה לקרוא, היה פתוח לכל מידע ולכל רעיון חדש. כשנסע בגיל שש-עשרה לאירופה ולארצות-הברית, כדי להכיר שם את משפחתו הענפה – גילה כושר הסתגלות חברתית וידע לקלוט ולהיקלט באורחות-חיים חדשים. יחסיו עם ההורים היו תמיד חמים וגלויים. כשסיים את בחינות-הבגרות יצא רמי יחד עם גרעין הצופים לקיבוץ ארז. בשל מחלת הצהבת שפקדה אותו, נדחה גיוסו לצבא בשמונה חודשים. פרק-זמן זה עשה באימונים מפרכים – היה רץ כשמונה ק”מ כל-יום כדי לפתח כושר טוב להיקלט בסיירת גולני, לשם ביקש להתנדב. בראשית אוגוסט 1978 גויס רמי לצה”ל והוצב לחיל-הרגלים. בזמן ההכנה לקראת סיירת גולני עבר רמי יחד עם יחידתו סדרת אימון-גופני. להערכת מפקדיו היה רמי: “בעל נתוני-איכות גבוהים, טיפוס חברותי, עצמאי, בעל אמביציות גבוהות, חייל ממושמע ואינטליגנט”. במסעות המפרכים עזר תמיד לחבריו. הוא היה מלא אהבת המולדת ואהבת החיים, וכפי שהם מספרים; “אם היה בינינו אחד שהתייחס קל לאימונים הקשים ולקשיים הפיסיים, הרי היה זה רמי, לפני כל מסע קשה עמד לפני אדם מאושר, אתגר נוסף עמד לפניו, לסיים עוד מסע, לעזור לחבר’ה, ולהוכיח לעצמו כי עמד יפה במשימה קשה. ברגעים קשים, כשאנשים אחרים נשברו, עמד רמי איתן וחזק וקיבל את הקשיים בצחוק בריא. הוא גם עזר ודחף ומשך ועודד. רמי היה אדם השואף לתת את המקסימום. בכל רגע פנוי הוא הכשיר את עצמו לסיירת, פיסית ונפשית, וכאשר עבר את המבדקים והתקבל לסיירת, לא היה אדם מאושר ממנו.” ביום כ’ בכסלו תשל”ט (20.12.1978) נפל במילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שברחובות. השאיר אחריו הורים ושני אחים. במכתב-תנחומים למשפחה כתב מפקדו: “עלי לציין כי רמי היה חייל למופת, בעל דרישות גבוהות מעצמו ומחבריו, אדם כן וישר, בעל כוח רצון אדיר. היה בן-אדם פתוח ונכון תמיד לקלוט רעיונות חדשים בכל נושא שהוא, היה אהוב מאוד על כולנו”.

 

מסלול ניווט לזכרו – רמה”ג-אל פוראן

 

הסמל מספר

הרבה את רמי לוין לא הכרתי, למעשה את רמי לוין אני מכיר מאה ועשרים דקות, שיחה עם רמי לוין במוצב…
זמן זה הספיק לי כדי לעמוד על קנקנו. לא אומר, לא אגיד ולא אוסיף, מיהו מהו רמי לוין לאלה שהכירו וחיו עם רמי לוין יותר מכולם. אך למען רמי לוין וכולנו, עלינו להמשיך את מילחמתו של רמי לוין. ומטרתו של רמי לוין הינה לא לקבור. רמי לוין נלחם בחייו כדי להיות במקום שהעם, הארץ והמדינה זקוקים לרמי לוין.
האם רמי לוין הצליח? חברים יקרים, זה תלוי בנו, אם נמשיך את מלחמתו. דרכו של אדם זה שידע כי העם והארץ והמדינה חשובים מכל.
הנה לא ניתן לבני אדם לבוז לרמי לוין, כי הם בזים לעם, לארץ, למדינה.

צבי זלץ
סמל

 

מ”כים מספרים

שקט כמימי אגם. צנוע, נחבא אל הכלים במעט, חזק בגופו ורצונו העז… את שבנפשו, לא הכרתי אך ידעתי גם ראיתי כי השקט שבו, האצילות והדרך בה נהג עם חבריו. הם תוצאות של אישיות חזקה ובילתי ניתנת לערעור.
ומבעד למעטה צורתו החיצונית, נחבאה לה נפש רגישה ופיוטית. כזה היה רמי לוין ואלו הנקודות שאפינו אותו. האמת, האמת הצרופה על קורותיו ברגעים האחרונים לחייו… לא נדע. וזה כשלעצמו חומר למחשבה.
דורון – מ”כ

רמי לוין – אדם שידעו את רצונו, אדם שקט אשר כל מפקד בצה”ל רוצה בחניך כזה. למעשה לא הכרתי את רמי לוין הכרות טובה ואישית, אולם במשך שלושת החודשים אשר בהם היה תחת פיקודי, השאיר רושם טוב.
ישראל – מ”כ

 

חברים מספרים

רמי
את רמי אהבנו והוא את כולם אהב, אהב לחייך אלינו בכל מצב ואנחנו אליו, מפני שהיה חביב על כולם. רמי תמיד רצה לעזור. במסעות היה מעודד ודוחף אותנו קדימה עד גמר המסע, ובזכותו הצלחנו לגמור מסעות קשים. את דמותו וחיוכו האופייני, לעולם לא אשכח.
אלי אזולי

רמי לוין
כמוך לא היו רבים. היית לנו אח, תמיד צחקת. למרות שעברנו תקופה קשה, לך היה הכל קל, אהבת את החיים אפילו שהיו קשים. אחרי מסע קשה שכולם עייפים וחשבו רק על השינה, אתה יצאת לריצה או סיפרת בדיחות. היה קשה להפרד ממך כשהלכת לסיירת, והיה קשה כפל כפליים כשנפרדת מאיתנו לתמיד.
יוסי אוזן

את רמי לוין לא אשכח מסיבה אחת ויחידה – הוא היה הגבר האמיתי שבמחלקה. לעולם לא התעצבן על מישהו, הוא חיבב את כולם וכולם חיבבו אותו ואהבו אותו מכל הלב. רמי לוין היה חייל אשר היה משקיע את כל מה שיש לו. במסעות אלונקות – כשהיה מרים אלונקה, לא היה עוזב אותה כל הדרך. בסיום מסע שהוא היה המצטיין אז המפקד קרא לו שיבוא לפני המחלקה ויצעק “עלה קרב”. פתאום כולנו צחקנו יחד עם מפקדנו ושאל: “למה אתם צוחקים?” השבנו לו “בגלל המבטא שלך”.
יעקב מוטאי

 

מכתב למשפחה – ממפקד המחלקה

לבני משפ’ לוין:
את רמי היכרתי כשהגיע אל הטירונות בגולני. כחייל וכאדם התבלט מאד והיה משכמו ומעלה מיתר חיילי המחלקה.
רמי היה חייל ממושמע, משקיע, קלט את החומר הנלמד מיד וכאדם עזר לזולת והיה בחור אמין.
זכור לי מסע אלונקות בשבוע שדאות הפרט, אשר היה ליד הכפר הערבי מסלנה. המסע מבחינת אורכו, היה כ-10 ק”מ וזכור לי כיצד סחב רמי לבדו את האלונקה כ-3 ק”מ ללא החלפה. כזה היה רמי לאורך כל התקופה שהיה במחלקה. לצבא ולמדינת ישראל אבד אדם וחייל מעילית הנוער.
משתתף בצערכם הרב.
יורם רימלר (מ”מ 1)